ספר האי נחת: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 12:
* "עלה בנו הבכי וה[[זיכרון]], כי אפילו כאן, בהיותנו מאושרים, לא היינו באמת מאושרים."
* "בני האדם מזדקנים מאליהם, והמועקה אינה מעזה להיות כל היאוש שהיא."
* "רק חולשתו הקיצונית של הדמיון מצדיקה את הצורך לשנות מקום כדי להרגיש."
* "זו היתה מועקה מוחלטת ולשמה, אך מבוססת על דבר-מה. בעומק האפל של נשמתי, כוחות בלתי נראים, בלתי מוכרים, ערכו קרב שהווייתי היתה בו שדה הקרב, וכולי רעדתי מן הטלטלה העלומה."
* "הבה נכסה, הו שוקטת, בתכריך של פשתן עדין את הצדודית הנוקשה של אי-השלמות שלנו."
* "כל דבר שהיה שלנו, אפילו אם רק בגלל המקריות של החיים בצוותא או של הראייה, הופך להיות אנחנו מעצם העובדה שהיה משלנו."
| |||