הבדלים בין גרסאות בדף "אהוד ברק"

נוסף בית אחד ,  לפני 3 שנים
* "אהוד חושב שהוא היחיד שמבין ושאין הוא זקוק לאיש. זאת חולשתו הגדולה, וזה מקור כישלונותיו" ~ האלוף (במיל') עמירם לוין על אהוד ברק (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
 
* "שנה לפני התגייסותו לצה"ל הוא נשלח עם חבריו למדרשת רופין כדי ללמוד לתעודת בגרות. מנהל המדרשה סירב לקבלו בטענה שתעלוליו ידבקו גם בחבריו, יפריעו להם ללמוד וישחיתו את נפשם. עד הגיוס הוא נשלח לעבוד בשטחי הפלחה של הקיבוץ בנגב. '''לו היה בעל ביקורת עצמית, היה מנסה להפיק את הלקח שאי אפשר להקסים את כולם. אלא שלברק, כמו לרוב בני האדם, חסרה התכונה הזאת ובגלל גאוניותו הפגם הזה הוא קריטי'''. בנובמבר 1959 הוא גויס וניסה להתקבל לקורס טיס, אך שם כושרו המילולי לא הרשים את הממונים ואף גרם להם להסתייג ממנו. הוא נשלח לטירונות לפלוגת חרמ"ש בגדוד 9, להיות בורג במכונת המלחמה של ישראל. 'חלומות ווילסון' תמו לכאורה: ברק צלל מאיגרא רמא של מעמדו בין חבריו לבירא עמיקתא של טרטורים. מפקדיו הישירים בחרמ"ש לא עשו לו הנחות, אבל ברק לא ויתר. עקשנות קיצונית ודבקות בכל מחיר במשימה שהוא קבע לעצמו היו תמיד מתכונותיו הבולטות. המשימה, מימי הכתרתו ל"ווילסון", הייתה להיות רמטכ"ל ואחר כך ראש ממשלה. תחילת מסע אלף הקילומטרים של ברק לראשות הממשלה הייתה בסיירת מטכ'ל. היא הייתה לו המקפצה הגדולה - מה שהפלמ"ח היה ליצחק רבין ויחידה 101 לאריק שרון. כאן התגלה כישרון נוסף שלו: בחירה מוצלחת של פלטפורמות וניצולן המלא. " ~ על תחילת דרכו של אהוד ברק בצה"ל והמעבר לסיירת מטכ"ל (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
 
* "מבצע אביב נעורים באפריל 1973 בביירות היה הרוח הגבית של אהוד ברק לאורך כל הקריירה שלו, לא רק בצה'ל, גם בפוליטיקה. בשיח הציבורי נחשב המבצע לפעולת הקומנדו הנועזת ביותר והמוצלחת ביותר בתולדות צה"ל, לפחות עד אנטבה. ברק פיקד אז על הסיירת שמשימתה הייתה לחטוף או לחסל את ראש ארגון פת'ח, יאסר ערפאת, וכן שלושה מפקדים בארגונו, מדירותיהם הפרטיות והמאובטחות בלב ביירות, לאסוף משם מסמכים ולהביאם ארצה. במקביל פעלו במבצע עוד ארבעה צוותים של צנחנים ואנשי קומנדו ימי. ערפאת, שאמור היה להימצא באחת הדירות, לא אותר, אך שלושת האחרים חוסלו. תקלה קריטית בפעולת הסיירת הייתה אי־חיסול מוקדם של מאבטח שישב במכונית על הכביש. לאחר שהצוותים התקדמו במדרגות לדירות החיסול, יצא המאבטח מן המכונית. הוא נורה ולא נפגע, אבל רעש היריות העיר את המחבלים והם הדליקו אור בדירותיהם. כוחות ביטחון לבנוניים חשו למקום. בדרך נס ביצעו ברק ופקודיו את משימתם וחשו לחוף הים להתפנות בספינות, אך על החוף אבדו להם רוב המסמכים שנלקחו מהדירות. מפקד המבצע כולו, תא"ל בדימוס מנו שקד, לא חסך ביקורת על תפקודו של ברק, במיוחד על כך שכמו במבצע הצל"ש הראשון, גם כאן הוא סגר מכשירים ולשקד לא הייתה אפשרות ליצור קשר איתו. במקביל הסתבך בביירות כוח צנחנים בפיקוד אמנון ליפקין־שחק. לפי התכנון הייתה סיירת מטכ"ל מתוכננת לסייע בחילוץ, אך בגלל חוסר הקשר נמנע הדבר. פרשיות אלה לא עניינו איש, כי כבר כ'''סא"ל היה ברק''' חביבם של '''ראש אמ"ן, אהרון יריב, והרמטכ"ל, דוד אלעזר (דדו)'''. עד אז הוענקו לברק ארבעה צל"שים, לעומת נחמיה כהן שזכה בחמישה. '''ברק הבין יפה את המשמעות התקשורתית של היותו המצול"ש מספר אחת'''. הרמטכ"ל אלעזר סיפק את תאוותו והעניק לו את הצל"ש החמישי 'על מנהיגותו בפעולות מבצעיות בתקופת פיקודו על יחידה'. בשני האירועים שנדונו כאן, ספק אם הגיע לו צל"ש. מוסר השכל: פחות חשוב איך אתה באמת מתפקד, העיקר שרוב הישראלים, לרבות רוב מפקדי צה"ל, מתפעלים מתפקודך" ~ על תחילת תקופת הצל"שים של אהוד ברק (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
1,654

עריכות