אבות ישורון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
עריכה
שורה 1:
[[קובץ:HopetounAvot fallsYeshurun, Tel Aviv 50th.jpg|ממוזער|128132 פיקסלים|"המפלאבות הואישורון מפלהבבית שלקפה ה[[זמן]]בתל העומד."אביב]]
'''[[w:אבות ישורון|אבות ישורון]]''' (1904 - 1992), משורר עברי, חתן פרס ישראל ב־1992.
 
שורה 16:
* "כל הנהרות הולכים אל הים והים אינו מלא כי כל הנהרות חוזרים אל הנהרות."
* "אבל יהיה מי האיש, יבוא או לא יבוא. ואם יבוא – טוב. ואם לא – אבל כן יבוא."
* "לי אמר: הייה בריא. בנו הארץ. אל תיקח הכל ללב. אל תגיד שזה [[כאב|כואב]]. אל תצא מן הכלים. כי חבל על המילים."
* היום שהתפשטתי ראיתי לאחר זמן רב את רגלי. מכל איברי גופי, הכי מכוסים עליי. הלכתי בהן בלי להביט בהן. זרקתי אותן לשמים, הבאתי אותן עוד מהבית."
* "איך נקרא שאני מקבל מכתבים מהבית והבית איננו? איך נקרא שאני מקבל מכתבים מהבית, ואיש לא חי? איך נקרא שמהבית כותבים לי, והמכתב לא נכתב?"
שורה 25:
* "לשון לסופר כצעצוע לילד. לשון ביד יוצר – הוא לא מרגיש בה, עד שלא שובר אותה; וכשהוא מפיל אותה – הוא שומע את קולה של הלשון, השפה שהיא שלו."
* "אינני הולך לכתוב דברים שהתכוונתי. אני הולך לכתוב דברים המגששים באפילה... אני לא מגיע לשיר אף פעם. לרחשושים ולזעזועים אני מגיע, ולמלים סדוקות ומרוסקות."
* "השיר הוא דרך [[חיים]]. כל מה שנדבק לך בדרך מן החימר, מהבוץ, מהאדמה - זה השיר. התהליך של הקמת שיר הוא השיר. השיר זה לא מה שנדפס בעיתון, הוא תמיד נשאר איפה שהמערבל הזה שאוסף את הביצים והקליפות והבצל והמלח."
==נאמר עליו==
* "בניגוד למשוררי דור הפלמ"ח (הצעירים ממנו בדור), העדיף הומור גרוטסקי ודקויות של טון על פני פאתוס, מורכבות קיומית-נפשית על-פני עמדות אידיאולוגיות; ולעומת משוררי שנות החמישים שהתבצרו בַּפרטי, בלטה שירתו בפתיחותה ל[[היסטוריה]] ובחיבורה למיידי-פוליטילמיידי־פוליטי." ~ לילך לחמן
* "בעבורי הקריאה בו היא התנסות בהקשבה לקול שדובר אל האדם ללא הרף, ושספק אם בכוח האדם, בתנאי חייו הנוכחיים, לשמוע אותו בשלמותו; כך אני מבין את עבודת־השיר הישורונית, ולא פחות מכך, את גלגוליה בעולם." ~ שמעון אדף
* "אהבתי את אבות ישורון המשורר והאיש. למדתי ממנו על השבור ועל החצי-מחובר שבתוך השלם. קראתי אותו ומאז אני קורא אחרת שירה, אבל לא רק שירה." ~ [[W:ניסים קלדרון|ניסים קלדרון]]