אושר: הבדלים בין גרסאות בדף

* “מרגילים את האדם מילדותו לדאוג לכבודו, לרכושו, לידידיו וגם לרכושם ולכבודם של [[ידידות|ידידיו]]. מעמיסים עליו עניינים, לימוד שפות, תרגילים ונוטעים בלבו את האמונה שלא יוכל להיות מאושר אם לא יהיה מצב הדברים טוב בכל הנוגע לבריאותו, לכבודו, לנכסיו ולנכסי ידידיו, ושאם יחסר לו ולו אחד מאלה אומלל יהיה. באורח זה מטילים עליו תפקידים ועיסוקים שמטריחים ומוגיעים אותו מהנץ החמה. הרי זו, תאמרו, דרך מוזרה לעשותו מאושר, וכי יש דרך בטוחה מזו לעשותו אומלל? יש דרך כזו! איך לעשות זאת? די לפטור אותו מכל אותן דאגות. או אז יראה את עצמו, יחשוב על מה שהינו, מאין בא ולאן הוא הולך. על כן שום העסקת דעת ושום הסחת דעת אינה מיותרת. משום כך, לאחר שהוכנו לאדם תילי תילים של עניינים, הנה אם יש לו שהות להפוגה, יועצים לו לנצל את ה[[זמן]] הזה כדי לבדר את דעתו, לשחק, להיות תמיד עסוק עד למעלהלמעל ראשהראש." ~ [[בלז פסקל]]