יצחק נבון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה
שורה 2:
'''[[w:יצחק נבון|יצחק נבון]]''' (9 באפריל 1921 - 6 בנובמבר 2015), היה נשיאהּ החמישי של מדינת [[ישראל]]. כיהן כחבר [[הכנסת]] וכשר בממשלות ישראל. סופר, מחזאי ואיש [[חינוך]] ישראלי.
 
== חזון ==
==תרבות וחברה==
* "אף היום ניתן לבוא בתביעות אל העם אם נפרוש לפניו חזון של ממש, נציב בפניו אתגרים, ניטע בו תקווה ונדאג שהעול יתחלק באופן צודק" (יום השנה לפטירתו של בן גוריון, 19 בדצמבר, 1986)
*"לאדם פנים רבות, והוא כחומר ביד עצמו. הוא מסוגל להיות חומרני, תובעני ותוקפן, אבל הוא עצמו מסוגל להיות מקרין, מעניק ואוהב-זולתו. והמנוף המטלטל נפשו של אדם מצד אחד לצד הנגדי, הוא אותו דבר ערטילאי ובלתי ניתן למישוש הקרוי "חזון". ובאין חזון יפרע עם. (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
*"אם יקומו לנו מנהיגים בעלי חזון ושאר רוח, המכירים את חוכמת הפשרה, שיעלה בידם לקרב לבבות של המחנות היריבים, יהיה זה בבחינת נס. הרבה ניסים התרחשו בארצנו, אולי גם יתחולל נס זה." (מתוך המאמר "על המפריד והמאחד בעמנו", מתוך הספר "ישראל 2000", בהוצאת מקסם, 2000)
*"אנו עם עתיק יומין, למוד סבל וניסיון, ולנו מורשת קדומה של ערכי מוסר, אמת וצדק. אם ניצמד לערכים אלה, בטוח אני שנצא מחוזקים שבעתיים, ונשאב כח לגבור על כל המכשולים הניצבים כיום בדרכנו." (מתוך נאומו של הנשיא נבון לאחר הטבח בסברה ושתילה – 20/9/1982)
* "מי ייתן ונזכה לבנות חברה שיש בה חמלה, שתשים קץ לחרפת העוני, לאלימות, לקיצוניות הפוליטית ולקיטוב החברתי. חברה איכותית ומוסרית שתהיה מקור גאווה לנו, מעוררת כבוד בקרב אומות העולם והזדהות של יהודי התפוצות עם מדינת ישראל וזרז לעלייתם ארצה. ומעל לכל, הנהגה החותרת לשלום בכל לבה." (מתוך דברי תודה של יצחק נבון באירוע לציון יום הולדתו התשעים, תאטרון "הקמארי", 22/7/2011).
 
== לכידות חברתית ==
* "דורות רבים משקיפים עלינו ועל מעשינו: יהודים שמסרו נפשם על ייחוד קדושת שמו, אלה שהתענו בחשכת הגטאות והמלאח, יהודים שהועלו באש הכבשנים, כשלבם מפרפר בין ייאוש לתוחלת, לוחמים שמסרו נפשם על היקר לכולנו – עלינו להיות ראויים להם, להתחדש ולאמץ כל כוחות נפשנו למען תהא מדינתנו למופת ולתפארת, לזכרם ולמען הדורות הבאים. בידינו הדבר לעשותו. הישגנו המופלאים בעבר הם עדות לכך כי נוכל גם למשימת התחדשות זו." (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
* "השוני בתוכנו אינו חדש וגם אינו צריך להבהילנו כשהוא לעצמו. מאמר חז"ל אומר: "הרואה אוכלוסיי ישראל אומר ברוך חכם הרזים, שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהם דומים זה לזה". השאלה היא האם יש בנו יכולת לשאת דעות שונות כשם שאנו מסוגלים לשאת פרצופים שונים. תהא זו אשליה להניח כי יבוא יום וכולנו נחזיק באותה דעה פוליטית למען אחדות כביכול. השאלה אינה אם יהיו ויכוחים בתוכנו אלא כיצד לנהל אותם. אזרחים יקרים, אני מאמין שאנחנו הרבה יותר טובים מכפי שאנחנו נראים. (מתוך שידור הנשיא נבון ליום העצמאות ה־35 של מדינת ישראל, תשמ"ג, 1983.)
*"היכולת שלנו לקיים דו שיח בין המחנות השונים תקבע את חוסננו הפנימי ואת המידה שבה נוכל להיקרא עם אחד" (מאמרו של יצחק נבון "על המפריד והמאחד בעמנו", "ישראל 2000")
* "עלינו לשמור מכל משמר על יחסינו עם אומות העולם ועל מקומנו ההיסטורי כעם שהטביע את חותמו על התרבות האנושית."
* "כשם שהישגינו מיוחדים במינם, אף הבעיות הניצבות בפנינו רבות במספרן ונוקשות במהותן; עדיין אנו מתייסרים בשאלות של פער כלכלי וחברתי, של נוער שוליים ומשפחות במצוקה. נוכחתי לדעת כי אין אנו מכירים את עצמנו די הצורך, אנו חיים זה ליד זה ולא זה בתוך זה".(מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
* "תהליך הגיבוש החיובי והפורה קיים ופועל בלי הרף, אך לא בן יום יקרה הדבר ולא בשעה אחת נפתור בעיותינו. זהו תהליך איטי, אפור ומפרך שאינו מלווה זוהר וברק. כך נעשים הדברים הגדולים, ואין ימים של גדולות בלי שיקדמו להם שנים של קטנות." (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
* "אני מקווה כי החונן לאדם דעת, הוא גם ילמד לנו בינה להבחין בין הרצוי ובין האפשרי"(מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
* "אנו, עם ישראל שיהיה בריא, יוצאי 102 ארצות, דוברי 81 שפות ואנחנו נחזיק מעמד ונתגבש לעם אם נהיה ברמה גבוהה בתחומי התרבות השונים. בזה ניבחן. אסור לגעת בכך. בהיותי שר החינוך והתרבות (נבון היה הנשיא היחיד שחזר לפוליטיקה לאחר נשיאותו וכיהן כשר בין השנים 84 ו-90') לא רק שדאגתי שלא ייפגעו תקציבי התרבות, אלא הנהגתי במערכת החינוך את מה שנקרא 'סל תרבות' ובאמצעותו ראה כל תלמיד שבעה מופעים והצגות מדי שנה." ~ על חשיבות התרבות במדינת ישראל (יעקב בר-און, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], באתר מעריב, 17 בינואר 2014)
 
* "יהודים אלה שגדלתי בתוכם היה להם צביון משלהם – בעלי אגדה יותר משהם בעלי הלכה; מצויים אצל ספרי המוסר, הפיוט והרגש, מתלמידי בית הלל; בעיניהם יפה תורה עם דרך ארץ ומקפידים שלא יהיה רבב על בגדיהם; מוכנים למסור נפשם ובלבד שלא יצטרכו לבריות; ועם שאינם מושכים ידיהם ממה שהעולם הזה מזמן להם, הרי אינם חדלים לרקום בלבם חלום בואו של משיח." ~ מתייחס לנאום הבהמות של חלק מאומני ישראל כנגד מצביעי [[הליכוד]] ושרת התרבות והספורט [[מירי רגב]] (שלמה נקדימון, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-483782 '''אבן דרך: יצחק נבון משיק ספר ונותן מענה ל"נאום הבהמות"'''], באתר מעריב, 24 ביוני 2015)
== שלום ==
* "כל מה שציפיתי, זה שההצגה תוצג מספר פעמים ולא יכולתי לשער שתגיע לאן שהגיעה. כש[[יהורם גאון]] שיחק את [[קזבלן]] אצל גודיק, אחיו המנוח, [[בני גאון|בני]], חשב שצריך להביא את התרבות של יהודי ספרד גם בדרך אחרת. ביוזמתו הלכנו יהורם ואני אל יצחק לוי ז"ל, אבי אבות הרומנסות הספרדיות של קודש וחול. ביקשנו שיביא את הצד המוזיקלי במופע שאכתוב לו את הדיאלוגים ואת המונולוגים. כך נולד המופע המצליח 'רומנסרו ספרדי'. יענק'לה אגמון, שהעלה באותה תקופה בתיאטרון 'בימות' שלו את הצגת 'איש חסיד היה', שכתב דן אלמגור, אהב, כנראה, את ה'רומנסרו' ושאל אותי – 'למה לא תכתוב מחזה, שייגע בתרבות יהדות ספרד?' למעשה, מעולם לא התנסיתי בכתיבת מחזות. כשראה את חבלי הלידה שהתלוו לכתיבה שלי, הוא העמיד לרשותי את הדירה שלו בעין-הוד כדי שאוכל להתבודד שם ולכתוב בשקט." ~ על תהליך כתיבת המחזה "בוסתן ספרדי" (יעקב בר-און, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=ELDFK '''ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו"'''], באתר מעריב, 17 בינואר 2014)
* " למעלה משש מאות אלף אזרחים ערבים חיים איתנו ובתוכנו, ולטיב הקשר בינינו ובינם יש השלכות החורגות מעבר לקו גבול גיאוגרפי כל שהוא. נגזר על שני העמים לחיות כאן בצוותא. כיוון שכך, עלינו להפוך גזירה זו לדו קיום מועיל, פורה ומפרה." (מתוך נאום הנשיא יצחק נבון בטקס חילופי הנשיאים בכנסת, 5/5/1983)
* "זאת שפה שבאה מספרד והיא עברה תהליך של גיור כהלכה על ידי כך שנכנסו לשם הרבה מילים בעברית ובארמית. זאת שפה שגדלתי לתוכה, בכל השכונה דיברו לאדינו, שזו ספרדית עתיקה. חוק בכנסת הקים רשות לאומית לתרבות היידיש וחוק מקביל – רשות לאומית לתרבות הלאדינו, שאני יו"ר שלה. אז עושים הרצאות, מוציאים ביטאונים. יש קונצרטים ועושר מוזיקלי גדול מאוד, תקליטים, תקליטורים, זמרים, זמרות, [[יהורם גאון]] מוכר במיוחד, יסמין לוי, גיא זוארץ שר ב'בוסתן ספרדי' מאוד יפה. זה חוב שהתאסף במשך 500 שנה ושלא נעשה בו שום שימוש עד שקמה הרשות הזאת, אבל מה? רוב דוברי השפה הזו הושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בסלוניקי ובסרייבו. היו קהילות ספרדיות גם בווינה, ברוסיה, בהונגריה, באמסטרדם ואפילו בפולין. אז אלה שדיברו לדינו ביניהם – רובם הושמדו, נשארו אלה שניצלו בבולגריה, יהודי טורקיה ניצלו במזל, מכיוון שלא נכנסו לשם והם עלו לארץ. זה פרק עצוב, כך שיש מין הרגשה של חובה מוסרית לתת ביטוי לתרבות של אלה שהושמדו." ~ על תרבות שפת הלאדינו (({{nrg|רונית מזרחי ומושיק לין|בגובה העיניים עם יצחק נבון|894/230|22 במאי 2009||54|1}})
* "כדי לעשות שלום יש להכיר את נפש האחר, את תרבותו ולא כמה עולה פיתה..."
* "אין קשר בין החלום שלהם לבין המציאות. הם חלמו להגיע לירושלים, הם הלכו ברגל אלפי קילומטרים, לפעמים יחפים, לפעמים עשקו אותם בדרך גזלנים־גנבים, מדי פעם מת מישהו בדרך וקברו אותו. מדינת ישראל עשתה את אחד המפעלים הכי יפים ונועזים, כמעט במחתרת, להטיס אותם ארצה מסודן. זה דרש המון תכנון. אלה ילדים זקנים ונשים, אז מבחינתם החלום שלהם היה לבוא לארץ אבותינו. וזו קהילה מאוד עתיקה, יש שטוענים שהם מימי [[שלמה|שלמה המלך]] ומלכת שבא. אני לא יודע, אבל הם צאצאים של משהו שקיים המון שנים, אני רוצה לקוות שלא תהיה לנו בעיה של גזענות. אני רוצה לראות חתונות מעורבות, כי זו תהיה הדרך האמיתית למיזוג. היום יש כ־3,000 סטודנטים אתיופים ויש כמה אלפים שסיימו אוניברסיטה, זו בשורה גדולה. זה תנאי הכרחי כדי שהם ישתלבו בחברה וזה גם קידום כלכלי בשבילם, זו קהילה עם המון ציונות בלב שהביאה אותם הנה ברגל." ~ על מצוקותיה של האוכלוסייה האתיופית בישראל ({{nrg|רונית מזרחי ומושיק לין|בגובה העיניים עם יצחק נבון|894/230|22 במאי 2009||54|1}})
* "נראה לי כעניין חיוני שנלמד להכיר איש את רעהו, כי אדם נוטה לשנוא את מה שאינו מכיר. בלי היכרות זאת – יחסר הבסיס שעליו מושתת האמון, והרי האמון הוא הבסיס לשלום" (מתוך נאום שנשא הנשיא יצחק נבון בסעודת ערב מטעם נשיא מצרים-אנואר סאדאת, קהיר, 26/10/1980)
* "קו התפר של כל הניגודים שיש בארץ, יש קיטוב בין עדות [[מזרחים|מזרח]] ו[[אשכנזים|אשכנז]], דתיים וחילונים, עולים חדשים וותיקים. שם יש אפשרות לאחות את זה. מכל הניגודים זה אחד המקומות המעטים שהוא בית חרושת להבנה הדדית. זו הרגשת אחריות כבדה מאוד, אבל גם סיפוק גדול, הכרתי את כל שכבות האוכלוסייה. יש יהודים שבאו מ־102 ארצות, דוברים 81 שפות, איך מגבשים את כל אלה לעם אחד? בזה ראיתי את תפקידי. מצד אחד למצוא את מה שמשותף לכולם, בין שבאו מגרוזיה ובין שממרוקו והמשותף בדרך כלל זה העבר, ההיסטוריה, התנ"ך ועם זאת לאפשר את הביטוי האינדיבידואלי של כל שבט ועדה בישראל, לתת ביטוי למיוחד שלה, למורשת שלה, לפולקלור שלה, לשירה שלה. אלה שני דברים שנראים כאילו סותרים אבל זה משלים." ~ על חשיבותו של תפקיד הנשיא כגורם מאחד ומלכד של עם ישראל ({{nrg|רונית מזרחי ומושיק לין|בגובה העיניים עם יצחק נבון|894/230|22 במאי 2009||54|1}})
* "יש דברים בשלום המובנים לכל אדם, ויש דברים אשר יתבררו לנו רק תוך בניית השלום" (קבלת פנים למנחם בגין לאחר הסכם השלום עם מצרים, 29 במרץ, 1979)
* "יש להיאבק בכל גילויי גזענות. אם לא נלמד לחיות בשלום זה עם זה, לא נוכל לחיות בשלום זה לצד זה"
* אנו מצויים בתקופה הרת עולם. ההיסטוריה בטבעה אינה דורכת במקום והיא מחוללת שינויים בלי הרף. אני תקווה שהם יחולו גם על הפרק של מערכת יחסינו עם שכנינו ונעלה כולנו על מסלול השלום.
* "חוזר אני ופונה אל כבוד מלכי ערב ונשיאיה להאזין אל פעמון ההיסטוריה המשמיע היום צלילים חדשים. שיירת השלום יצאה לדרך, אל תתנו ליידות בה אבנים..." (מתוך דברי הנשיא נבון בטקס קבלת הפנים בכנסת לרוה"מ בגין עם שובו מארה"ב לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, 29/3/1979)
* "הנני מאחל לך (פונה למנחם בגין, רוה"מ) כי כשם שזכית לימים של גדולות, יינתן לך להגיע לימים של קטנות: שיכון לזוגות צעירים, מצוקת המשפחות ברוכות-הילדים, והעלייה והקליטה ודמות חברתנו. אלה דברים שאין בהם דרמה, אך הם הערובה לחוסננו אמיתי, ובלי קטנות אין גדולות." (מתוך דברי הנשיא נבון בטקס קבלת הפנים בכנסת לרוה"מ בגין עם שובו מארה"ב לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, 29/3/1979)
 
== חינוך ==
* "אנו חיים בארץ חמדה, טובה ורחבה, אך לא נתברכנו בעושר, במחצבים ובנכסים. אוצר יקר אחד לנו והוא האדם. ואדם זה, מינקות ועד שיבה, יש לטפח בכל כוחנו, להשקיע בו כל ליבנו ומחשבתנו, עד שימצה את כל הפוטנציאל הגנוז בו ולמעלה מזה". (מתוך דברי יצחק נבון בעת הכניסה לתפקיד שר החינוך והתרבות, 16.9.1984).
*"עלינו להכין את התלמיד לעולם של המחר, שקפץ עלינו כבר היום. עלינו לתת דגש חזק על ההכשרה המדעית הטכנולוגית. אין ישראל יכולה להרשות לעצמה לפגר אחרי המדינות המתקדמות בעולם. זהו צורך דחוף לתעשייה, לביטחון ולכלכלה. (מתוך: נאום שר החינוך והתרבות יצחק נבון בכנסת, 26/3/1986)
* "יחד עם העמקת הכרת מורשת אבותינו, עלינו לפתוח עצמנו לערכים אוניברסליים של העולם הרחב.... גדולי עמנו בכל הדורות ידעו לשלב את ערכי היהדות והעולם בלי התבטלות ובלי חיקוי". (מתוך: נאום שר החינוך והתרבות יצחק נבון בכנסת, 26/3/1986)
* "יש לחנך עצמנו ותלמידנו למחשבה ישירה ומדויקת, לדיון ולוויכוח תוך הקשבה הדדית ולהבעה מלאה של המחשבה, תוך שימוש נאות באוצר מילים עשיר, הן בכתב והן בעל פה". (מתוך: נאום שר החינוך והתרבות יצחק נבון בכנסת, 26/3/1986)
* "מחובתנו לשקוד על שיפור ההבעה בכתב ובעל פה. אין להשלים עם הרדידות הלשונית של התלמידים! אין מדובר כאן על הצטעצעות לשונית. אוצר המילים מהווה אינדיקטור לעולם המושגים ויכולת החשיבה. בעניין זה ידועה לנו אמרתו של אחד העם: "סלסלו את המחשבה והיא תרומם את הלשון". זה נכון אבל צריך לפעול גם בכיוון הנגדי – ללמד לשון במגמה לשפר את החשיבה". (מתוך: " דברי שר החינוך והתרבות יצחק נבון - יעדי החינוך במדינת ישראל – יום עיון במלון היאט, 2/3/1988)
* "אני מאמין שהתנהגותם של בני אדם מתעצבת במידה רבה על פי הציפיות שיש לאחרים מהם, ואלו, בתורן, מעצבות את אמונתם בכוחם וביכולתם. השתדלתי בביקורי (בשכונת התקווה) להעניק לאנשים האלה אופק חדש באמצעות הציפיות שמשודרות אליהם על ידי, כמי שמגלם באופן סמלי את המדינה שהם חיים בה. (מתוך הספר "יצחק נבון - כל הדרך, אוטוביוגרפיה", בהוצאת כתר, מרץ 2015, עמוד 322).
 
== יהדות ספרד ותרבות הלאדינו ==
* "יהודים אלה שגדלתיאשר גדלתי בתוכם, היה להם צביון משלהם: בעלי -אגדה יותר משהם בעלי -הלכה; מצויים אצל ספרי המוסר, הפיוט והרגש,; מתלמידי בית -הלל; בעיניהם, יפה תורה עם דרך ארץ, ומקפידים שלא יהיה רבב על בגדיהם; מוכנים למסור נפשם ובלבד שלא יצטרכו לבריות; ועם שאינם מושכים ידיהם ממה שהעולם הזה מזמן להם, הרי אינם חדלים לרקום בלבם חלום בואו של משיח." ~(מתוך מתייחסנאום לנאוםההשבעה הבהמותלנשיאות שלבמשכן חלק מאומני ישראל כנגד מצביעיהכנסת [[הליכוד]]הידוע ושרתבשמו התרבות"נאום והספורטהצהרת [[מירי רגבהאמונים"]] (שלמה נקדימון, [http:29/5/www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-483782 '''אבן דרך: יצחק נבון משיק ספר ונותן מענה ל"נאום הבהמות"'''], באתר מעריב, 24 ביוני 20151978)
 
== ירושלים ==
* "זכיתי להיוולד בירושלים, בטבורו של עולם ומוקד כיסופיו של עם ישראל. על כך חייב אני להודות לאבות אבותיו של אבי, מקהילת יוצאי ספרד, אשר באו מתורכיה לכאן, לפני למעלה משלוש מאות שנה, ומאז לא זזו ממנה יוצאי חלציהם, וחייב אני תודה לאבי-אמי, אשר לפני ארבעה דורות, בהיותו רב של קהילת אזימור אשר במרוקו, נגלה אליו, אליהו הנביא בחלומו ואמר לו: "עד מתי, כסבור אתה, תשב כאן בנחת וירושלים בצער?" לא שהה הרבה עד שצרר ספריו ומיטלטליו, נטל את אשתו ואת בתו הקטנה, היא אמי, ועקר לירושלים לצמיתות." (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
* "ירושלים היא צליל הבא ממרחקים. בערים אחרות שומעים רעשים, בירושלים – שומעים קולות! בערים אחרות יש שטח, בירושלים – עומק." (מתוך "ירושלים שלי", 28/5/1992)
 
== צבא ובטחון ==
* "כמדינה שנאלצה להילחם חמש פעמים, אנו רואים כהכרח שהשלום יכלול גם הסדרי ביטחון. מי שאינו חי כאן בגבולות כל כך צרים (בשטח שאינו עולה על ניו ג'רסי) יתקשה להבין את התחושה של סכנה חמורה, האופפת אותנו זה שנים, ואת הצורך בסידורי ביטחון. השלום לבדו אינו מספיק. כבר אמר קיסינג'ר: "כל המלחמות התחילו ממצב של שלום". שאיפתנו היא, כי לעולם לא תפרוץ מלחמה, אך אם תפרוץ נוכל להגן על קיומנו". (מתוך: "אספקטים שונים של הסכסוך הישראלי – ערבי" - דברים שנשא יצחק נבון בכינוס הבינלאומי לעיתונות תקופתית, הילטון, תלאביב, 15/2/1993)
* "גילויי הגבורה במערכה הם מיצוי כל הטמון באדם, שבא לידי ביטוי ברגע האמת הגדולה והקשה מול פני המוות. הוא סך כל הערכים שהונחלו לו על ידי הוריו, מפקדיו ומחנכיו, או שבחר הוא לאמץ לעצמו". (מתוך: דברי הנשיא יצחק נבון בטקס הענקת עיטורים ללוחמים מצטיינים ב"שלום הגליל", 7/4/1983)
* "במלחמה האחרונה באה לידי ביטוי גם מידת הריסון הגדולה שנבעה משיקולי מוסר ואנושיות, ואשר לצערנו לא מצאה לה ביטוי פומבי מספיק וצודק". (מתוך: דברי הנשיא יצחק נבון בטקס הענקת עיטורים ללוחמים מצטיינים ב"שלום הגליל", 7/4/1983)
* "התנדבות, רעות ומסירות דרושות בכל תחומי חיינו בכל הזמנים. מעשי הלוחמים המצטיינים חייבים לשמש מופת לא רק לחיילים אלא גם לאזרחים העושים במלאכתם היום יומית".(מתוך: דברי הנשיא יצחק נבון בטקס הענקת עיטורים ללוחמים מצטיינים ב"שלום הגליל", 7/4/1983)
* "אתם המצטיינים נושאים אתכם חוויות של רגעים קשים ומכאיבים, וזכרם הטהור של חבריכם שנפלו לצידכם. יחד עם חוויות אלו, תישאו בקרבכם הוקרתו של העם בישראל ורגשי גאוותו על כי בנים כאלה לו, אשר בהם יתפאר ועליהם ישען." (מתוך: דברי הנשיא יצחק נבון בטקס הענקת עיטורים ללוחמים מצטיינים ב"שלום הגליל", 7/4/1983)
* "כמה אזרחים מישראל יודעים נכונה אורח-חייו של איש צבא קבע? מה מניינם של אלה הטורחים להעריך נכונה מסכת חייהם הקשה והמפרכת של המופקדים על בטחונו של העם? ... ראוי לנו לאזרחים... לכוון מחשבותינו לעבר אותם אנשים אשר מקדישים חייהם לביטחוננו. (מתוך: שנתיים לנפילת יוני נתניהו, דברי הנשיא יצחק נבון בהר הרצל, 11 ביולי 1978)
* ראוי לנו לאזרחים לא רק למתוח ביקורת על מערכת הביטחון כשיש צורך בכך אלא גם מדי פעם, בסתם יום של חול, או ביום כזה, לכוון מחשבותינו לעבר אותם אנשים אשר, ביוני, מקדישים חייהם לביטחוננו, ואשר המגבלות המוטלות עליהם הופכות אותם מעין יהדות של דממה. (מתוך: שנתיים לנפילת יוני נתניהו, דברי הנשיא יצחק נבון בהר הרצל, 11 ביולי 1978)
 
== מוזיקה ==
* "המוסיקה היא לא רק אסטטיקה אלא גם ערך חינוכי. חינוך להרמוניה, לעבודת צוות למשמעת ולקצב וגם מקנה לשון בינלאומית (אספרנטו נכשלה התווים הצליחו)". (דברי הנשיא נבון בשבוע האמן הצעיר 17.3.81).
*"בתקופתי כציר באורוגוואי ובארגנטינה, הוזמנתי לקונצרט שבו ניגנו את הסימפוניה התשיעית של בטהובן - לא רק יצירה תזמורתית, אלא בתוספת מקהלה ענקית! זאת הייתה חוויה מרגשת עד דמעות. קולות השירה סחפו אותי למחוזות אחרים, וכך התוודעתי לנפלאות המוסיקה". (מתוך "כל הדרך" יצחק נבון – אוטוביוגרפיה, הוצאת כתר, מרץ 2015, עמוד 406)
 
== תודה ==
* "מקננת בי הרגשה של הכרת תודה עמוקה על שזכיתי לשרת את העם בימי מבחן, לקחת חלק, ולו מזערי בעשייה עצמה, ולהניח אריחים אחדים בחומת המדינה".(דברי הנשיא החמישי יצחק נבון במופע המחווה שנערך לצין יום הולדתו ה-90, תאטרון הקאמרי, 22 ביולי, 2011.)
* "מי שאומר "לרדת אל העם" אינו יודע מה הוא סח. אין לך דבר מרומם יותר ומעניק השראה יותר מאותו קשר עם שכבות העם השונות, בעיירה ובשכונה, במושב ובקיבוץ, בעיר ובמושבה" (מתוך נאום הנשיא יצחק נבון בטקס חילופי הנשיאים בכנסת, 5/5/1983)
 
==פוליטיקה==