מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
עריכה, הרחבה
שורה 1:
[[קובץ:Berdichevski. old.jpg|ממוזער|145136 פיקסלים|"גדולתו של האדם מתגלה כאשר הוא מעז להעמיד הכל בספק."]]
'''[[w:מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|מיכה יוסף בן-גוריון (ברדיצ'בסקי)]]''' (1921-1865), סופר והוגה דעות עברי. נולד ברוסיה הצארית. קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדותה[[יהדות]], ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדתב[[דת]], במסורת ובהיסטוריהוב[[היסטוריה]] היהודית. כתב בעברית, ביידיש ובגרמנית. בין יצירותיו הידועות "קלונימוס ונעמי".
{{מפריד}}
 
* "אי אפשר לעולם בלי אדם ואי אפשר לאדם בלי עולם. שניהם עומדים זה לעומת זה כתמהים ומחכים."
* "כל יצירה אמנותית גדולה מולידה חוקים חדשים."
*"מה הוא היאוש והרקבון מול ניצוץ אחד של תקוה זורחת."
* "באהבהב[[אהבה]] נולדתם, כל הגשמה וכל חי נולדו באהבה."
* "[[שירה|השירה]] היא הקשר האמיץ ביותר עם העולם החיצוני."
* "השירה אינה אלא אחת הדרכים לאהוב את הדברים."
* "רק אם יש לך דברים משלך תוכל לקלוט דברים מבחוץ."
*"מה הוא היאוש והרקבון מול ניצוץ אחד של תקוה זורחת."
* "באהבה נולדתם, כל הגשמה וכל חי נולדו באהבה."
* "מי יתבונן אל תפארת הדברים אשר תחזינה עיניו? מי יפתח נפשו לכל הדרכים והנמצאים?"
* "מי שאינו יכול לחוקק חוקים לעצמו בל יערער את החוקים שעברו אליו בירושה, שכן מוטב להלך על קביים מאשר להיוותר ללא כל משענת."
* "אלה קוראים אותי בטלן ואלה קוראים אותי משוגע או חקרן, וכל אחד מסַמן בזה את ישותי."
* "לעולם יהיה הרע מקובל יותר על בני האדם, משום שטיבעו פשוט יותר."
* "למעשה האמנותי דרושות השנאה והאהבה, וכן ההעזה לומר את האמת."
* "השירה היא רק מחשבה עמוקה. האילנות אינם אומרים שירה, אבל הם בבחינת שומעים."
* "אלה קוראים אותי בטלן ואלה קוראים אותי משוגע או חקרן, וכל אחד מסַמן בזה את ישותי."
* "לא נברא האדם אלא למחשבה ועיון, לראות ולדעת מה שעיניו רואות ועל מה רגליו עומדות."
* "מי יתבונן אל תפארת הדברים אשר תחזינה עיניו? מי יפתח נפשו לכל הדרכים והנמצאים?"
* " הוא לא צריך לרדוף אחרי אהבים, להתגעגע ולצמוא לנפש רחוקה. אהבת אשה יודעת כל מסתרי האהבה וחמודותיה לו בבית."
* "מי שאינו יכול לחוקק חוקים לעצמו בל יערער את החוקים שעברו אליו בירושה, שכן מוטב להלך על קביים מאשר להיוותר ללא כל משענת."
* " הוא לא צריך לרדוף אחרי אהבים, להתגעגע ולצמוא לנפש רחוקה. אהבת אשה[[אישה]] יודעת כל מסתרי האהבה וחמודותיה לו בבית."
* "בשעה שלבנו ימוג, בשעה שחושך ימלא את נפשנו, אז נמשש במה שמחוצה לנו ונחפש משען לנו בעולם אחר מזה שלפנינו."
* "גדולתו של האדם מתגלה כאשר הוא מעז להעמיד הכל בספק. כאשר הפילוסוףה[[פילוסופיה|פילוסוף]] מעמיד בספק את ההגות שבה דבק, הוא מגיע במחשבתו לשלב חדש. שלילת כל מה שהיה אינה לדידו אלא בגדר הליכה הלאה."
* "גיבורי הרוח בהופעתם השלמה, ברורים ואחידים יותר מאשר אנשי המעשה הגדולים. הראשונים שלמים עם יצירתם, בעוד שהאחרונים קשורים רק קשר של ארעי אל מעשיהם. גיבור הרוח הוא לעולם הכח המוליד, המעניק את שלו. ואילו אצל גיבור המעשה נועד תפקיד יתר לגורל."
* "בשעה שאני בא לכרכי הים, לערים הבנויות על תלן, ורואה את הטירות הנאות, את האוכלוסין המרובים ואשמע שאון החיים, יעבור גם עלי רוח חיים, והנני נסחף גם אני."
* "אומרים, כי שני יצרים בתוכנו, יצר-הרע ויצר-טוב, ומלאכות שניהם היא להטות אותנו לטוב ולרע. שני מסיתים – אבל מי הם ומי אנכי?"
* "כל יצירה אמנותית גדולה מולידה חוקים חדשים."
* "יש מעשי אמנות שניכר בהם הרצון להכניע את הכוחות האפלים הדרים בחובו של היוצר, אך יש בהם שדווקא נחשפים בהם דווקא כוחות אלה עצמם."
* "אי אפשר לעולםל[[עולם]] בלי אדם ואי אפשר לאדםל[[אדם]] בלי עולם. שניהם עומדים זה לעומת זה כתמהים ומחכים."
* "למעשה האמנותי דרושות השנאה והאהבה, וכן ההעזה לומר את האמת."
* "[[שירה|השירה]] היא הקשר האמיץ ביותר עם העולם החיצוני."
* "השירה אינה אלא אחת הדרכים לאהוב את הדברים."
 
==ראו גם==
* '''[[קנאת אחים]]'''
 
{{מיון רגיל:ברדיצ'בסקי, מיכה יוסף}}