זכויות בעלי חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 1:
'''זכויות בעלי חיים''' הוא מושג המגדיר את כלל העיסוק האתי במעמדם המוסרי של בעלי החיים.
{{מפריד}}
* "אולי יבוא יום כאשר הברואים האחרים יזכו לאותן זכויות אשר מלכתחילה לא ניתן היה למנען מהם אלא בכוח-הזרוע. הצרפתים כבר גילו כי צבעו השחור של העור אינו נימוק המתיר להשליך יצורי-אנוש לגחמותיהם של מענים למיניהם. אולי יבוא יום שבו יובן כי מספר הרגליים, שעירות-העור או קיום עצם-הזנב, באותה המידה אינם מהווים נימוק לזנוח יצורים בעלי-תחושות לגורל דומה. מהן, אם כן, התכונות האחרות, המסמנות את הקו הבלתי-עביר שבין הישויות שיש להתחשב בהן לבין כל השאר? האם זוהי היכולת לחשיבה רציונלית, או שמא יכולת-הדיבור? אבל הלא סוס שהגיע לפרקו או כלב בוגר הם בלי ספק יותר רציונליים בהתנהגותם ובעלי כושר-תקשור לעומת יונק אנושי בן-יומו או בן שבוע או אפילו חודש. אך גם לו היה המצב אחר – מה אפשר היה ללמוד מכך? השאלה כלל אינה 'האם הם מסוגלים לשקול בדעתם?' או 'האם הם מסוגלים לדבֵּר?' אלא 'האם הם מסוגלים לסבול?" - [[ג'רמי בנת'ם]], 1781{{הערה|1=[http://www.econlib.org/library/Bentham/bnthPML18.html#a122 Jeremy Bentham, '''An Introduction to the Principles of Morals and Legislation''', Chapter XVII, note 122, 1781]}}.
* "טוב אנושי של ממש, על רוח החופש הטהורה המגולמת בו, יכול לבוא על ביטויו רק בשעה שהוא מכוון אל המנושלים מכוח. מבחנו המוסרי האמיתי של המין האנושי, המבחן הקודם לכל המבחנים כולם (ומסתתר הרחק מן העין) הוא מנהגו של האדם במי שנתונים לחסדו: בעלי החיים. בזירה הזאת נחל המין האנושי מפלה גמורה כל כך, שכל המפלות האחרות אינן אלא נגזרותיה". בתוך 'הקלות הבלתי נסבלת של הקיום' מאת [[מילן קונדרה]].
* "מה הם יודעים - המלומדים האלה, הפילוסופים האלה, כל שועי העולם – על ברייה שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, המזיק הגדול מכולם, הוא נזר הבריאה. כל שאר היצורים לא נוצרו אלא כדי לספק לו מזון, עורות ופרוות. הם ערוכים לשימושו, והוא רשאי לענותם ולהשמידם ככל שיחפוץ. ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים, וכל יום הוא טרבלינקה". בתוך 'כותב המכתבים' מאת [[יצחק בשביס זינגר]].
*"רבות נאמר שהעמדה בה אנו נוקטים – העמדה האבולישניסטית – היא 'קיצונית', ושאנו, התומכים בגישה זו, 'קיצוניים' גם כן. עמדה זו מרמזת על כך שדעות 'קיצוניות' לא יכולות להיות צודקות, וש'קיצוניים' תמיד טועים.{{ש}}אבל אני קיצוני כשזה נוגע לאונס – אני מתנגד לכך בכל המקרים.{{ש}}אני קיצוני כשזה נוגע לניצול ילדים – אני מתנגד לכך בכל המקרים.{{ש}}אני קיצוני כשזה נוגע לאפליה על רקע מיני או גזעני – אני מתנגד לכך בכל המקרים.{{ש}}אני קיצוני כשזה נוגע להתעללות בקשישים – אני מתנגד לכך בכל המקרים.{{ש}}האמת הפשוטה היא שגישה מוסרית היא בדרך כלל קיצונית, וחייבת להיות כזאת, כי כאשר האי־צדק הוא מוחלט, חובה להתנגד לו באופן מוחלט". [[טום ריגן]], 1988.
*"עבור האנגלי, שיח על יחס אנושי כלפי בעלי חיים הוא בבחינת חוסר שפיות". לואיס גומפרץ{{הערה|"To talk of humanity towards beasts appeared to Englishmen as insanity", Chien-hui Li, [http://booksandjournals.brillonline.com/content/journals/10.1163/156853000x00174 A Union of Christianity, Humanity, and Philanthropy: The Christian Tradition and the Prevention of Cruelty to Animals in Nineteenth-Century England]. Society and Animals 8 (1):265-285 2000}}.
== קישורים חיצוניים ==
שורה 8 ⟵ 11:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
| |||