מקס נורדאו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אמרותיו: אינו רשאי להקרא בשם ציוני
←‏אמרותיו: האגדה על ויצמן
שורה 14:
* "נכון הדבר, שה[[W:מושבה|מושבות]] היו קיימות. הן נראו לעין, אפשר היה לבקר בתוכן. לא כן [[W:ציונות מדינית|הציונות המדינית]]; היא היתה - אידיאל...אגדת־קסמים יפה, שנתרחשה בארץ־החלומות. אלה, שלגלגו עליה, לא אמרו לעצמם, שהמושבות הללו לא היו אלא יצירה מלאכותית בלבד, שנתגשמה על־ידי המיליונים העצומים של רוטשילד ובמדת־מה על ידי הרובלים...של החברה האודיסאית; שבכל יום ויום אפשרי הדבר, שהכפרים היהודיים המועטים בארץ־ישראל יוחרמו, שתושביהם יגורשו על־ידי הממשלה העותומאנית... לא כך היא הציונות המדינית, שמכינה את הפתרון הגמור לשאלת־היהודים ושמתאמצת לארגן את העם היהודי לשם אותו יום, שיבוא במוקדם או במאוחר, כשמשבר באלקאני, או מהפכה בקיסרות העותומאנית, מאורעות, שיש לצפות להם בכל יום ויום, יפתחו את הדרך לארץ־ישראל בשביל עם, שמוכן לפעולה נמרצת, בעלת־משמעת ומאוחדת לשם התכלית, שהוא רואה אותה בעינים בהירות".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 240.}}
* "אל נדבר בעקיפים. אפשר, שאדם ירצה לעבוד לטובתם של היהודים, בלא שתהא לו כל שאיפה לעלות לארץ־ישראל; אפשר, שישתדל להרבות את הנוחיות בגולה, שיתן להם בה שלוות־רוח ושמחת־חיים מרובות יותר; אבל אדם, שהולך אחרי נטיה זו, אינו רשאי להקרא בשם ציוני; הוא - שולל הציונות. הוא סולל את הדרך לפני ה[[W:התבוללות|התבוללות]], בין שהוא מסכים לה ובין שהוא מגנה אותה".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 250.}}
* "זה שלוש שנים מלעיטים את העם היהודי באגדה, שהרבה מיודעי דבר מלגלגים עליה. מספרים, ש[[W:חיים ויצמן|ד"ר ויצמן]], שמילא, בתור [[W:כימאי|חימאי]], שרות חשוב למינסטריון־הצבא הבריטי, הוזמן לנקוב את שכרו והוא השיב, שהוא דורש, בתור תגמול יחידי, את החזרתה של ארץ־ישראל לעם ישראל. זוהי מעשיה העשויה ליישן בה את התינוקות".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 256.}}
* "יש שעה, שהאדם חייב לבקש את ה[[צדק]] ב[[כוח]]."
* "שערי הנפש אינם נפתחים רק בסדר צר, הזר אינו חודר אלא לפרוזדור, ולא הלאה, והוא יישאר לעולם ועד מחוץ לחצרים שבתוך הנפש פנימה."