זכויות בעלי חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
עדכון
שורה 6:
*"רבות נאמר שהעמדה בה אנו נוקטים – העמדה האבולישניסטית – היא 'קיצונית', ושאנו, התומכים בגישה זו, 'קיצוניים' גם כן. עמדה זו מרמזת על כך שדעות 'קיצוניות' לא יכולות להיות צודקות, וש'קיצוניים' תמיד טועים.{{ש}}אבל אני קיצוני כשזה נוגע לאונס – אני מתנגד לכך בכל המקרים.{{ש}}אני קיצוני כשזה נוגע לניצול ילדים – אני מתנגד לכך בכל המקרים.{{ש}}אני קיצוני כשזה נוגע לאפליה על רקע מיני או גזעני – אני מתנגד לכך בכל המקרים.{{ש}}אני קיצוני כשזה נוגע להתעללות בקשישים – אני מתנגד לכך בכל המקרים.{{ש}}האמת הפשוטה היא שגישה מוסרית היא בדרך כלל קיצונית, וחייבת להיות כזאת, כי כאשר האי־צדק הוא מוחלט, חובה להתנגד לו באופן מוחלט". [[טום ריגן]], 1988.
*"עבור האנגלי, שיח על יחס אנושי כלפי בעלי חיים הוא בבחינת חוסר שפיות". לואיס גומפרץ{{הערה|"To talk of humanity towards beasts appeared to Englishmen as insanity", Chien-hui Li, [http://booksandjournals.brillonline.com/content/journals/10.1163/156853000x00174 A Union of Christianity, Humanity, and Philanthropy: The Christian Tradition and the Prevention of Cruelty to Animals in Nineteenth-Century England]. Society and Animals 8 (1):265-285 2000}}.
*"במהלך היעשותו לבן תרבות, קנה לו האדם עמדת שליטה ביחס לאחיו בני ממלכת החי. משלא הסתפק בעליונות זו, פנה האדם להקים חיץ בן טבעו לבין טבעם של יצורים אלו. הוא הכריז עליהם כמשוללי תבונה, ובה בשעה ייחס לעצמו נשמה אלמותית, והתכחש בשם מוצאו האלוהי לכל זיקה קהילתית בינו לבין ממלכת החי". [[זיגמונד פרויד]], 1917{{הערה|Sigmund Freud, A difficulty in the path of psycho analysis, vol. XVII, 140, 1917}}.
 
== קישורים חיצוניים ==