חוות החיות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eitanchai (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Eitanchai (שיחה | תרומות)
הרחבה, עריכה, ויקיזציה, עיצוב. הרחבה והתחלת כתיבה מחדש.
שורה 1:
[[תמונה:Animalfarm.jpg|שמאל|ממוזער|200px|עטיפת הספר]]
'''[[w:חוות החיות|חוות החיות]]''' (באנגלית: '''Animal Farm''') הוא ספר שנכתב על־ידי [[ג'ורג' אורוול]] בין השנים 1943 - 1944. הספר הוא אלגוריה וסאטירה נוקבת על משטר טוטליטרי – בעיקר על המשטר בברית המועצות – ומעמדו של היחיד וזכויותיו ויחסיו החברתיים בתוכם. הספר עובד פעמיים לסרט קולנוע, בשנת 1954 ובשנת 1999.
 
{{מפריד}}
==כללי==
* "חוות החיות, חוות החיות, לעולם בגללי לא תדעי רעות!" ~ פרק ז'
* "ארבע רגלים - טוב; שתי רגלים - רע." [~ סיסמת המהפכה המעמדית אותה פועות הכבשים בכל פעם שמתגלע ויכוח].
* "בן אדם טוב הוא בן אדם מת."
* "בהמות שבאנגליה ובאירלנד, בהמות שבכל ארץ ואזור, לבשורה טובה הקשיבו, על עתיד מלא הוד ואור." ~ מתוך השיר "בהמות אנגליה".
* "כל בעלי החיים שווים אבל מקצת בעלי החיים שווים יותר מן האחרים."
* "ארבע רגלים - טוב; שתי רגלים - רע" [סיסמת המהפכה המעמדית אותה פועות הכבשים בכל פעם שמתגלע ויכוח]
* "ובכן, חברים, חיים אלה שלנו מה טיבם? הבה נבחנם: מעטים הם ורעים וגדושי עמל. מולידים אותנו, נותנים לנו מזון אך כדי קיום הגוף, ואם יש בנו בעלי און כופים עליהם עבודה עד אפיסת הכוחות; ומשלא ניתן להפיק מאתנו כל תועלת, טובחים אותנו טבח אכזרי. בכל אנגליה כולה אין גם בעל־חיים אחד היודע טעם אושר ומרגוע לאחר שהוציא את שנתו הראשונה. בכל אנגליה כולה אין גם בעל־חיים אחד בן־חורין. סבל ושִעבוד מנת חלקו של בעל־חיים: הנה זו האמת לאמיתה." ~ פרק א'
* "האדם הוא האוייב היחיד שיש לנו. תוציא את האדם מהסיפור ושורש כל הרעב והעבודה הקשה יבוטל לעולם." ~ פרק א'.
* "הבריות שבחוץ העבירו את עיניהם מחזיר לאדם ומאדם לחזיר, שוב מחזיר לאדם – אבל לא היה עוד אפשר לקבוע מה הוא מה."
* "חוות החיות, חוות החיות, לעולם בגללי לא תדעי רעות!" ~ פרק ז'
* "הנה נתן לו אלוהים זנב להרחיק בו את הזבובים מעליו, ואילו הוא מעדיף היה לחיות בלא זנב ובלא זבובים." - על בנימין החמור, פרק א'.
 
* "בן אדם טוב הוא בן אדם מת"
==פרק ראשון==
* "הנה נתן לו אלוהים זנב להרחיק בו את הזבובים מעליו, ואילו הוא מעדיף היה לחיות בלא זנב ובלא זבובים." - על בנימין החמור, פרקעמוד א'.6
* "ובכן, חברים, חיים אלה שלנו מה טיבם? הבה נבחנם: מעטים הם ורעים וגדושי עמל. מולידים אותנו, נותנים לנו מזון אך כדי קיום הגוף, ואם יש בנו בעלי און כופים עליהם עבודה עד אפיסת הכוחות; ומשלא ניתן להפיק מאתנו כל תועלת, טובחים אותנו טבח אכזרי. בכל אנגליה כולה אין גם בעל־חיים אחד היודע טעם אושר ומרגוע לאחר שהוציא את שנתו הראשונה. בכל אנגליה כולה אין גם בעל־חיים אחד בן־חורין. סבל ושִעבוד מנת חלקו של בעל־חיים: הנה זו האמת לאמיתה." ~ פרקמתוך א'נאומו של המיור הזקן, עמוד 8
* "האדם לבדו הוא אויבנו בנפש. סלקו את האדם מן המערכה ועקרתם אחת לתמיד את שורש הרעה, מקור הרעב והעמל המפרך." ~ מתוך נאומו של המיור הזקן, עמוד 9
* "בין כל היצורים אך האדם לבדו אוכל ואינו עושה. חלב לא יתן, ביצים לא יטיל, חלש הוא מכדי למשוך במחרשה ואינו זריז די הצורך לצוד שפנים. אף על פי כן אדון הוא לכל בעלי-החיים." ~ מתוך נאומו של המיור הזקן, עמוד 9
* "אטמו אוזניכם משמוע, אם ייאמר לכם כי עניין משותף לאדם ולבעל-חיים ובטוב לאחד ייטב גם למשנהו. שוא ושקר! האדם אינו דורש טובתו של שום יצור שבעולם זולת טובת עצמו." ~ מתוך נאומו של המיור הזקן, עמוד 11
* "כל אדם - צר ואויב. כל בעל-חיים - חבר ורע." ~ מתוך נאומו של המיור הזקן, עמוד 11
* "כל ההולך על שתיים - אויב. כל ההולך על ארבע ובעל-כנף - חבר." ~ מתוך נאומו של המיור הזקן, עמוד 12
 
==פרק שני==
* "אם מרד זה עתיד מכל מקום להתחולל, מה חשיבות בדבר אם נחתור לקראתו ואם לאו?" ~ בעלי-החיים תוהים למה להם להתחיל את המרד, עמוד 17
* "לא יקום בעל-חיים על רעהו להרגו." ~ מתןך "שבע הדיברות".
* "כל בעלי-החיים שווים." ~ מתוך "שבע הדיברות".
 
 
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]]