הבדלים בין גרסאות בדף "אהוד ברק"

נוספו 11,297 בתים ,  לפני 3 שנים
== נאמר עליו ==
 
* " 'המלך הוא עירום. תבדקו מה עשה בכל המלחמות - מהחווה הסינית ביום הכיפורים, קרב סולטן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה ועד אסון צאלים ב'. עזוב אותי מהתקופה העלומה בסיירת מטכ"ל. מעולם לא תמכתי בצילוש האינסופי של אנשי היחידה. אני לא באתי מהאפסנאות. אני הייתי שם" ~ האלוף (במיל') דורון רובין יוצא נגד אהוד ברק והנסיקה המטאורית שלו מעלה-מעלה במהלך שירותו הצבאי (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
* "אהוד חושב שהוא היחיד שמבין ושאין הוא זקוק לאיש. זאת חולשתו הגדולה, וזה מקור כישלונותיו" ~ האלוף (במיל') עמירם לוין על אהוד ברק (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
 
* שנה לפני התגייסותו לצה"ל הוא נשלח עם חבריו למדרשת רופין כדי ללמוד לתעודת בגרות. מנהל המדרשה סירב לקבלו בטענה שתעלוליו ידבקו גם בחבריו, יפריעו להם ללמוד וישחיתו את נפשם. עד הגיוס הוא נשלח לעבוד בשטחי הפלחה של הקיבוץ בנגב. '''לו היה בעל ביקורת עצמית, היה מנסה להפיק את הלקח שאי אפשר להקסים את כולם. אלא שלברק, כמו לרוב בני האדם, חסרה התכונה הזאת ובגלל גאוניותו הפגם הזה הוא קריטי'''. בנובמבר 1959 הוא גויס וניסה להתקבל לקורס טיס, אך שם כושרו המילולי לא הרשים את הממונים ואף גרם להם להסתייג ממנו. הוא נשלח לטירונות לפלוגת חרמ"ש בגדוד 9, להיות בורג במכונת המלחמה של ישראל. 'חלומות ווילסון' תמו לכאורה: ברק צלל מאיגרא רמא של מעמדו בין חבריו לבירא עמיקתא של טרטורים. מפקדיו הישירים בחרמ"ש לא עשו לו הנחות, אבל ברק לא ויתר. עקשנות קיצונית ודבקות בכל מחיר במשימה שהוא קבע לעצמו היו תמיד מתכונותיו הבולטות. המשימה, מימי הכתרתו ל"ווילסון", הייתה להיות רמטכ"ל ואחר כך ראש ממשלה. תחילת מסע אלף הקילומטרים של ברק לראשות הממשלה הייתה בסיירת מטכ'ל. היא הייתה לו המקפצה הגדולה - מה שהפלמ"ח היה ליצחק רבין ויחידה 101 לאריק שרון. כאן התגלה כישרון נוסף שלו: בחירה מוצלחת של פלטפורמות וניצולן המלא. " ~ על תחילת דרכו של אהוד ברק בצה"ל והמעבר לסיירת מטכ"ל (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
 
* "מבצע אביב נעורים באפריל 1973 בביירות היה הרוח הגבית של אהוד ברק לאורך כל הקריירה שלו, לא רק בצה'ל, גם בפוליטיקה. בשיח הציבורי נחשב המבצע לפעולת הקומנדו הנועזת ביותר והמוצלחת ביותר בתולדות צה"ל, לפחות עד אנטבה. ברק פיקד אז על הסיירת שמשימתה הייתה לחטוף או לחסל את ראש ארגון פת'ח, יאסר ערפאת, וכן שלושה מפקדים בארגונו, מדירותיהם הפרטיות והמאובטחות בלב ביירות, לאסוף משם מסמכים ולהביאם ארצה. במקביל פעלו במבצע עוד ארבעה צוותים של צנחנים ואנשי קומנדו ימי. ערפאת, שאמור היה להימצא באחת הדירות, לא אותר, אך שלושת האחרים חוסלו. תקלה קריטית בפעולת הסיירת הייתה אי־חיסול מוקדם של מאבטח שישב במכונית על הכביש. לאחר שהצוותים התקדמו במדרגות לדירות החיסול, יצא המאבטח מן המכונית. הוא נורה ולא נפגע, אבל רעש היריות העיר את המחבלים והם הדליקו אור בדירותיהם. כוחות ביטחון לבנוניים חשו למקום. בדרך נס ביצעו ברק ופקודיו את משימתם וחשו לחוף הים להתפנות בספינות, אך על החוף אבדו להם רוב המסמכים שנלקחו מהדירות. מפקד המבצע כולו, תא"ל בדימוס מנו שקד, לא חסך ביקורת על תפקודו של ברק, במיוחד על כך שכמו במבצע הצל"ש הראשון, גם כאן הוא סגר מכשירים ולשקד לא הייתה אפשרות ליצור קשר איתו. במקביל הסתבך בביירות כוח צנחנים בפיקוד אמנון ליפקין־שחק. לפי התכנון הייתה סיירת מטכ"ל מתוכננת לסייע בחילוץ, אך בגלל חוסר הקשר נמנע הדבר. פרשיות אלה לא עניינו איש, כי כבר כ'''סא"ל היה ברק''' חביבם של '''ראש אמ"ן, אהרון יריב, והרמטכ"ל, דוד אלעזר (דדו)'''. עד אז הוענקו לברק ארבעה צל"שים, לעומת נחמיה כהן שזכה בחמישה. '''ברק הבין יפה את המשמעות התקשורתית של היותו המצול"ש מספר אחת'''. הרמטכ"ל אלעזר סיפק את תאוותו והעניק לו את הצל"ש החמישי 'על מנהיגותו בפעולות מבצעיות בתקופת פיקודו על יחידה'. בשני האירועים שנדונו כאן, ספק אם הגיע לו צל"ש. מוסר השכל: פחות חשוב איך אתה באמת מתפקד, העיקר שרוב הישראלים, לרבות רוב מפקדי צה"ל, מתפעלים מתפקודך" ~ על תחילת תקופת הצל"שים של אהוד ברק (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
* "לאחר חודש וחצי פרצה מלחמת יום הכיפורים. ברק חש ארצה, קיבל פיקוד על גדוד שריון מאולתר 100, שרובו מתנדבים שחזרו מחו'ל, ונשלח לחזית הדרום. היו לו ולמפקדיו תוכניות רבות להושיע את ישראל, אך בפועל הוא השתתף בקרב משמעותי אחד: ב–17 באוקטובר, לפני עלות השחר, הוא נשלח לחווה הסינית לסייע לחלץ את נפגעי גדוד 890. את המשימה הוא לא ביצע. לפי מחקרו של ד"ר אלחנן אורן, ממחלקת ההיסטוריה של צה'ל, הוא קיבל בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר הוראה להעביר מיידית פלוגת טנקים לעזרת הצנחנים. סרן דני אנגל מגדוד 890 נשלח להוביל את ברק לגדוד. לדבריו: 'אמרתי לאהוד שמוכרחים להכניס נגמ"שים ולחלץ, כי תהיה עוד מעט שואה. הוא הסביר לי לאט־לאט: 'קודם עושים קרב שריון בשריון, ואנחנו נראה איך ילך לנו'. רק בשעה חמש וחצי יצא ברק עם פלוגה מערבה, אך לא באיגוף דרומי, ששם לא היו מצרים, אלא באיגוף צפוני לעבר מתחם “מיסורי", ששם התרכז כוח מצרי גדול. דומה שברק דמיין כי יוכל להושיע את ישראל על ידי הכרעת הארמיה המצרית השנייה בעזרת מחצית מ–22 הטנקים שעמדו לרשותו. מג"ד 890, האלוף בדימוס איציק מרדכי, סיפר: 'הטנקים של ברק נסוגו לאחור והשאירו שלושה טנקים בוערים בשטח שביני לבין המצרים, עם טנקיסטים פצועים בתוכם. הייתי צריך לתת פקודה לאנשים שעמדו בתנאים קשים מאוד מאמצע הלילה, לסכן את עצמם ולחלץ את הטנקיסטים מתוך הטנקים. בדיווח שלו אחרי המלחמה כתב ברק: '6 הרוגים, 4 נעדרים, 7 טנקים פגועים ושני נגמ"שים'. מסקנתו: 'מסתבר שאפשר להילחם כהלכה עם גדוד מאולתר'. איש מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, ד"ר עמירם אזוב, סיכם: 'ההסתערות של גדוד 100 על יעד לא ברור ונסיגתו החריפו את המצב'. האלוף בדימוס משה עברי–סוקניק, שפיקד על הפלוגה שנפגעה: 'לא היה תחקיר אחרי הפסקת האש'. לכאורה פרשת גדוד 100 בחווה הסינית אמורה הייתה לסיים את הקריירה הצבאית של אהוד ברק, אך לא במציאות הפוסט–מודרניסטית. '''ארבעה מפקדים היו מעורבים באותו קרב: מפקד חטיבה 35, '''עוזי יאירי'''; סגנו, '''אמנון ליפקין־שחק'''; '''איציק מרדכי ואהוד ברק. יאירי, שלקה בהלם קרב והודח, נהרג בפיגוע במלון "סבוי" בתל אביב אחרי שנה וחצי. ליפקין־שחק וברק היו לרמטכ"לים, מרדכי למפקד שלושת הפיקודים,''' ושלושתם היו למדינאים בכירים בישראל.'''. עד היום הקרב לא תוחקר ביסודיות. הטנקיסט '''מיכאל הרשקוביץ''' העיד: 'ברק לא הבין בשריון. הפקודות היו מבולבלות. אמרתי מי המג"ד הזה, אין לו מושג'. לימים שמעתי את ההקלטה של הקשר שלנו, ודעתי התחזקה. הערכתו של ברק שגדודו 'נלחם כהלכה' התקבלה, והוא מונה אחרי המלחמה למפקד גדוד שריון סדיר בחטיבה שעליה פיקד '''יוסי פלד''', שהעיד כי ברק היה מג'ד לא טוב ולא הייתה לו הבנה בלוחמת שריון." ~ על מעורבותו של אהוד ברק בקרב החווה הסינית במלחמת יוה"כ (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
* "בינתיים זה אהוד שניצח בקלות בהתמודדות הפנימית, בינתיים זה הוא שמוביל את המפלגה לבחירות. היו שם חילוקי דעות, במחנה פרס. מה עדיף. שאהוד ברק ינצח ואז שמעון פרס, מספר שתיים, יעיף אותו מבפנים וייקח את השלטון, או שכדאי לנו שיפסיד כבר עכשיו. שייעלם לכוכב יאיר, אל הפיזיקה שלו, אל הפסנתר, אל סיפורי הגבורה שאסור לו לגלות, החייל הכי מעוטר בצבא, חמישה צל"שים ועיטורי עוז, אבל הוא מוכרח לסתום את הפה. מי בכלל יודע מה באמת קרה במבצעים החסויים האלה, לחששו האנשים של פרס, זה בטח הכל קומבינות. אהוד, מצידו, עבד. כמו שהוא יודע. עד אז כבר הספיק להוביל את סיירת מטכ"ל, גדודים, חטיבות, אוגדות, גיס, פיקוד, אגף במטכ"ל, את הצבא כולו, אפילו שני משרדי ממשלה. הוא גם הספיק לעשות תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה ותואר שני בניתוח מערכות, אבל היסודות שעליהם תמיד הסתמך היו אלה שקיבל ביחידה, בסיירת מטכ"ל. ממדרים. רק מי שיוצא לפעולה שותף לסוד, וגם אלה לא צריכים לדעת את התמונה הכללית. כל אחד מתעסק רק בחלק שלו. מחפשים ומוצאים את המהלך המפתיע ביותר, ואת האמצעים הלא שגרתיים כדי להוציא לפועל. ומתרגלים על מודל, שוב ושוב ושוב, מכניסים בלת"מים, אירועים לא מתוכננים, ומכינים את הפתרונות מראש. עד שעושים את זה בחושך, בליל גשם, גם כאשר אנשים לא צפויים מזדמנים לזירה. רק אז יוצאים. אלה הסיבות לאחוזי ההצלחה הגבוהים מאוד של הסיירת. הקרב על ראשות הממשלה היה צריך להוציא מאהוד ברק את כל המיומנויות שרכש עד אז. זה נראה טוב" ~ על הדרך שעשה אהוד ברק לראשות ממשלה בשנת 1999 על רקע השאלה אם ישוב לראשות הממשלה בשנת 2017 (יונתן שם-אור, [http://theliberal.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9C%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9/ '''"מה הסיכוי של אהוד ברק לחזור לראשות הממשלה"'''], אתר ליברל, תאריך 9.7.2017)
 
 
* "אהוד ברק, כבר לא איש צעיר, מבקש לחזור לזירה הפוליטית - וזה בסדר גמור. '''שמעון פרס''' היה הרבה יותר מבוגר ממנו בעת שזכה להיבחר לנשיא המדינה. גם '''אריאל שרון''' היה בעשור השמיני לחייו בעת שנבחר לראשונה לראשות הממשלה. אבל מה שהיה לשני אלה להציע - ל'''אהוד ברק''' לא יהיה לעולם. הם תמיד נשארו בארץ; גם בשנים שבהן הם נדחקו אל המדבר הפוליטי. תמיד ראו אותם. תמיד שמעו אותם. הם אף פעם לא נטשו אותנו כדי “לעשות לביתם”. הם תמיד היו כאן בשבילנו. גם בימי סגריר אי אפשר היה להחמיץ את שמעון פרס או את אריאל שרון. הם אף פעם לא תפסו פוזה של נוכחים־נפקדים כמו שעושה אהוד ברק זה שנים רבות. הם גם לא ביקשו לנקר עיניים בעושרם. לכן, הם גם לא חיפשו הסברים לגידול העצום בהונם. הם לא היו צריכים את זה. הנגישות אליהם הייתה תמיד בלתי אמצעית. מה שאי אפשר להגיד על ברק. המפגשים עמו תמיד משאירים טעם חמצמץ. שמעתי את זה לא פעם ממי שיצאו מפגישה כזאת" ~ על הניסיונות של אהוד ברק לחזור לזירה הציבורית (ד"ר חיים משגב, [http://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-565581 '''"אבד הברק: רה"מ לשעבר חושב שהכל נמחל לו. המציאות רחוקה מכך"'''], אתר מעריב, תאריך 4.12.2016)
 
* "אני חושב שאם ברק רוצה לחזור לעמדת מנהיגות, הוא צריך לומר זאת בבירור. עליו להתייצב, לבקש את אמון הציבור ולהסתכן. אין קיצורי דרך. הנוסחה היום הינה: שקיפות, אמינות, שיתוף ויכולת הודאה בשגיאות; ולא בקמפיין בנוסח האייטיז. אלא שברק לא יבוא דרך הדלת. הוא אוהב לחדור מחרכי התריס, מתעלות המיזוג, מהמרזב במרפסת, מהחורים בטפטפות או דרך צנרת המים. לבוא דרך הדלת - כך כולם עושים, אין כאן יתרון. אני מניח כי ברק מבקש לערוך ניסיון נוסף ולהצטייר כ'גרוש ללירה' בהפלת נתניהו. זה לגיטימי, אך צריך להיעשות בגלוי, בראש מורם ועם נטילת סיכון להידחות." ~ אבי בניהו על ניסיונותיו של ברק לחזור לזירה הפוליטית (אבי בניהו, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-558219 המטכ"ליסט: אם אהוד ברק רוצה לחזור לפוליטיקה, שישתמש בדלת הקדמית], באתר מעריב, 23 בספטמבר 2016)
* "אהוד הוא עילוי מחשבתי. הוא חושב נכון וקורא מצוין את המפה, אך בינו לבין המציאות אין קשר. האיש גאון, אך איבד את השליטה על עצמו ועל שפיות דעתו הצבאית. הוא אחד האנשים הכי מוזרים שהכרתי. יום אחד הוא קרא לי ואמר: 'לך לחברך, [[אריאל שרון|אריק]] – שהיה ראש האופוזיציה – ותגיד לו שאני מוכן שהוא יהיה אצלי שר האוצר, וסילבן שלום יהיה שר הפנים'... טלפנתי לאריק ואמרתי לו: 'אני בדרך אליך'... כשהגענו אמר אריק: 'קודם כול תאכלו'. כשסיימנו לאכול הוא פסק: 'אני מכיר את אהוד ברק, לא יצא מזה כלום'. למרות זאת שוחחנו על הפרטים והסכמנו בכול. היה צריך רק לחתום. חזרתי לירושלים ודיווחתי לברק שהכול נעול. הוא השיב: 'יפה מאוד. חכה עוד יום'. אחרי זה עוד יום. בסוף הוא נסוג מהתוכנית, כי יוסי ביילין טמטם לו את המוח ושכנע אותו שלא להכניס את אריק שרון לממשלה, כי איתו אי אפשר להגיע לשלום. אצל ברק אתה יוצא בתחושה שהוא איתך – אבל הוא איתך רק באותה השנייה. שנייה אחרי זה הראש שלו מחליק לכיוונים אחרים." ~ [[בנימין בן אליעזר|בנימין (פואד) בן אליעזר]] (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-555327 "רצו שלא אהיה נשיא": חברו הטוב של פואד חושף את שיחתם האחרונה], באתר מעריב, 30 באוגוסט 2016)
 
* "'''כי זאת שיטת אהוד ברק – הפניית אצבע'''. חייל מעוטר, רמטכ”ל, ראש ממשלה ושר ביטחון לשעבר שאף פעם, אבל אף פעם, לא אשם בדבר. שלא טועה אף פעם, שכולם תמיד אשמים חוץ ממנו. ששיקול הדעת שלו הוא אורים ותומים, וכל מי שחושב אחרת ממנו פשוט לא לגיטימי. אי אפשר להבין איך אדם כזה לא רואה שום בעיה, למשל, בעובדה שהוא ניצח בבחירות בענק ואז, בתקופה כל כך קצרה, איבד את השלטון. או בכך שיום אחד הוא החליט לפרק את מפלגת העבודה, שגם ככה הייתה גוף חבוט שנרמס תחת רגליו של [[בנימין נתניהו|נתניהו]] בממשלת האחדות, רק כדי להישאר שר ביטחון. ושלמרות ההבטחות שמפלגת העצמאות תחדש את ימיה של מפא”י ההיסטורית, מה שנותר ממנה, אחרי יומיים וחצי, זה מתן וילנאי שגריר ושכיב שנאן זוחל על גחונו כדי להתמודד בפריימריז של העבודה. וכל זה קרה מפני שברק החליט שהוא פורש מהפוליטיקה, באתי, פרקתי, הלכתי." ~ על אופיו והתנהגותו של ברק על רק ההקלטות בקולו שנחשפו בתקשורת (מיכל אהרוני, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-495023 מספר יודע כל], באתר מעריב, 26 באוגוסט 2015)
 
* "אהוד רוצה להיכנס להיסטוריה. הוא, דרך אגב, אמר את זה גם בהקשר האיראני. אם היו הורגים את [[סדאם חוסיין]] וזה היה נגמר בהצלחה מסחררת, אהוד היה זה שמקבל על זה את הקרדיט. אהוד הוא איש ברוך כישרונות מצד אחד, אבל מצד שני אני לא שולל את האפשרות שהוא מסתכל כל הזמן איפה הוא יהיה בפנתיאון. איפה הוא יכול להיכנס לספר דברי הימים. אהוד רעב לאיזשהו מקום שם." ~ [[אמנון ליפקין-שחק]] על אופיו של ברק (עמרי אסנהיים, [http://news.walla.co.il/item/2598973 סגן הרמטכ"ל ליפקין שחק התריע לפני אסון צאלים - ובכה אחריו], באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2012)
 
* "התשומה החיונית באמת, שברק העניק לממשלה ולמערכת הביטחון, הייתה ניסוח מחדש ויישום של תפישת ביטחון אסטרטגית כוללת למדינת ישראל. תפישה זו מקובלת על מרבית אלופי המטה הכללי והרמטכ"ל, אך לא אומצה רשמית על־ידי הממשלה ולא תמיד זכתה להסכמה מצד כל השרים וראש הממשלה. בפועל, לפחות עד לאחרונה, הצליח ברק לשכנע את חברי הקבינט הביטחוני ליישם תפישה זו בעתות משבר ובצמתי החלטה. כולל לפני ובעת מבצע 'עופרת יצוקה'. מי שיבחן את התנהלותו המקצועית של ברק כשר ביטחון יראה שהיא תואמת לחלוטין את תפישת הביטחון האסטרטגית שלו." ~ התרומה המכרעת שהרים ברק בתפקידו כשר ביטחון לצה"ל ({{ynet|רון בן ישי|אהוד ברק: נתן את הכבוד לצה"ל|3677983|26 בפברואר 2009|}})
* "תפישת הביטחון של ברק זהה כמעט לגמרי לזו שקבע [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]]. השינויים שהכניס השר היוצא הם בעיקר באמצעים ובשיטות הלחימה וההתגוננות, הנגזרים מאופי האיום החדש. מאחר שהרקטות והטילים הם איום שקשה מאוד לחסלו כליל, אפילו באמצעות פעולה קרקעית – הורה ברק מיד כשנכנס לתפקידו לתת עדיפות עליונה לפיתוח מערכת רב־שכבתית ליירוט רקטות וטילים מכל הסוגים. בעדיפות שנייה הוא העמיד את שיפור יכולת התמרון היבשתי של צה"ל בשדה הקרב רווי הטילים, באמצעות הגדלת סדר הכוחות, מיגון כלי הרכב המשוריינים, אימונים באש חיה ושימוש ב'מסכי אש' המגוננים על החיילים המתקדמים, ועוד אמצעים רבים אחרים שחלקם באו לידי ביטוי בעופרת יצוקה." ~ התרומה המכרעת שהרים ברק בתפקידו כשר ביטחון לצה"ל ({{ynet|רון בן ישי|אהוד ברק: נתן את הכבוד לצה"ל|3677983|26 בפברואר 2009|}})
 
* "ברק תומך בפתרון של שתי מדינות לסכסוך עם הפלסטינים, אבל מסופק אם ניתן יהיה להשיגו בשנים הקרובות. הוא האמין ואף פעל כדי לקדם פתרון שיבוא מלמטה למעלה, כלומר: קודם שיפור מצב הביטחון בשטח והמצב הכלכלי ואיכות החיים של הפלסטינים בגדה (הסרת מחסומים), ורק אחר־כך, כשאבו-מאזן יתחזק ויוכל לשלוט גם בעזה כפי שכוחותיו שולטים כעת בג'נין, בחברון ובבית-לחם, אפשר יהיה לקיים מו"מ אפקטיבי על הסדר הקבע. אולי בגלל השקפה זו, כדי להימנע מעימות סיזיפי טרם זמנו עם המתנחלים, גרר ברק את רגליו ונמנע מהסרת מאחזים בלתי חוקיים בגדה." ~ תפיסת ההסדר המדיני בשטחים לשיטתו של ברק והשפעתה על תפקודו כשר ביטחון ({{ynet|רון בן ישי|אהוד ברק: נתן את הכבוד לצה"ל|3677983|26 בפברואר 2009|}})
 
* "הדמיון היחיד בין ברק ל[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] זה הגובה." ~ [[שולמית אלוני]] בתגובה להקמת מפלגת העצמאות ופילוג העבודה, בראיון ל־ynet
 
* "לא ידענו שאפשר לשמוע ציוצים דרך החלונות האטומים של הקומה ה־32 במגדלי אקירוב. טוב יעשה שר הביטחון אם יקשיב יותר וידבר הרבה פחות." ~ [[שאול מופז]] בעיצומה של [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית]] לערוץ 2, 15 באוגוסט 2011 ([http://www.mako.co.il/news-military/politics/Article-ed060a5e7fdc131017.htm&sCh=31750a2610f26110&pId=786102762 מקור])
 
* "אהוד ברח." ~ צחי הנגבי באנלוגיה ל[[W:אסון צאלים ב'|אסון צאלים ב']]
 
* "גבר חזק והגון." ~ [[חאפז אל-אסד]] בראיון לעיתון אל-חייאת, 1999 ([http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=154434 מקור])
 
* "נדמה לי שאהוד ממשיך בדרך כמו טיל שיוט עם ראש חכם, עם מנוע שקט אבל ארוך טווח, עם מטען מועיל די גדול, וגם מי שחושב שהוא יודע לאן הטיל הזה תוכנת – ומי שתיכנת אותו זה אהוד – יכול להיות מופתע, כי הרגע האחרון הוא יכול לשנות כיוון, מטרה, אבל הוא לבטח יגיע לאן שהוא רוצה." ~ [[אמנון ליפקין-שחק]] על ברק בערב לכבוד סיום שירותו של ברק כרמטכ"ל. מתוך הספר "אהוד ברק חייל מספר אחד" מאת בן כספית ואילן כפיר, הוצאת קוראים, 1998, עמוד 11
 
1,654

עריכות