אהוד ברק: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 101:
* "לאחר חודש וחצי פרצה מלחמת יום הכיפורים. ברק חש ארצה, קיבל פיקוד על גדוד שריון מאולתר 100, שרובו מתנדבים שחזרו מחו'ל, ונשלח לחזית הדרום. היו לו ולמפקדיו תוכניות רבות להושיע את ישראל, אך בפועל הוא השתתף בקרב משמעותי אחד: ב–17 באוקטובר, לפני עלות השחר, הוא נשלח לחווה הסינית לסייע לחלץ את נפגעי גדוד 890. את המשימה הוא לא ביצע. לפי מחקרו של ד"ר אלחנן אורן, ממחלקת ההיסטוריה של צה'ל, הוא קיבל בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר הוראה להעביר מיידית פלוגת טנקים לעזרת הצנחנים. סרן דני אנגל מגדוד 890 נשלח להוביל את ברק לגדוד. לדבריו: 'אמרתי לאהוד שמוכרחים להכניס נגמ"שים ולחלץ, כי תהיה עוד מעט שואה. הוא הסביר לי לאט־לאט: 'קודם עושים קרב שריון בשריון, ואנחנו נראה איך ילך לנו'. רק בשעה חמש וחצי יצא ברק עם פלוגה מערבה, אך לא באיגוף דרומי, ששם לא היו מצרים, אלא באיגוף צפוני לעבר מתחם “מיסורי", ששם התרכז כוח מצרי גדול. דומה שברק דמיין כי יוכל להושיע את ישראל על ידי הכרעת הארמיה המצרית השנייה בעזרת מחצית מ–22 הטנקים שעמדו לרשותו. מג"ד 890, האלוף בדימוס איציק מרדכי, סיפר: 'הטנקים של ברק נסוגו לאחור והשאירו שלושה טנקים בוערים בשטח שביני לבין המצרים, עם טנקיסטים פצועים בתוכם. הייתי צריך לתת פקודה לאנשים שעמדו בתנאים קשים מאוד מאמצע הלילה, לסכן את עצמם ולחלץ את הטנקיסטים מתוך הטנקים. בדיווח שלו אחרי המלחמה כתב ברק: '6 הרוגים, 4 נעדרים, 7 טנקים פגועים ושני נגמ"שים'. מסקנתו: 'מסתבר שאפשר להילחם כהלכה עם גדוד מאולתר'. איש מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, ד"ר עמירם אזוב, סיכם: 'ההסתערות של גדוד 100 על יעד לא ברור ונסיגתו החריפו את המצב'. האלוף בדימוס משה עברי–סוקניק, שפיקד על הפלוגה שנפגעה: 'לא היה תחקיר אחרי הפסקת האש'. לכאורה פרשת גדוד 100 בחווה הסינית אמורה הייתה לסיים את הקריירה הצבאית של אהוד ברק, אך לא במציאות הפוסט–מודרניסטית. '''ארבעה מפקדים היו מעורבים באותו קרב: מפקד חטיבה 35, עוזי יאירי; סגנו, אמנון ליפקין־שחק; איציק מרדכי ואהוד ברק. יאירי, שלקה בהלם קרב והודח, נהרג בפיגוע במלון "סבוי" בתל אביב אחרי שנה וחצי. ליפקין־שחק וברק היו לרמטכ"לים, מרדכי למפקד שלושת הפיקודים, ושלושתם היו למדינאים בכירים בישראל'''. עד היום הקרב לא תוחקר ביסודיות. הטנקיסט '''מיכאל הרשקוביץ''' העיד: 'ברק לא הבין בשריון. הפקודות היו מבולבלות. אמרתי מי המג"ד הזה, אין לו מושג'. לימים שמעתי את ההקלטה של הקשר שלנו, ודעתי התחזקה. הערכתו של ברק שגדודו 'נלחם כהלכה' התקבלה, והוא מונה אחרי המלחמה למפקד גדוד שריון סדיר בחטיבה שעליה פיקד '''יוסי פלד''', שהעיד כי ברק היה מג'ד לא טוב ולא הייתה לו הבנה בלוחמת שריון." ~ על מעורבותו של אהוד ברק בקרב החווה הסינית במלחמת יוה"כ (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
* "ב–1 בדצמבר 1981 הוענקה לברק דרגת אלוף. המינוי היה תמוה, כי הרמטכ'ל רפול לא העריך במיוחד את ברק. זמן קצר אחרי שרפול נתמנה לרמטכ"ל הוא אף זימן אליו את ברק ואמר לו שעליו להשתחרר, כי הוא לא יקודם מעבר לדרגת תא'ל. ברק השיב לו שהוא ימתין עד הרמטכ'ל הבא. לבסוף רפול נכנע לדרישתו של שר הביטחון החדש, אריאל שרון, שזמן קצר לפני כן שבע נחת מתצוגת סיום תרגיל אוגדתו של ברק בסיני. לפי ספרם של בן כספית ואילן כפיר על ברק, שרון 'שיבח את הטמפרמנט בתנועת הכוחות ונפרד מאהוד בלחיצת יד חמה'. דומה ששרון נלכד ברשת של ברק וראה בו איש שלו במטה הכללי, שאותו התכוון להקים כעבור פרק זמן לא קצר שבו הוא תכנן להיות ראש ממשלה. בסוף 1981 אמור היה האלוף נתי שרוני לסיים את תפקידו כראש אגף תכנון. רפול תכנן למנות לתפקיד את אחד ממקורביו. שרון, שהיה אז בביקור בארצות הברית, טלפן אליו ודרש למנות לתפקיד את ברק. רפול לא העז להתנגד. חביבו ומועמדו של רפול, יאנוש בן גל, לא נכלל בתוכניותיו של שרון, כי במלחמת יום הכיפורים, כשיאנוש פיקד על חטיבה 7, הוא העלה את פלוגות מובילי גשר הגלילים מסיני לרמת הגולן ובכך כמעט הכשיל את מבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ, שעליו פיקד שרון" על דרך מינוי של אהוד ברק לתפקיד ראש אג"ת במטכ"ל (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
* "ב–1 באפריל 1991 הגיש שר הביטחון '''משה ארנס''' הצעה לממשלה - למנות את ברק לרמטכ"ל. לפי ארנס, את פרשת סולטן יעקוב הוא לא הכיר. לדבריו, הפעם היחידה בתולדות ישראל שאחד השרים התנגד להצעת שר הביטחון לגבי מינוי רמטכ'ל, הייתה במקרה זה - ומדובר היה ב'''רפול'''. לפי ארנס: ''''ברק היה רמטכ"ל לא טוב. הוא התעסק עם עיתונאים כי חשב על השלב הבא. בישיבות שבהן נכחתי הוא היה קורא עיתון. רצה לדעת מה קורה בפוליטיקה. זה מה שהעסיק אותו''''. אחרי שבחווה הסינית, באנטבה ובסולטן יעקוב נכשל ברק בשאיפתו להדהים את הכל בפעולה גדולה, הוא ניגש לתכנונה זמן קצר לאחר מינויו לרמטכ'ל: לחסל את נשיא עיראק, סדאם חוסיין. רוב שנת 1992 הוקדשה להכנתה. בתרגיל המסכם בנובמבר אירע אסון: חמישה אנשי סיירת מטכ'ל שדימו את סדאם ומקורביו נהרגו ועוד חמישה נפצעו. לפי אילן כפיר, ברק מיהר לפגישה עם ראש הממשלה ושר הביטחון, '''יצחק רבין''', וניסה לשכנעו לא לבטל את הפעולה. רבין לא השתכנע. כך איבד ברק את הסיכוי להגשים את חלום הפעולה הצבאית המדהימה. כשיהיה ראש ממשלה, הוא יחזור על אותו תרגיל, בניסיון לסיים את הסכסוך היהודי–ערבי במהלך דרמטי אחד. התוצאות היו דומות. בשנתיים הראשונות לרמטכ'לותו נמשכה האינתיפאדה הראשונה שהחלה כשהיה סגן רמטכ'ל. צה'ל נכשל בניסיון להכריע אותה, והמחיר היה הסכם אוסלו. במשך כל תקופת רמטכ'לותו התנהלה לוחמה זעירה נגד חיזבאללה בדרום לבנון. גם בחזית הזאת צה'ל נכשל, והתוצאה הייתה בריחה מלבנון, כשהיה ראש ממשלה ושר ביטחון, וזאת חמש שנים אחרי שסיים את תפקידו כרמטכ'ל." ~ על דרך מינוי והתנהלותו של אהוד ברק בתפקיד הרמטכ"ל (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
* " במערכת הבחירות של 1999, שבהן ניצח את '''בנימין נתניהו''', הבטיח ברק שאם ייבחר, הוא יסיים את נוכחות צה"ל בדרום לבנון, תוך הסדר עם סוריה. ההבטחה הזאת כנראה הקנתה לו את הניצחון, אם תרצו: גם נכשל במלחמה מול חיזבאללה וגם ניצל את הכישלון וניצח בבחירות. הֶסדר לא היה וצה'ל ברח מלבנון במאי 2000, תוך שהוא מפקיר את צד'ל, כמו גם אמל'ח וציוד אחר. היה זה גדול ניצחונותיהם של חיזבאללה ושל איראן על ישראל, שדחף את הפלסטינים לפתוח באינתיפאדה השנייה. למקורביו בלשכת רה"מ אמר ברק: 'בן־גוריון זכה לתהילת עולם בכך שהקים את המדינה. בגין זכה לתהילת עולם בכך שהביא שלום עם מצרים. ואותי יזכרו על כך שאסיים את הסכסוך הישראלי–פלסטיני'. ברק לא רק נכשל בשאיפתו לסיים את הסכסוך, אלא החריף אותו, והובס בבחירות על ידי איש הלחימה הריאלית - '''שרון'''. לפי האסטרטג של מערכת הביטחון, '''ד'ר חיים אסא''', אהוד ברק תפקד היטב כשר ביטחון בממשלות '''אולמרט ונתניהו'''. ייתכן שלמד, כאפלטון בשעתו, שמציאות מדומיינת אינה הכל, ולמרות האג'נדה הפוסט–מודרניסטית הנוכחית, עדיין מוקדם להספיד את המודרניזם מבית מדרשם של '''אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין'''. את המלחמה יש לנהל במקצועיות ולא בסופיסטיקה" ~ על כישלונו של אהוד ברק כראש ממשלה מול הצלחתו כשר ביטחון (ד"ר אורי מילשטיין, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-595089 '''"הפער בין כישוריו של ברק לבין התוצאות מעוררות המחלוקת"'''], אתר מעריב, תאריך 12.8.2017)
* "בינתיים זה אהוד שניצח בקלות בהתמודדות הפנימית, בינתיים זה הוא שמוביל את המפלגה לבחירות. היו שם חילוקי דעות, במחנה פרס. מה עדיף. שאהוד ברק ינצח ואז שמעון פרס, מספר שתיים, יעיף אותו מבפנים וייקח את השלטון, או שכדאי לנו שיפסיד כבר עכשיו. שייעלם לכוכב יאיר, אל הפיזיקה שלו, אל הפסנתר, אל סיפורי הגבורה שאסור לו לגלות, החייל הכי מעוטר בצבא, חמישה צל"שים ועיטורי עוז, אבל הוא מוכרח לסתום את הפה. מי בכלל יודע מה באמת קרה במבצעים החסויים האלה, לחששו האנשים של פרס, זה בטח הכל קומבינות. אהוד, מצידו, עבד. כמו שהוא יודע. עד אז כבר הספיק להוביל את סיירת מטכ"ל, גדודים, חטיבות, אוגדות, גיס, פיקוד, אגף במטכ"ל, את הצבא כולו, אפילו שני משרדי ממשלה. הוא גם הספיק לעשות תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה ותואר שני בניתוח מערכות, אבל היסודות שעליהם תמיד הסתמך היו אלה שקיבל ביחידה, בסיירת מטכ"ל. ממדרים. רק מי שיוצא לפעולה שותף לסוד, וגם אלה לא צריכים לדעת את התמונה הכללית. כל אחד מתעסק רק בחלק שלו. מחפשים ומוצאים את המהלך המפתיע ביותר, ואת האמצעים הלא שגרתיים כדי להוציא לפועל. ומתרגלים על מודל, שוב ושוב ושוב, מכניסים בלת"מים, אירועים לא מתוכננים, ומכינים את הפתרונות מראש. עד שעושים את זה בחושך, בליל גשם, גם כאשר אנשים לא צפויים מזדמנים לזירה. רק אז יוצאים. אלה הסיבות לאחוזי ההצלחה הגבוהים מאוד של הסיירת. הקרב על ראשות הממשלה היה צריך להוציא מאהוד ברק את כל המיומנויות שרכש עד אז. זה נראה טוב" ~ על הדרך שעשה אהוד ברק לראשות ממשלה בשנת 1999 על רקע השאלה אם ישוב לראשות הממשלה בשנת 2017 (יונתן שם-אור, [http://theliberal.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9C%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9/ '''"מה הסיכוי של אהוד ברק לחזור לראשות הממשלה"'''], אתר ליברל, תאריך 9.7.2017)
| |||