הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם בגין"

נוספו 9 בתים ,  לפני שנתיים
עריכה
(עריכה)
(עריכה)
 
'''עדות'''
* "יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את "חרות" שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה "בריונים תימנים משעריים". מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב - "איש אחד גנב" - נאמר. יהודי כי יפשע - "יהודי פשע" נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו "תימני". תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא? " ~ מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו'. 31/10/1954.
מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו'. 31/10/1954.
* "אין זו הפעם הראשונה שיש תופעת התנשאות בישראל כלפי יהודי מזרח, אלא שהמושג פושט צורה ולובש צורה. היו ימים בהם היה קיים המושג בלעז של יהודי מזרחי "אוֹסט־יוּדע". מי שזוכר את הימים ההם...יודע, כי היו ימים כאשר המושג הזה היה פשוטו כמשמעו, בפי אלה שהשתמשו בו, שלילי.מעל לכול, צריך בכל התקופות לעקור כל רגש של התנשאות וכל דיבור וכל כתב של התנשאות שאין לה כל הצדקה. כפי שנוכחנו לדעת מנסיוננו בימים ההם, גם באירופה בין ה"אוסט־יודען", בין היהודים המזרחיים, היו אנשי אינטליגנציה, נבונים, בונים, חוזים. הוא הדין ביחס ליהודי המזרח". ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ"ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 98.}}
* "האם...קיימת אפליה שקוראים לה "עדתית" במדינה?... בשום פנים ואופן אנו, יריביה ההיסטוריים של מפא"י, לא נסכים להאשמה שהיא בכוונה גורסת, או מנהיגה, אפליה על רקע זה". ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ"ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100.}}
* "אדוני שר המשפטים, מה זה? אני רואה שהשר מחייך. אבל אני רוצה תשובה, לא חיוך." ~ מתוך נאום על הצעת החוק "למניעת האזנות סתר".
 
==השואה==
* "מאז ה[[אלוהים]] ברא את האדם והאדם יצר את ה[[שטן]], לא נעשו מעשי אכזריות בהמית ל[[יהדות|יהודים]] באירופה כפי שבוצעו על ידי ה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] בימי המשטר הנציונל־סוציאליסטי." ~ נאום ראש הממשלה, נובמבר 1977
* "שכחו היהודים 'הפיקחים' את המשל הנודע, אשר נכתב על השועל ולמעשה התכוון אליהם. היהודים המוטבעים זעקו: 'העולם חרב', ואילו העולם נד להם ויאמר: 'טעות, אין העולם חרב, רק היהודים טובעים". ~ מתוך '''המרד'''.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 112.}}
* "דעו לכם להתאחד מול פני האויב. בגטו היתה התפוררות. יהודים נפרדו ורבו ובגדו איש ברעהו, והסגירו איש את אחיו ולא קמה בהם עוד רוח להתלכד ולקום על משמידיהם אלא ברגע שלפני האחרון. לא כן באומה. דעו להתאחד מול אויב ולעמוד נגדו תמיד עם אחד". ~ קטע מתוך המבוא של בגין ל"קשר ההשמדה" מאת ד"ר אליהו בן־אלישר.{{הערה|שם=בגין; 114}}
 
"[[w:'''הסכם השילומים|הסכם השילומים]]"'''
* "נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם [[זאב ז'בוטינסקי]]. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!" ~ נאום בעצרת נגד [[w:הסכם השילומים|הסכם השילומים]], 1952
* "אמנם אנו עדיין מוקפים אויבים, אך רכשנו את כבוד העם. והנה באתם אתם, ספסרים עריצים, באתם לחסל את כל מה שהושג בדמינו, ושוב ייהפך העם לבוץ, לחרב הפוגרומים וההשמדה." ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* "ידיעה שקיבלתי זה עתה נושאים השוטרים רימונים מתוצרת גרמניה", "כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות." ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952