ספר האי נחת: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
אין תקציר עריכה
שורה 12:
* "עלה בנו הבכי וה[[זיכרון]], כי אפילו כאן, בהיותנו מאושרים, לא היינו באמת מאושרים."
* "בני האדם מזדקנים מאליהם, והמועקה אינה מעזה להיות כל היאוש שהיא."
* "רק חולשתו הקיצונית של ה[[דמיון]] מצדיקה את הצורך לשנות מקום כדי [[רגש|להרגיש]]."
* "זו היתה מועקה מוחלטת ולשמה, אך מבוססת על דבר-מה. בעומק האפל של נשמתי, כוחות בלתי נראים, בלתי מוכרים, ערכו קרב שהווייתי היתה בו שדה הקרב, וכולי רעדתי מן הטלטלה העלומה."
* "הבה נכסה, הו שוקטת, בתכריך של פשתן עדין את הצדודית הנוקשה של אי-השלמות שלנו."
שורה 18 ⟵ 17:
 
==נאמר עליו==
 
* "במקום דלת, פותח פסואה חלון אל תוך עצמו, ומבקש להחליף בנוף הפנימי שהוא מוצא שם את נופה של המציאות החיצונית. עושרו של הנוף הזה הוא הנוחם שהוא מספק לעצמו. ההחמצה הגדולה שלו היא כל מה שאפשר לקבל רק דרך היציאה אל המציאות עצמה: [[אמפתיה]], חמלה אנושית, חיוכו של הזולת." ~ נעמה כרמי