אבות ישורון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
הרחבה
שורה 3:
==מתוך שיריו==
* "[[זכרון|זכרונות]] הם בית."
* "גְּדֹולִים יִסורִים שֶׁהֵם לְבַד."
* "בשעת פתיחת נעילת השערים."
* "המפל הוא מפלה של ה[[זמן]] העומד."
* "עתים הוא קול העם, עתים הוא קול בודד."
* "ב[[תל אביב]] אהבתי בתים עד שנחרבו וניבנו מחדש."
* "מאין אתה הולך ולאן אתה בא, לא אגיע לשום מקום."
* "אֵיפֹה אָבִי עוֹמֵד? הָיִיתִי הַרְבֵּה נוֹתֵן,לְפַשֵּׁר בֵּין הָעֶמְדוֹת."
* "בואי ניפרד, פרידה היא שפת הדבקות. אני לא הוגה שמך, את לא הוגה שמי."
* "כל הנהרות הולכים אל הים והים אינו מלא כי כל הנהרות חוזרים אל הנהרות."
שורה 18 ⟵ 21:
* "השבר הסורי-אפריקאי." ~ ביחס ל[[מלחמת יום הכיפורים]]
* "היידיש הזאת שדיברה אלי, אל בן העליה, בקול של שכינתא בגלותא: 'למה עזבתני?' "
* "לשון לסופר כצעצוע לילד. לשון ביד יוצר – הוא לא מרגיש בה, עד שלא שובר אותה; וכשהוא מפיל אותה – הוא שומע את קולה של הלשון, השפה שהיא שלו."
 
==נאמר עליו==
* "בניגוד למשוררי דור הפלמ"ח (הצעירים ממנו בדור), העדיף הומור גרוטסקי ודקויות של טון על פני פאתוס, מורכבות קיומית-נפשית על-פני עמדות אידיאולוגיות; ולעומת משוררי שנות החמישים שהתבצרו בַּפרטי, בלטה שירתו בפתיחותה ל[[היסטוריה]] ובחיבורה למיידי-פוליטי." ~ לילך לחמן
* "בעבורי הקריאה בו היא התנסות בהקשבה לקול שדובר אל האדם ללא הרף, ושספק אם בכוח האדם, בתנאי חייו הנוכחיים, לשמוע אותו בשלמותו; כך אני מבין את עבודת־השיר הישורונית, ולא פחות מכך, את גלגוליה בעולם." ~ שמעון אדף
* "אהבתי את אבות ישורון המשורר והאיש. למדתי ממנו על השבור ועל החצי-מחובר שבתוך השלם. קראתי אותו ומאז אני קורא אחרת שירה, אבל לא רק שירה." ~ [[W:ניסים קלדרון|ניסים קלדרון]]
 
{{מיון רגיל: ישורון, אבות}}
[[קטגוריה: משוררים עבריים]]