אהרן דוד גורדון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 79.183.142.133 (שיחה) לעריכה האחרונה של Nizzan Cohen
עריכה, הרחבה
שורה 1:
[[תמונה:Gordon_A.D.jpg|ממוזער|200px128px|אהרן"כל דודאחד גורדוןמצייר לו את התחייה בצורה מתאימה לצורת נפשיותו."]]
'''[[w:אהרן דוד גורדון|אהרן דוד גורדון]]''' הידוע בכינויו '''א' ד' גורדון''' (9 ביוני 1856 - 22 בפברואר 1922), מייסד [[w:פילוסופיה של המוסר|תורת־מוסר]] שלאחר מותו כונתה "תורת העבודה", הצדיקהוגה החילונידעות, של [[ציונות|התנועה הציונית]], פועל חקלאי, הוגה ומורה־דרך לחלוצי [[w:העלייה השנייה|העלייה השנייה]] ולתנועת [[w:הפועל הצעיר|הפועל הצעיר]] בארץ ישראל.
{{מפריד}}
 
* "החינוך הוא הדרך, האדםה[[אדם]] - המטרה."
* "הסתירות כל כך מלאות [[חיים]]."
* "לשאוב [[חיים]] מתורות ורוחות שונות."
* "להשתדל לחיות על האילוזיה, על האירוניה, על ההומור."
* "כל אחד מצייר לו את התחייה בצורה מתאימה לצורת נפשיותו."
* "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור."
* "על הר נבו אי־אפשר לחיות. אפשר למות בו, או לחצות את הירדן." ~ האדם והטבע, עמוד 313 - 314
* "העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. [[חינוך]] מתוך עצם החיים, מתוך עצם עבודת החיים, חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה... יסוד החינוך הזה איננו הכרת הזכות כי אם הכרת האחריות... האחריות והיצירה הן מותר האדם מיתר בעלי החיים. ליצור יודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה, את שמחת היצירה ואת אורה העליון. וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם, מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם... עצם רגש האחריות... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה." ~ האדם והטבע, עמוד 365 - 366, מכתב שלישי, כנרת תרע"ד 1914
* "וממך אחי אבקש רק דבר אחד. לשכוח לשעה את כל הדעות והתורות שבעולם, שכח את כל מה שקראת ושמעת, שכח גם את מה שדיברתי בזה אני, התייחד עם עצמך ועם הטבע, הקשב למה שקורה בעומק נשמתך. אז לא אצטרך להרבות בדברים, אז אולי לא אצטרך לכתוב אליך... אז יהיה לנו לב אחד, אפילו בשעה שדעותינו תהיינה שונות; אז לא נצטרך ללכת בשביל אחד כדי להיות קרובים זה לזה: כל אחד במסלולו ילך, והמסלול לא יהיה קטן. כוכבי השמים לא קשורים זה לזה בחבלים ובכבלים ובכל זאת הקשר שבינהם יותר אמיץ מכל החבלים שבעולם. 'אני' הנני עצמיות מיוחדת, אבל לא מצומצמת בתוך עצמה – זהו סוד כוח הקיום, זהו סוד החיים..." ~ האדם והעבודה, עמוד 168
* "כי החיים הם דבר שוטף, מתהווה, מתיצר, אין בהם עמידה... את החיים תשיג בחיים, כי החיים הם חיים, כי החיים הם יצירה." ~ אגרת מהגליל, מתוך אגרות ארץ ישראל, עמוד 514
* "ועוד נזכרתי: והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימיההשמימה. ומה אנחנו מבקשים? האם לא מקום בשביל הסולם?"
* "דומה כי פה בארץ ישראל, כל עצמו של השפע העליון, השופע מכל העולמות לתוך נפשו של האדם. הייתי אומר, כי עצם האין־סוף, עצם האמת, הקדושה, היופי, הגבורה, עצם כל הספירות מושג פה לנפש באופן אחר."
 
* "החינוך הוא הדרך, האדם - המטרה"
* "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור."
* "אבל העיקר הוא העם. תחיית העם קודמת לגאולת הארץ. אנחנו מעמידים את הכל על העם." ~ [[S:עם-אדם|עם אדם]]
* "כללו של דבר: באין עם-אדם אין אדם-אדם, אין יחיד-אדם; ומי כמונו, בני ישראל, צריך לעמוד על זה? אנחנו הודענו ראשונה כי האדם נברא בצלם אלהים, אנחנו צריכים ללכת הלאה ולאמור: העם צריך להיברא בצלם אלהים. ולא מפני שאנחנו טובים מאחרים, כי אם מפני שאנחנו נשאנו וסבלנו את כל מה שתובע את זה על כתפינו." ~ עם אדם