מחכים לגודו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש
 
הרחבה, עריכה
שורה 7:
* "שום דבר לא קורה, אף אחד לא בא, אף אחד לא הולך, זה נורא."
* "בסוף אנחנו תמיד מוצאים משהו, הא, דידי, שייתן לנו ל[[רגש|הרגיש]] כאילו אנחנו קיימים."
* "הערב אולי נישן כבר אצלו, במקום חם ויבש, עם בטן מלאה , על מצע קש. כדאי לנו לחכות, לא? "
* "כמה זמן כבר אנחנו כל הזמן יחד? אני שואל את עצמי אם לא היה יותר טוב אילו נשארנו לבד, כל אחד לעצמו. לא נועדנו ללכת באותה דרך."
* "כמות הדמעות בעולם היא קבועה. בכל פעם שמישהו מפסיק, אי שם מישהו אחר מתחיל. אגב, זה נכון גם לגבי הצחוק. הבה לא נדבר סרה על הדור שלנו, אם כן - הוא לא [[עצב|עצוב]] יותר מקודמיו."
* "יכול להיות שישנתי, בזמן שכל האחרים סבלו? יכול להיות שאני ישן עכשיו? מחר, כשיהיה נדמה לי שאני מתעורר, מה אני אגיד על היום? שיחד עם אסטראגון, במקום הזה, עד רדת הלילה, חיכיתי לגודו?"
* "יום אחד נתעוורתי. יום אחד אתחרש. יום אחד נולדנו. יום אחד נמות. יולדים בפיסוק רגליים, מעל לקבר, האור מהבהב רגע, והנה שוב לילה."
* "מה אנחנו עושים כאן, זה מה שעלינו לשאול את עצמנו. ולמזלנו הרב, התשובה ידועה לנו. כן , בתוך המבוכה העצומה הזאת, דבר אחד בלבד ברור: אנחנו מחכים שגודו יבוא או שהלילה יירד. אנחנו באנו לפגישה בזמן. על זה אין ויכוח."