מרטין בובר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה, הרחבה
שורה 3:
{{מפריד}}
 
* "הנוער הוא הסיכוי הנצחי ל[[אושר]] של ה[[אנושות]]... וזו מאבדת וחוזרת ומאבדת אותו."
* "על [[אלוהים]] אי אפשר לדבר, אבל אפשר לדבר אליו."
* "הנוערה[[נעורים|נוער]] הוא הסיכוי הנצחי ל[[אושר]] של ה[[אנושות]]... וזו מאבדת וחוזרת ומאבדת אותו."
* "קשה להכיר את הדבר, כי גאון וענווה חיים בשלום זה בצד זה בקרב אדם אחד."
* "ההוכחה שאין אלוהים היא שלא יוצאת אש גדולה מהשמים ושורפת את כל אלה המדברים בשמו."
* "אין כלל לאדםל[[אדם]] דבר טוב מן הצדק, פרט ל[[אהבה]]; חובה עלינו גם להילחם בעד הצדק, אבל להילחם במידת האהבה." ~ מכתב למהטמהל[[מהטמה גנדי]], 1939
* "[...] לפני ימים אחדים היתה לי שיחה עם ד"ר יעקובסון [(חבר ההנהלה של ההסתדרות הציונית)] על מה שראוי שיעשה בא"י; "בהקדם האפשרי, כלומר בכל האמצעים, אנו צריכים ליצור רוב [יהודי] בארץ" - למשמע טענה כזאת לבך פוסק מלדפוק [...] רובם של הציונים היום לאומנים בלא שום מעצור (לפי הדוגמה האירופית), אימפריאליסטים ואף מרקאנטיליסטים שלא מדעת וסוגדים להצלחה. [...] אם לא יעלה בידינו להקים עוצמה נגדית סמכותית, תושחת נפש התנועה, אולי לצמיתות". ~ 1918.
* "[הסיסמה ליצירת רוב יהודי בא"י] לא באה אלא כדי להפוך את הבעייתיות שבמצבנו – כלומר, הודות לה נוכל לעשות [...] שם [=בא"י] לאחרים את מה שבו בזמן עושים לנו כאן [=בגולה] – האם תוכל אותה ישות לפטור אותנו מהבעייתיות?". ~ אפריל 1926
* "לקיום מגע אישי דרושה בראש ובראשונה ידיעת השפה הערבית. רק דיבור בערבית מאפשר השגת הבנה. [...] בערים המגע בין עם לעם הוא נדיר הרבה יותר. המגע קרוב יותר בחוגי הפרולטריון; ואולם קשר חברתי אמיתי בין ערבים ליהודים הוא עדיין בחזקת תופעה לא שכיחה." ~ תרפ"ט
* "רצוננו הלאומי הזה אינו מופנה נגד אומה אחרת. העם היהודי, שזה אלפיים שנה הוא מיעוט נרדף בכל הארצות [...] פונה עורף בשאט נפש לשיטת הלאומיות העריצה, אשר הוא עצמו היה קורבנה במשך זמן כה רב. הננו שואפים לחזור לארץ ישראל, אליה אנו קשורים בקשרי היסטורי הרוח נצחיים, לא על מנת לדחוק את רגליו של עם אחר או להשתלט עליו [...] איננה מתכוונת לקפח את זכותו של מישהו [...] אין מטרתה ניצול קפיטליסטי של שטח ואין היא משמשת לשום תכלית אימפריאליסטית." ~ ספטמבר 1921, הקונגרס הציוני ה-12.