מקס נורדאו: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←אמרותיו: אנו רוצים ליצור תקדים |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←אמרותיו: רעש זה כולו מלאכותי |
||
שורה 10:
* "ה[[W:חורן|חורן]], שהוא כיום ארץ ריקה ושוממה, שרק קבוצות קטנות של נודדים משוטטות בה... צריך להיות נכלל בתחומיה של ארץ־ישראל העברית".{{הערה|''דבר ליהודי אמריקה'' (1919) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 115-114.}}
* "הענין שלנו הוא יחיד ומיוחד בהיסטוריה, ועובדה זו מצדקת ומחייבת אותנו לבקש דרכים חדשות. השאיפה להסתמך על תקדים דוקה, הנובעת מפחדנות, אינה אלא צורה מסויימת של אי־כשרון לפעולה מקורית, של עצלות רוחנית, לעתים קרובות - של מורך־לב מוסרי. אנו רוצים ליצור תקדים, ואם יש בידינו הכוח לעשות את הדבר, הרי יש לנו גם הזכות לעשותו".{{הערה|''מכתב לעורך של The Jewish Chronicle''{{כ}} (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 128.}}
* "מובן מאליו...ואנו אומרים בוודאות, שרעש זה כולו מלאכותי הוא, שהפלחים אין להם כל דעה בענינים מדיניים, שהם מבקשים רק דבר אחד: לשבת במנוחה, שלא יפריעו אותם מלטפל במשקיהם, שיהיו חפשים לחיות את חייהם הרגילים, השקטים והמסודרים, ושכל התרגשותם המתבלטת למראית־עין אינה אלא תוצאה של תעמולה מחוסרת־מצפון, שמתנהלת על־ידי מסיתים אחדים, קצתם - שכירים, וקצתם - פועלים מתוך אמביציה אישית או מתוך פאנאטיות עוורת... יש לנו, לאסוננו, מתנגדים בכל מקום ומקום...והללו ישמחו מאד להשתמש בהזדמנות, כדי להכשיל את מאמצינו ולתקוף את הממשלה, מתוך אמשלה, שהיא מתכחשת לעקרוניה ומדכאת בעריצות עם, שאינו תובע אלא את זכותו החוקית ביותר".{{הערה|''אנטי־ציונות פלשתינאית'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 183.}}
* "[[W:ציונות רוחנית|הציונות התרבותית]] תשאר עד עולם חדלת־אונים להגשים אפילו פרט קטן מתכניתה האמביציוזית. להפך, [[W:ציונות מדינית|הציונות המדינית]] תצליח להגשים אותה בדרך טבעית וישרה. על־ידי מה שתושיב את העם היהודי בארץ־ישראל, על־ידי מה שתתן לו תנאים נורמאליים של חיי אומה אוטונומית... ההנחה המוקדמת ההכרחית לשם יצירתו של מרכז רוחני יהודי בציון הוא - קיומו של מרכז לאומי, טריטוריאלי ומדיני ליהודים בארץ־ישראל. זה הראשון אינו יכול להיות אלא התוצאה, הפרחים, שינובו מזה האחרון".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 224.}}
* "יש שעה, שהאדם חייב לבקש את ה[[צדק]] ב[[כוח]]."
| |||