גיור: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AndyTheLevite (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
AndyTheLevite (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 94:
* דווקא אם לא טבל ומל בפני ג' (שלשה אנשים) הוא דקבלת המצוות מעכבת אם לא הייתה בפני ג', אבל אם מל וטבל בפני ג' אפילו אם הם הדיוטות דעל ידי זה הוא נכנס לגירות, וגם לא הודיעוהו המצוות בכלל אין זה מעכב ... מכיוון שמל וטבל לשם גירות היינו קבלת המצוות, שאם לא היה מקבל לא היה מל וטבל
** רב יצחק חזן, שו"ת יחוה דעת, יו"ד סי' ז
* אי אפשר לבטל את גיורם של גרים שנתגיירו בבית-דין אורטודוקסי, אף על פי שלא היו כנים בבית-הדין ולא קיבלו על עצמם באמת לקיים את כל מצוות התורה, כל עוד שבאמת הם רוצים להיות יהודים, ורוצים להשתייך לעם
** רב שאול ישראלי, שו"ת במראה הבזק, חלק ג, סי פט
* גם לע"ד מצותה חלה כבר על כל מי שבא להתגייר
שורה 102:
* דלעיקר מעשה הגירות ודאי בעינן (צריכים) רצון להתגייר, ולהכי בגדול (ולכן כאשר מדובר במבוגר) שואלים אותו אם רוצה בגירות שזו קבלת המצוות
** רב שלמה זלמן אוירבך, טוב משה, עמ' רנא
* דקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן
** רב שלמה קלוגר, שו"ת טוב טעם ודעת, מהדורא ג', ח"ב, סי' קיא
* [אם הגר מקבל התורה חוץ מדבר אחד] רק אין מקבלים אמרו. ויש לומר דאם קבלוהו הוי גר (אם עבר בית הדין על האיסור לקבל אותו, בדיעבד הגר נחשב יהודי על פי ההלכה)
** רב הראשי אברהם יצחק קוק, שו"ת דעת כהן, סי' קנב
* ומה שהצריך הרמב"ם להמתין עד שתתברר צדקתם, יש לומר שזהו רק לעניין שיהיה נאמן על האיסורים כישראל (כלומר שניתן יהיה לסמוך על כשרות האוכל שהוא מגיש וכדומה)
** רב הראשי אברהם יצחק קוק, שו"ת דעת כהן, סי' קנג
* לדעת הרמב"ם אין קבלת המצוות מעכבות כלל
** רב בנימין רבינוביץ תאומים, הפרדס, שנה לב, חוברת ה, עמ' 10
* נראה להביא ראיה מפירוש רש"י והתוספות (מגדולי רבני ימי הביניים) ... שיודעים אנו שרוב הנכרים המתגיירים לא ישמרו מצוות שקיבלו עליהם
** קובץ אור המזרח, ל"ח, עמ' 258
* יסוד קבלת המצוות הוא דמאחר דילפינן מקרא דאין מגיירין (שמכיוון שלומדים מפסוק שאין מגיירים) בעל כורחו וצריכין את דעתו על הגירות, לכן מודיעין לו על המצוות שיידע שבגירות שהוא עכשיו עומד לקבל ויחול עליו שם ישראל ודין ישראל, עיקרו הוא עניין חלות המצוות שעל ידי הגירות חלים עליו המצוות, לכן קבלת הגירות עצמו הוא קבלת המצוות
** רב ברוך רקובסקי, ברכת אבות, סי' ז
* [לפני הגיור שהגר] שילמד חודש ימים את עיקרי היהדות והדינים
** רב ראובן כץ, בכנס דיינים משנת תשי"ד
* משיטת הרמב"ם שלא הביא את דין המחאה בהלכות איסורי ביאה (שם מרוכזים כל דיני הגיור) אלא רק בהלכות מלכים, נראה שהסיבה לבחירתו זו של הרמב"ם היא שאין הוא רואה את המחאה כקשורה לקבלת המצוות אלא לחוסר רצונו של הגר להשתייך לאומה הישראלית
** רב ראם הכהן, שבת בשבתו, גיליון 1515, עמ' 5
* לאחרונה עלתה לדיון ציבורי השאלה אם יש צורך שכל הגיורים יהיו כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת, או שניתן לאפשר הקמת בתי דין שיש להם סמכות הלכתית אוטונומית. ברור שאין מקום לחוקק חוק או לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת. מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות. אם יכפפו את כל הגיורים לאישורה של סמכות הלכתית אחת עלול להיווצר מצב שיש בו נעילת דלת לקבלת גרים. אדרבה, לאורך הדורות כל בית דין היה רשאי לגייר, והרי אפילו בימי הסנהדרין בתקופת הלל ושמאי ראינו ששמאי דחה כמה גרים ואילו הלל גייר את אותם גרים (שבת לא, א) – ומוכח שיש מקום לכך שיהיו הבדלים וגישות שונות בין בתי הדין. דווקא השמירה על גיוון בין בתי הדין היא היא שמאפשרת את קבלת הגרים
** רב נחום אליעזר רבינוביץ, מקור ראשון, מוסף שבת, 25.4.14
* מאי (מה) שיחלל את השבת ושאר עבירות, אין זה כמחאה על הגירות רק שעבר עבירה כישראל ובוודאי דהוי (שהוא) גר.
** רב חיים עוזר גרודינסקי, שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כח
* אין מקבלין אותו, היינו במַתְנֶה (תנאי) שלא לקבל ושיהיה מותר לו דבר זה מן הדין, בזה אין מקבלים אותו.
** רב חיים עוזר גרודינסקי, שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כו
* לגיירו [ילד מזרע ישראל] על פי בקשת אמו הנכרית, אף על פי שאינה מתגיירת עמו, שפיר דמי
** רב מצליח מאזוז, שו"ת איש מצליח, כרך ג', חלק יו"ד, סי' מא
* אמר ר"י דהיינו היכא (היכן) שמשיאין (משדלים) אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד. אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם
** תוס', יבמות קט:ב, ד"ה רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים
* וכשהיו ג' (כלומר שלשה גברים שומרי תורה ומצוות) בטבילה ... כתב הרב רבינו משה בר מיימוני דכשר אף על פי שלא היה לְשַָם קבלת מצוות כל עיקר
** ב"ח, יו"ד, סי' רסח
* גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר.
** רמב"ם, איסורי ביאה, יג:יז
* מפני זה אמרו חכמים: 'קשים גרים לישראל כנגע צרעת', שרובם חוזרין (מתגיירים) בשביל דבר (כלומר משום שמתאהבים ביהודי/יה או להפך, וכדומה) ומטעין את ישראל
** רמב"ם, איסורי ביאה, יג:יט
* אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא ידידיה, נשאו נשים נוכרייות בגיותן אלא ... היו גרים הרבה מתגיירים בימי דויד ושלמה, בפני הדיוטות ... ולא על פי בית דין גיירום ... ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום--חשבן הכתוב כאילו הן גויות, ובאיסורן עומדין. ועוד שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ... מאחר שטבל (המתגייר) נעשה כישראל ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שנגלה סודן
** רמב"ם, איסורי ביאה, יג
* מי שלא נתגייר אלא שעה אחת וחזר לסורו לאלתר ועבד עבודה זרה וחלל שבתות בפרהסיא כמנהגו קודם שנתגייר ... אפילו הכי חשבינן ליה ישראל משומד (אף על פי כן, הוא נחשב יהודי משומד) וקדושיו קדושין.
** שו"ת הרשב"ץ ח"ג, סי' מז
* ודאי דאסור ללמדו מקודם (שיתגייר) ... ואין בכחי להתיר.
** רב עקיבא איגר, שו"ת רבי עקיבא איגר, מהדורה קמא, סי' מא
* ואמר ר"א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים
** פסחים, מז:ב
| |||