גיור: הבדלים בין גרסאות בדף

 

== מהות הבית דין ==

* הא דבעינן ג’, סגי אפילו בהדיוטות (זה שצריכים בית דין של שלשה אנשים, די אפילו במי שאינם תלמידי חכמים), רק שבעינן (שצריכים) שיוכלו להודיע מקצת מצוות קלות וחמורות, וכשהודיעוהו כבר או ידע, טובל אפילו בפני ג’ הדיוטות לכתחילה

:: ים של שלמה, יבמות, כד:ב

* אחרי שהודיעוהו הדברים שביארנו (אחרי שבית הדין הודיע לגר קצת מן המצוות), אם קיבל עליו להתגייר אין משהין את המצווה (לגייר אותו) אלא מוהלין אותו מיד ומשהין אותו עד שיתרפא רפואה שלימה מפני הסכנה. נתרפא מטבילין אותו מיד, ושלשה (אנשים) עומדין על גביו ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות. טבל ועלה –  הרי הוא כישראל לכל דבר

:: ספר מצוות גדול, ל"ת קטז

* הליך הגיור דורש קבלת מצוות, ולא התחייבות והבטחה או נדר לקיים ... קבלת מצוות היא ההבנה וההסכמה לכך שמרגע הגיור ואילך אני מחויב בכל המצוות כחלק מעם ישראל, וכל המצוות כולן חלות עלי במלואן.

:: רב זאב וייטמן, נייר עמדה, יוני 2013

* גר שקיבל עליו המצוות ועונשן אף על פי שידוע שלא יקיים אותם מקבלים אותו ... אין תנאי קיום המצוות מעכב את הגרות אפילו לכתחילה

:: ראשון לציון [[w:בן-ציון_מאיר_חי_עוזיאל|בן ציון מאיר חי עוזיאל]], שו"ת משפטי עוזיאל, כרך ב, יו"ד, סי' נח; פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סי' סה

* [בענין קבלת אשה לגיור כשידוע שהיא לא תהיה שומר מצוות] היה לנו להימנע מלקבלה לגרות, מכיוון שעיקר כוונתן בגירותן אך ורק למטרת אישות (נישואין) ... ומכל שכן כשיש לחוש שימשיכו בחילול שבתות ויום טוב, ולהתגאל במאכלות אסורות ... אמת כי עתה פשט המנהג לקבל גרים כאלה

:: ראשון לציון עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ב, אה"ע, סי' ג, ס"ק ו

* מה שכתב מר"ן (השולחן ערוך בסי' רסח, סע' ג') שמעכב, היינו כשלא הייתה הטבילה בפני ג' (כלומר בפני בית דין של שלשה אנשים) ... ומה שכתב בסעי' י"ב (שלכאורה סותר מה שכתב בסע' ג), שם מדובר שטבל בפני ג', ועל כן אף שלא קיבל המצוות בפני ג' מועיל בדיעבד, שהטבילה בפני ג' היא כקבלת מצוות.

:: שו"ת שערי עזרא, יו"ד סי' עד

* גר שנתגייר בזמננו ורואה שרובם הגדול של עם ישראל אין שומרים מצוות, אף על גב שיודע שיש מיעוט של יהודים ששומרים מצוות, מכל מקום נראה לו שהאמת עם הרוב שאין חובה לשמור מצוות, ואף על גב שבית הדין אומרים לו שחייבים לשמור, אינו מאמין שזוהי חובה, אלא חושב שלכל היותר הוא כעין מידת חסידות. ולכן אם מקבל על עצמו את המצוות שרוב היהודים במקומו מקיימים אותן, חשיב (זה נחשב) קבלת מצוות, ודומה למי שנתגייר עם קבלת מצוות אבל בלי הודעת מצוות דהוי (שהוא) גר גמור

:: רב מרדכי יהודה קראוס, קונטרס מבית לוי, עמ' קצ"ז

* ואף על פי שעל פי הדין אינו נחשב לאביה (כלומר בת שנולדה לאב יהודי ואם נוכרייה, אין אביה הביולוגי נחשב לאביה על פי ההלכה), שהוולד הולך אחר האם, מכל מקום אינו דומה גויה הנולדה מאב ואם גוים לנולדה מאם נכריה ואב ישראל, שבודאי קיבלה פחות או יותר השפעה יהודית, ולבה יותר קרוב לישראל וליהדות, ויותר קל להאמין שהיא תחת השפעה יהודית, ואחרי קריאה ועיון בספרים שנכתבו ע"י סופרים נאמנים לתורתנו הקדושה על מהות היהדות, כשתתגייר תהא גרותה מושרשת בלב

:: רב הראשי [[w:יצחק_אייזיק_הלוי_הרצוג|יצחק אייזק הלוי הרצוג]], ספר מזכרת, עמ' 56

* אנו מעלימי עין, ואחר שתתגייר אנו משיאין אותם זה לזו בחופה וקידושין כדת משה וישראל

:: רב [[w:חזקיה_שבתי|חזקיהו שבתי]], שו"ת דברי חזקיהו, ח"ב, יו"ד, סי' א

* יש יותר אחריות בדחיה (של גר) ממה שיש בקבלה אם הוא שלא כדין ...  אם מטעה אותנו שאמר שהוא לשם שמים והוא שקר, ועל זה קבלנו אותו, מה הרעש הגדול, הא מבואר ביבמות כ"ד ובשו"ע סוף סימן רס"ח שגם אם ודאי היה שלא לשם שמים, וגם הבית דין ידעו ועברו וקבלו, הוא גר גמור ככל דיניו... ואמנם נשפטה לאידך צד, אם אין מאמינים אותו ודוחים אותו, ובאמת הוא גר צדק, ויש לו הארה קדושה באיזה זכות להיות גר גמור ולבנות בתים נאמנים בישראל, כמו עובדא דתמנע (מעשה תמנע) ... עד כמה מכשול הזה מגיע... ונענשו האבות על ידי חטא זה שנולד ממנה עמלק שהוא מקל מרדה לישראל עד עת הקץ. אם כן, האחריות שיבטל נפש טוב יותר סכנה, מסכנה זו לקבל אינו ראוי, לכן ודאי יש להקל

:: שו"ת [[w:אליהו_גוטמכר|ר"א גוטמאכר]], יו"ד, סי' פז

* למה דווקא מצוות אלו? שאלה גדולה. אמנם אלו נושאים מאד מרכזיים אבל עדיין מה גורם להעדיף אותם? בעיניי, במציאות שלנו, גם שלושת הדרישות הללו אינן תורה מסיני, ועל כך קיבלתי אישור מאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורנו

:: רב [[w:יהודה_גלעד|יהודה גלעד]]