גיור: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AndyTheLevite (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
AndyTheLevite (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
** [[w:נפתלי_צבי_יהודה_ברלין|הנצי"ב]], שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו
* אם קבלו איזה אנשים זה הבא להתגייר על פי זה האופן שלא לשמור דת יהדות, אף על פי שעשו שלא כדין מכל מקום הוי גר
**
* מפורש ב(מסכת) בבא קמא (דף) לח, ו(מסכת) סנהדרין (דף) נט שאסור ללמד תורה לעכו"ם ... ויש לצדד שלימוד שפת עברית אינו בכלל לימוד תורה, אבל יותר נכון שתלמד הכל אחר גירותה
** שו"ת דברי מלכיאל, סי' כ
* [בענין גר שאינו מקבל להיות שומר מצוות] אף שלכתחילה אין נוהגים בבתי הדין שלנו לקבל גיור כזה, הרי בדיעבד הגיור תקף". אמנם מנוגד לעמדת רוב הפוסקים, אבל אינו מנוגד למה שנהגו רבים בפועל בעבר
**
* גר שהתגייר בפני בית דין כשר, אין לבטל הגרות, אפילו כשמיד אחרי הגרות חזר לסורו.
** [[w:בצלאל_ז'
* יש לחתור לכך שכל גיור המתבצע על פי ההלכה יוכר על ידי ארגון רבנים מרכזי. יחד עם זאת, כל המתגייר בבית דין כשר (כלומר אורתודוקסי) הרי הוא יהודי על פי ההלכה, גם אם לא יוכר גיורו על ידי ארגון רבנים מרכזי. כי בגיור, הכל לפי ראות עיני אותו בית הדין המגייר.
** רב
* וזה נ״ל (נראה לי) דקדוק לשון רבנו (הרמב"ם) 'וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה', דלכאורה הול״ל (הוה ליה למימר = היה לו לומר) ולקבל עליו עול תורה (כמו להכנס ולהסתופף), אלא שבא ללמדנו שעצם הכניסה לברית דהיינו מילה וטבילה הם הם קבלת עול התורה.
** רב
* לשיטת התוספות, הטור, והשולחן ערוך, עיקר קבלת המצוות הו' במה שמקבלת (המתגיירת) בבית דין לטבול לשם גירות.
** רב
* אם מגמת בית הדין בגיור היא למנוע איסור נישואי תערובת, הרי בכך בית הדין מנסה למנוע מכשול וממילא אין במעשה הגיור משום (איסור) 'לפני עיוור'.
**
* הליך הגיור דורש קבלת מצוות, ולא התחייבות והבטחה או נדר לקיים ... קבלת מצוות היא ההבנה וההסכמה לכך שמרגע הגיור ואילך אני מחויב בכל המצוות כחלק מעם ישראל, וכל המצוות כולן חלות עלי במלואן.
**
* גר שקיבל עליו המצוות ועונשן אף על פי שידוע שלא יקיים אותם מקבלים אותו ... אין תנאי קיום המצוות מעכב את הגרות אפילו לכתחילה
** ראשון לציון
* רק כשיש ספק גדול שמא האיש הזה יהיה לרועץ או לספחת – רק אז אנו דוחים.
** ראשון לציון
* [בענין קבלת אשה לגיור כשידוע שהיא לא תהיה שומר מצוות] היה לנו להימנע מלקבלה לגרות, מכיוון שעיקר כוונתן בגירותן אך ורק למטרת אישות (נישואין) ... ומכל שכן כשיש לחוש שימשיכו בחילול שבתות ויום טוב, ולהתגאל במאכלות אסורות ... אמת כי עתה פשט המנהג לקבל גרים כאלה
** ראשון לציון
* ואם בית הדין מוצא שיש לו ידע סביר ולפי דעתו יש גם סיכוי שישמור מצוות – מגיירים.
** ראשון לציון
* מה שכתב מר"ן (השולחן ערוך בסי' רסח, סע' ג') שמעכב, היינו כשלא הייתה הטבילה בפני ג' (כלומר בפני בית דין של שלשה אנשים) ... ומה שכתב בסעי' י"ב (שלכאורה סותר מה שכתב בסע' ג), שם מדובר שטבל בפני ג', ועל כן אף שלא קיבל המצוות בפני ג' מועיל בדיעבד, שהטבילה בפני ג' היא כקבלת מצוות.
** שו"ת שערי עזרא, יו"ד סי' עד
* אולם היכא (היכן) דאינם עובדים לעבודה זרה ומכל מקום גם אינם שומרים תורה ומצוות, יש לומר דשפיר חשבינן להו לגרי אמת (הם נחשבים גרי אמת), דלא יהיו גרועים מהגרועים שבישראל שאינם עובדים עבודה זרה ומכל מקום אינם שומרים תורה ומצוות
** רב
* גירות אינה תלויה אם מקבל עליו (הגר) עול תורה ומצוות. אלא אם בא לסיבות חיצוניות גרידא (בלבד, כלומר שכל כוונתו היא לשם אינטרס בלבד ושלא לשם שמים כגון רק לנישואין), כל שבית דין גיירוהו, גיורו גיור
** רב
* דענין קבלת עול מצוות אין הכוונה שיקבל עליו '''לקיים''' את כל המצוות אלא שיקבל עליו מצוות התורה ושאם יעבור על איזה מהם ענוש ייענש עונש המגיע לו ... אם לפי האומדנא שהוא מתגייר בלב שלם אלא שאנו יודעים בבירור שיעבור אח"כ על איסורי תורה כחילול שבת וכיוצא אין זה חסרון בקבלת המצוות.
** שו"ת והשיב משה, סי' נא
* ועל גוף הגרות אחר התקשרותם בציווילעהנג (נישואין אזרחיים) אי מקרי לשם איש או לשם אשה (אם זה נחשב גיור לשם נישואין שלזה ההלכה מתנגדת) אני דן, כי מסתמא יישארו יחד גם אם לא נקבל אותו או אותה, ואם כן לא מפני תאוות אישות מתגיירים, אלא כדי לעשות רצון בעלה או להיפך רצון אשתו מתגיירים ... ובזה לפי עניות דעתי אין בו דין מתגייר לשם דבר, דהנה החשש דחיישינן (שאנו חוששים) בגרות לשם דבר, הוא שמפני האי דבר מתגייר לפנים, אבל בלבו עדיין אדוק הוא בגילוליו ... אמנם כל זאת אם האי דבר הוא דבר גדול ולבו של אדם מחמדתן ביותר, בזה יש מקום לדון דאע"פ (שאף עלי פי) שהוא עדיין אדוק בעבודה זרה, יצרו תקיף עליו להתגייר לפנים, אבל עבור ענין קל שאינו מתאווה עליה כל כך, אם בשביל זה מתגייר, הרי לפנינו דבגד עכ"פ באמונתו ולא חשובה בעיניו לכלום, וכל הכופר בעבודה זרה כאילו מודה בכל התורה כולה (חולין דף ה')
** רב
* מה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורין עושה שהיא סבורה שאין חיוב כל כך לשמור המצוות. ואם כן הוא כגר שנתגייר (כלומר היא כגיורת שנתגיירה) בין עובדי הכוכבים והמזלות (כלומר, בין הגויים) שמפורש בשבת דף ס"ח שהוי גר אף שעדיין עובד עבודה זרה. והטעם משום שקיבל עליו '''להיות ככל היהודים''' שנחשבה קבלה ... ולכן אף שבית הדין אמרו לה שצריך לשמור שבת, (היא) חושבת שהוא רק הידור בעלמא (בלבד) אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומה טועה לומר (כלומר אדם כזה חושב בטעות) שהוא יהודי כשר. נמצא שלטעותה קיבלה כל המצוות שיהודי מחוייב, שהוא גירות אף שמחמת זה לא תקיים על כל פנים המצוות (כלומר היא נחשבת גיורת למרות שהיא לא תקיים מצוות). וזהו טעם שיש בה ממש להחשיבה לגיורת, והוא לימוד זכות קצת על הרבנים המקבלים שלא ייחשבו עוד גרוע מהדיוטות.
** רב
* גר שנתגייר בזמננו ורואה שרובם הגדול של עם ישראל אין שומרים מצוות, אף על גב שיודע שיש מיעוט של יהודים ששומרים מצוות, מכל מקום נראה לו שהאמת עם הרוב שאין חובה לשמור מצוות, ואף על גב שבית הדין אומרים לו שחייבים לשמור, אינו מאמין שזוהי חובה, אלא חושב שלכל היותר הוא כעין מידת חסידות. ולכן אם מקבל על עצמו את המצוות שרוב היהודים במקומו מקיימים אותן, חשיב (זה נחשב) קבלת מצוות, ודומה למי שנתגייר עם קבלת מצוות אבל בלי הודעת מצוות דהוי (שהוא) גר גמור
** רב
* ואף על פי שעל פי הדין אינו נחשב לאביה (כלומר בת שנולדה לאב יהודי ואם נוכרייה, אין אביה הביולוגי נחשב לאביה על פי ההלכה), שהוולד הולך אחר האם, מכל מקום אינו דומה גויה הנולדה מאב ואם גוים לנולדה מאם נכריה ואב ישראל, שבודאי קיבלה פחות או יותר השפעה יהודית, ולבה יותר קרוב לישראל וליהדות, ויותר קל להאמין שהיא תחת השפעה יהודית, ואחרי קריאה ועיון בספרים שנכתבו ע"י סופרים נאמנים לתורתנו הקדושה על מהות היהדות, כשתתגייר תהא גרותה מושרשת בלב
** רב הראשי
* בעינן (צריכים) עוד תנאי (כדי שלא יתפוס הגיור אפילו בדיעבד), שעושה את הגרות לפנים ולבו בל עמו, דהיינו שאינו חפץ באמת להתגייר.
** רב
* אנו מעלימי עין, ואחר שתתגייר אנו משיאין אותם זה לזו בחופה וקידושין כדת משה וישראל
** רב '''חזקיהו שבתאי''', שו"ת דברי חזקיהו, ח"ב, יו"ד, סי' א
שורה 56:
** רב '''חיים דב אלטוסקי''', חידושי בתרא, יבמות, סי' רס"ג
* יש לחתור לכך שכל גיור המתבצע על פי ההלכה יוכר על ידי ארגון רבנים מרכזי. יחד עם זאת, כל המתגייר בבית דין כשר (כלומר אורתודוקסי) הרי הוא יהודי על פי ההלכה, גם אם לא יוכר גיורו על ידי ארגון רבנים מרכזי. כי בגיור, הכל לפי ראות עיני אותו בית הדין המגייר
** רב
* להחזיקו לישראל כשר לנאמנות לעדות וכדומה – בזה חוששין לו עד שיתבאר צדקותו או עד שתראה אחריתו, אם הוא שומר מצוה יש לו דין יהודי כשר ונאמן ואם לא הרי הוא כישראל מומר
** רב '''אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי''', ירחון התבונה, עמ' קו
|