חנה סנש: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 38:
* "הגרמנים עומדים בשערי פריס ואצלנו עוד שקט. שמים כחולים מזהירים, אבל שקט ושלווה פנימית היכן הם? עם גיורא נפסק הקשר, ואמא?? אני רואה אותה לפני בלילות." ~ 26 ביוני 1940
אדמתנו השחורה יחרוש עמנו, אלומות זהב יאגוד ברמה. ובעטוף שבלים פני אדמה, מעין הפז יאורו פנינו.- עמנו כמה יקרה לי המילה הזו!.(25 מרץ 1940)
ועל כל אחד לחפש את דרכו, את מקומו, את תפקידו. ואפילו אם כל העולם בוער, אם הכל הולך ומתהפך!.(6 יוני 1940)
בשבת, השכם בבוקר, עליתי על ההרים מול כפר הגלעדי. סביבה נפלאה. וברעננות הבוקר הנפלא הבינותי למה קיבל משה את התורה על ההר...בהרים עולה השאלה מאליה: את מי אשלח? שלח אותי! לשרת את הטוב ואת היפה.(25 יולי 1940)▼
* "לפני כמה ימים נפל מבטי על שני דברים – על גלויה ששלחה אווה מנשף בבודפשט ועל ידי הפצועות מעבודה. לרגע שאלתי את עצמי – האם לא הייתה זאת רומנטיקה טיפשית, לעזוב את החיים הקלים ולבחור בחיים של פועלת? כעבור רגע נחה דעתי, פה בארץ ישראל מקומי!" ~ 7 בפברואר 1941▼
את הגאולה של היהדות לא יביא משיח אחד. אמנם יש תקופות בתולדותינו המצפות לבוא המשיח בדמות אדם יחיד, אך בעצם מדובר על תקופת המשיח. שעל כל אדם לקרב אותה על ידי מעשיו. לא תפילה, לא צום, לא קרבן על מזבח יביאו גאולה לעולם, אלא המוסר הטהור המתבטא במעשה.(קטע מחיבור ו' תשרי תש"א)▼
ואני מוכרחה לעשות זאת לא רק לטובתי, אלא גם לטובת כל ישראל. העבר של אלפיים מעיד על כך. ההווה מכריח, העתיד מלא תקווה קורא, ועל כן – כל מי שניצוץ יהודי בלבבו, אינו יכול שלא לראות את הבעיה בכל חומרתה.▼
רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי ומעשי לעומת האידיאל, הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפני. להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה.(ביום הכיפורים 1940)▼
* "תשע שעות ביום אני עומדת ומכבסת, אני שואלת את עצמי האם באמת זהו תפקידי? ...אני מרגישה בי כוח בלתי מנוצל." ~ קיבוץ שדות ים, 2 בינואר 1942▼
▲* "לפני כמה ימים נפל מבטי על שני דברים – על גלויה ששלחה אווה מנשף בבודפשט ועל ידי הפצועות מעבודה. לרגע שאלתי את עצמי – האם לא הייתה זאת רומנטיקה טיפשית, לעזוב את החיים הקלים ולבחור בחיים של פועלת? כעבור רגע נחה דעתי, פה בארץ ישראל מקומי!" ~ 7 בפברואר 1941
▲בשבת, השכם בבוקר, עליתי על ההרים מול כפר הגלעדי. סביבה נפלאה. וברעננות הבוקר הנפלא הבינותי למה קיבל משה את התורה על ההר...בהרים עולה השאלה מאליה: את מי אשלח? שלח אותי! לשרת את הטוב ואת היפה.
▲ואני מוכרחה לעשות זאת לא רק לטובתי, אלא גם לטובת כל ישראל. העבר של אלפיים מעיד על כך. ההווה מכריח, העתיד מלא תקווה קורא, ועל כן – כל מי שניצוץ יהודי בלבבו, אינו יכול שלא לראות את הבעיה בכל חומרתה.
▲את הגאולה של היהדות לא יביא משיח אחד. אמנם יש תקופות בתולדותינו המצפות לבוא המשיח בדמות אדם יחיד, אך בעצם מדובר על תקופת המשיח. שעל כל אדם לקרב אותה על ידי מעשיו. לא תפילה, לא צום, לא קרבן על מזבח יביאו גאולה לעולם, אלא המוסר הטהור המתבטא במעשה.
▲* "תשע שעות ביום אני עומדת ומכבסת, אני שואלת את עצמי האם באמת זהו תפקידי? ...אני מרגישה בי כוח בלתי מנוצל." ~ קיבוץ שדות ים, 2 בינואר 1942
▲רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי ומעשי לעומת האידיאל, הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפני. להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה.(ביום הכיפורים)
כל מה שיכול להביא לנו, בתור יהודים, נחמה, שמחה ומעט יופי – כל זה מגיע משם, מארץ ישראל.
במה עלי לבחור: באורות החלשים, הקרובים, המסתננים אליי מבין סדקי הבתים או בברק הרחוק של הכוכבים.(12 מרץ 1941)
יש לי עוד הרבה לעשות בחיים ובלי זה אי אפשר למות.
| |||