הבדלים בין גרסאות בדף "1984"

הוסרו 5 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
הגהה
(הרחבה ציטט חשב אשר לא היה בגרסה הקודמת. עמוד 60)
מ (הגהה)
[[תמונהקובץ:1984 Cover.jpg|left|thumb|ממוזער|172 פיקסלים|כריכת הספר בגרסה האנגלית]]
'''[[w:1984 (ספר)|1984]]''', (באנגלית: '''Nineteen Eighty-Four''') הוא רומן [[W:דיסטופיה|דיסטופי]] מאת [[ג'ורג' אורוול]] שיצא לאור בשנת 1949. בספרו מתאר אורוול חיים המתנהלים לפי ערכים טוטליטריים קיצוניים. הספר זכה להתייחסויות שונות: יש הרואים בו בעיקר ביקורת [[פוליטיקה|פוליטית]] חריפה על משטרים טוטליטריםטוטליטריים, אך היו שמצאו בו מסרים [[מוסר]]ים, ותובנות פסיכולוגיות וסוציולוגיות.
 
הספר עובד לסרט קולנוע פעמיים, בשנת 1955 ובשנת 1984.
* "בתחום ה[[פילוסופיה]], ה[[דת]], המוסר או המדיניות אפשר היה לומר ששתיים ועוד שתיים שווים חמש."
* "יכולים הם לגלות לפרטי פרטים כל מה שעשית או אמרת או חשבת; אבל תוך־תוכך, שמסתריו הם בבחינת חידה אפילו לגביך, נשאר בלתי־חדיר."
* "סוד אומנות השליטה הוא לצרף את האמונה שאין אתה מסוגל לטעות עם הכחהכוח ללמוד משגיאות ששגו אחרים."
* "פרולים ובעלי-חייםובעלי־חיים הם בני-חוריןבני־חורין."
 
==דיאלוגים==
* וינסטון סמית': "לא איכפתאכפת לי. בסופו של דבר ינצחו אתכם. במוקדם או במאוחר יעמדו על טיבכם, ואז יקרעו אתכם לגזרים."
:אובריאן: "אתה רואה סימן לכך שדבר זה עתיד להתרחש? ושמא אתה יודע סיבה מדוע יתרחש?"
:וינסטון סמית': "לא. אני מאמין בכך, אני יודע שסופכם להיכשל. יש משהו ביקום- איני יודע מה, רוח, עיקרון שלעולם לא תתגברו עליו."
* וינסטון סמית': "מה אני יכול לעשות אם אני רואה מה שלנגד עיני? שתים ועוד שתים הן ארבע."
אובריאן: "לפעמים, וינסטון. לפעמים הן חמש. לפעמים הן שלוש. לפעמים הן גם זה וגם זה בעת ובעונה אחת. עליך להשתדל יותר. לא קל לאדם להיעשות שפוי בדעתו." (עמ' 201).
* "השלטון אינו אמצעי; השלטון הוא מטרה. אין מכוננים דיקטטורה כדי לשמור על הישגיה של המהפכה; מחוללים מהפכה כדי לכונן דיקטטורה. מטרתתןמטרתן של רדיפות היא רדיפות. מטרתם של עינויים היא עינויים. מטרת השלטון היא השלטון." ~ אובריאן מסביר לוינסטון סמית' את מטרות המפלגה (עמ' 211)
* "לא! לא רק כדי לסחוט ממך הודאה, ולא כדי לענוש אותך. אתה רוצה שאומר לך מדוע הבאנו אותך הנה? לרפא אותך! לעשותך שפוי בדעתך! האם אתה מבין, וינסטון, ששום אדם שאנחנו מביאים לכאן לעולם אינו יוצא מתחת ידינו אלא אם כן ריפאנו אותו? אין אנו מעוניינים באותם פשעייםפשעים טיפשיים שפשעת. פעולה גלויה אינה מעניינת את המפלגה; אין אנו מעוניינים אלא במחשבה. אין אנחנו מסתפקים בכל שאנחנו משמידים את אויבינו; אנחנו משנים אותם." ~ אובריין
* "אנחנו מביאים את הלשון לצורתה הסופית - לצורה שעתידה להיות לה כשאיש לא ידבר עוד שום לשון אחרת. לאחר שנגמור ייאלצו אנשים כמוך ללמוד אותה מחדש. אתה בודאי סבור שעיקר עבודתנו הוא המצאת מלים חדשות. כלל וכלל לא! אנחנו משמידים מלים - עשרות מלים, מאות מלים, יום-יוםיום־יום. אנחנו מקלפים את הלשון עד הגרעין. במהדורה האחת-עשרה לא תיכלל אף מלה אחת העתידה לצאת מן השימוש עד שנת 2050." ~ סיים מסביר לוינסטון סמית' את עבודתו על מילון "שיחדש" (עמ' 43)
* "אינך מבין שכל מטרתה של שיחדש היא לצמצם את היקף המחשבה? בסופו של דבר נביא לידי כך שפשעי מחשבה לא יהיו אפשריים משום שלא יהיו מלים להגותם. כל מושג שעלול להיות צורך בו יהיה לו ביטוי אך ורק במלהבמילה אחת, בעלת משמעות מוגדרת בהחלט, שכל משמעויות-הלואימשמעויות־הלוואי שלה נמחו ונשכחו. כבר עכשיו, במהדורה האחת-עשרה, אין אנו רחוקים מנקודה זו. אבל התהליך עוד יימשך זמן רב לאחר ששנינו לא נהיה עוד בין החיים. מדי שנה בשנה פחות ופחות מלים, והיקף התודעה הולך ומצטמצם לאט-לאטלאט־לאט. אפילו עכשיו, כמובן, אין לא סיבה ולא צידוק לפשעי מחשבה. אין זו אלא שאלה של משמעת עצמית, פיקוח על המציאות. אבל לבסוף לא יהיה צורך אפילו בכך. המהפכה תושלם כאשר הלשון תהיה מושלמת. שיחדש הוא סוצאנג וסוצאנג הוא שיחדש, האם נתת דעתך, וינסטון, שבשנת 2050, לכל המאוחר, לא יהיה עוד בחיים אפילו אדם אחד המסוגל להבין שיחה כזאת שאנחנו מנהלים עכשיו?" ~ סיים לוינסטון סמית', על עתיד השפה (עמ' 44)
* וינסטון סמית': "אם האח הגדול קיים?"
אובריאן: "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמותה של המפלגה."
 
== הקולקטיביזם האוליגרכי לפי עמנואל גולדשטיין ==
* "בדרך-כללבדרך־כלל, ככל שרבה ההבנה גדולה האשליה; ככל שאדם נבון יותר, כך הוא נעשה שפוי בדעתו פחות."
 
* "בדרך-כלל, ככל שרבה ההבנה גדולה האשליה; ככל שאדם נבון יותר, כך הוא נעשה שפוי בדעתו פחות."
* "מצויות רק ארבע דרכים להדיח מן השלטון קבוצה שליטה: או שמנצחים אותה מבחוץ, או ששלטונה כושל כל כך שההמונים מתקוממים, או שהיא מניחה לקבוצה בינונית חזקה ובלתי מרוצה להתארגן, או שהיא מאבדת את הבטחון העצמי ואת חפץ השלטון. הסיבות הללו אינן מופיעות כל אחת לעצמה, ובדרך כלל מצויות כל הארבע במידה זו או אחרת. מעמד שליט שיעלה בידו להישמר מפני כל הארבע עתיד להישאר על כס השלטון לצמיתות. והגורם המכריע הוא בסופו של דבר הלך הרוח של המעמד השליט עצמו."
 
 
==קישורים חיצוניים==