הבדלים בין גרסאות בדף "מחכים לגודו"

נוספו 14 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הגהה
(הרחבה, עריכה)
מ (הגהה)
[[קובץ:Waiting for Godot 1 (6872288472).jpg|ממוזער|160 פיקסלים|"כדאי לנו לחכות, לא?"]]
'''[[W:מחכים לגודו|מחכים לגודו]]''' (בצרפתית: '''En attendant Godot''') הוא מחזה מאת [[סמואל בקט]] שעלה על הבמה בשנת 1953. המחזה עוסק בנושא הציפייה כנותנת משמעות ל[[חיים]], מצד אחד, ומצד שני, כמעוררת מודעות ל[[זמן]] החולף בחיי ה[[אדם]].
{{מפריד}}
 
* "מה עושים עכשיו? מחכים."
* "מחר הכלהכול ילך יותר טוב. גודו בטוח יבוא מחר."
* "שום דבר לא קורה, אף אחד לא בא, אף אחד לא הולך, זה נורא."
* "בסוף אנחנו תמיד מוצאים משהו, הא, דידי, שייתן לנו ל[[רגש|הרגישלהרגיש]] כאילו אנחנו קיימים."
* "הערב אולי נישן כבר אצלו, במקום חם ויבש, עם בטן מלאה, על מצע קש. כדאי לנו לחכות, לא? "
* "כמה זמן כבר אנחנו כל הזמן יחד? אני שואל את עצמי אם לא היה יותר טוב אילו נשארנו לבד, כל אחד לעצמו. לא נועדנו ללכת באותה דרך."
* "כמות הדמעותה[[דמעה|דמעות]] בעולם היא קבועה. בכל פעם שמישהו מפסיק, אי שם מישהו אחר מתחיל. אגב, זה נכון גם לגבי הצחוק. הבה לא נדבר סרה על הדור שלנו, אם כן - הוא לא [[עצב|עצוב]] יותר מקודמיו."
* "יכול להיות שישנתי, בזמן שכל האחרים סבלו? יכול להיות שאני ישן עכשיו? מחר, כשיהיה נדמה לי שאני מתעורר, מה אני אגיד על היום? שיחד עם אסטראגון, במקום הזה, עד רדת הלילה, חיכיתי לגודו?"
* "יום אחד נתעוורתי. יום אחד אתחרש. יום אחד נולדנו. יום אחד נמות. יולדים בפיסוק רגליים, מעל לקבר, האור מהבהב רגע, והנה שוב לילה."