|
יאנוץ היה חרא
חרא
==כללי==
* "האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה? - האם העץ מכיר טובה לגרעין, מפני שממנו צמח? - האם הזמיר שר לאמו מפני שחיממה אותו בחיקה?...האם האהבה היא מעשה ראוי-לציון שבעדו את [האם] תובעת תשלום?" ~ ילדות של כבוד, עמ' 12.
* "ימים רבים לאחר המלחמה לא יוכלו בני-אדם להישיר מבט איש בעיני רעהו, בלי שיקראו בהן את השאלה: כיצד קרה הדבר, שאתה חי, שעמדת בכל אלה? מה עשית ?" ~ "מן הגטו" עמוד 139
* "מישהו כתב ברשעות, כי העולם הוא טיפת בוץ שנתלתה בחלל, והאדם הוא חיה שעשתה קאריירה. ייתכן גם כך, אבל נוסיף: טיפת בוץ זו יודעת את הייסורים, יודעת לאהוב ולבכות, והיא מלאה געגועים. ואילו הקריירה של אדם, אם נשקול את הדבר יד על לב, מפוקפקת היא, מפוקפקת מאוד." ~ "מן הגטו", עמוד 82
* "כל אחד מתגונן לפי דרכו מפני השעמום והגעגועים. השעמום- רעבון הנפש. הגעגועים- הצמא, הצמא למים ולמעוף, לחירות ולאדם – איש אמונים, כהן וידוי,יועץ לעצה, לווידוי, לאוזן אוהדת הכרויה לתלונתי. הנשמה כמהה בכלוב הצר של הגוף. הבריות חשים את המוות ודנים בו מנקודת הראות של הקץ, ואילו הוא אינו אלא המשכם של החיים, חיים אחרים. אם אינך מאמין בהשארות הנפש, הלא תיאלץ להודות, כי גופך חיה יחיה כעשב הירוק,כענן.הלא אתה מים ואפר." ~ "מן הגיטו" ,רשימות יומן, עמוד 90
* "חיי אנשים דגולים בעם חייבים למשל מורה דרך לכל, אם לא כך, מה התועלת בביוגרפיות."
* "לא את הכל אני יודע עדיין, אבל הסוף יהיה כזה, שהיהודים, תהיה להם מדינה שלהם בארץ ישראל."
* "כמה מפליא שאפשר להתבונן שעות ארוכות, ביער, בעץ אחד בו, בעלה אחד שעליו, בעורק אחד של העלה - ושעות מפליאות זורמות ועוברות בנשמה."
חרא
|
