מקורות הרוע בנפש האדם: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ הגהה
 
שורה 3:
{{מפריד}}
 
* "שפת הסמל, היא השפה המקורית של ה[[לא-מודע|לא־מודע]] האנושי."
* "המיתוסים הם מרכיב חשוב ויסודי בתרבויות ו[[דת]]ות בעולם, מימי קדם ועד ימינו. "
* "הגישות הסימבוליות עסקו במיתוס כצורת ביטוי למצבו של ה[[אדם]] בעולם, או כצורה סימבולית שהאדם יוצר כדי לתפוס את ה[[עולם]] שבו הוא חי."
* "ייצוגים נפשיים הבאים לידי ביטוי במיתוס בין אם בצורה שמסתירה רובד סמוי של משאלות ודחפים אסורים, כפי שטען [[זיגמונד פרויד|פרויד]] ב'פשר החלומות' או בשפה סימבולית המתאימה לעיסוק בתוכני הלא ־מודעהלא־מודע הקולקטיבי, כפי שטען יונג."
* "לדעתו של יונג, האיחוי בין תוכני המודע והלא-מודעוהלא־מודע, או אפילו ההיכרות עם הלא-מודעהלא־מודע, אינם יכולים להיעשות רק בעזרת ההמשגה הרציונלית."
* "תפיסתו של [[W:קליפורד גירץ|גירץ]] רואה בסמלים חלק מרשתות משמעות שיוצר האדם, המהוות את התרבות שבתוכה הוא חי."
* "מתוך חקר המיתולוגיה וה[[היסטוריה]], ומתוך היכרותו עם תרבויות שונות, הבחין יונג שרעיונות מסוימים מופיעים כמעט בכל מקום ובכל זמן, וראה ברעיונות אלו עובדות נפשיות בעלות קיום עצמאי."
* "ההיבט הקולקטיבי של הצל מתייחס בספרות היונגיאנית ל[[רוע]], והמיתוסים המבטאים את הדימויים הארכיטיפליים של הצל הקולקטיבי הם הבסיס לניתוח הנוכחי של מקורות הרוע בנפש האדם."