מקס נורדאו: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←אמרותיו: החורן |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←אמרותיו: אנו רוצים ליצור תקדים |
||
שורה 9:
* "על־יד יהודי־השמד, היהודים מחוסרי־הדת ו[[W:יהדות רפורמית|יהודי הרפורמה]] נוצר גם כיוון רביעי... הרבנים, שייצגו כיוון זה, המציאו את התאוריה המפורסמת על תעודתו של עם־ישראל... לאמיתו של דבר, הם לא המציאו כלום. הם קבלו בתכלית־הפשטות את התורה, שהכנסיה הנוצרית הכריזה עליה במשך 1700 שנה... מה לימדה הכנסיה? היא לימדה, שעם־ישראל נידון על־ידי ההשגחה העליונה להיות מפוזר בכל העולם, שעליו לחיות חיי־נידוי והשפלה, כדי לשמש בכל מקום ומקום כעדים חיים לאמתותם של כתבי־הקודש ולאמת הכלולה בנבואותיהם...שעוונו של עם־ישראל יכופר רק באחרית־הימים, כש[[W:ישו|ישו]] יופיע שוב...וגם אחרוני־הממרים ישובו להאמין בו... מה לימדו מבשרי הרעיון של ה'תעודה בישראל'?...שעם־ישראל נועד על־ידי ההשגחה העליונה להיות מפוזר בכל העולם, שעליו לחיות בפיזור זה, כדי לשמש בכל מקום ומקום כעדים חיים לאמתותם של כתבי־הקודש ולאמת הכלולה בנבואותיהם...שתעודתו של עם־ישראל תתגשם רק באותה שעה, שבה ישובו אחרוני־הממרים לאמונה באל אחד... החליפו רבני־התעודה את חותם־הקלון של הכנסיה בנזר־תפארת, בלא לשנות כלום בהלך־המחשבות של הכנסיה".{{הערה|''היהדות במאה ה-19 וה-20'' (1909) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 249-247.}}
* "ה[[W:חורן|חורן]], שהוא כיום ארץ ריקה ושוממה, שרק קבוצות קטנות של נודדים משוטטות בה... צריך להיות נכלל בתחומיה של ארץ־ישראל העברית".{{הערה|''דבר ליהודי אמריקה'' (1919) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 115-114.}}
* "הענין שלנו הוא יחיד ומיוחד בהיסטוריה, ועובדה זו מצדקת ומחייבת אותנו לבקש דרכים חדשות. השאיפה להסתמך על תקדים דוקה, הנובעת מפחדנות, אינה אלא צורה מסויימת של אי־כשרון לפעולה מקורית, של עצלות רוחנית, לעתים קרובות - של מורך־לב מוסרי. אנו רוצים ליצור תקדים, ואם יש בידינו הכוח לעשות את הדבר, הרי יש לנו גם הזכות לעשותו".{{הערה|''מכתב לעורך של The Jewish Chronicle''{{כ}} (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 128.}}
* "[[W:ציונות רוחנית|הציונות התרבותית]] תשאר עד עולם חדלת־אונים להגשים אפילו פרט קטן מתכניתה האמביציוזית. להפך, [[W:ציונות מדינית|הציונות המדינית]] תצליח להגשים אותה בדרך טבעית וישרה. על־ידי מה שתושיב את העם היהודי בארץ־ישראל, על־ידי מה שתתן לו תנאים נורמאליים של חיי אומה אוטונומית... ההנחה המוקדמת ההכרחית לשם יצירתו של מרכז רוחני יהודי בציון הוא - קיומו של מרכז לאומי, טריטוריאלי ומדיני ליהודים בארץ־ישראל. זה הראשון אינו יכול להיות אלא התוצאה, הפרחים, שינובו מזה האחרון".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 224.}}
* "יש שעה, שהאדם חייב לבקש את ה[[צדק]] ב[[כוח]]."
| |||