גיור: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
* כלל ברזל קיים במשפטי התורה - הסוגיא במסכת בבא בתרא קובעת, ללא חולק: 'בית דינא בתר בית דינא לא דייקי'! כלומר, מקרה שנדון בבית דין אחד, אף בית דין אחר איננו רשאי לטפל בו ולהטיל דופי במעשהו של קודמו
:: רב [[w:יוסף_כרמל|יוסף כרמל]], חמדת ימים, סוכות תשע"א
* לאחרונה עלתה לדיון ציבורי השאלה אם יש צורך שכל הגיורים יהיו כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת, או שניתן לאפשר הקמת בתי דין שיש להם סמכות הלכתית אוטונומית. ברור שאין מקום לחוקק חוק או לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת. מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות. אם יכפפו את כל הגיורים לאישורה של סמכות הלכתית אחת עלול להיווצר מצב שיש בו נעילת דלת לקבלת גרים. אדרבה, לאורך הדורות כל בית דין היה רשאי לגייר, והרי אפילו בימי הסנהדרין בתקופת הלל ושמאי ראינו ששמאי דחה כמה גרים ואילו הלל גייר את אותם גרים (שבת לא, א) – ומוכח שיש מקום לכך שיהיו הבדלים וגישות שונות בין בתי הדין. דווקא השמירה על גיוון בין בתי הדין היא היא שמאפשרת את קבלת הגרים
:: רב [[w:נחום_אליעזר_רבינוביץ'|נחום אליעזר רבינוביץ]], מקור ראשון, מוסף שבת, 25.4.14
* וכשהיו ג' (כלומר שלשה גברים שומרי תורה ומצוות) בטבילה ... כתב הרב רבינו משה בר מיימוני דכשר אף על פי שלא היה לְשַָם קבלת מצוות כל עיקר
:: ב"ח, יו"ד, סי' רסח
* אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא ידידיה, נשאו נשים נוכרייות בגיותן אלא ... היו גרים הרבה מתגיירים בימי דויד ושלמה, בפני הדיוטות ... ולא על פי בית דין גיירום ... ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום--חשבן הכתוב כאילו הן גויות, ובאיסורן עומדין.  ועוד שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ... מאחר שטבל (המתגייר) נעשה כישראל ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שנגלה סודן
:: רמב"ם, איסורי ביאה, יג
 
== קבלת המצוות ==
שורה 20 ⟵ 26:
* [על חוסר קבלת המצוות] וזה פשיטא (פשוט) דלשון אין מקבלין כו' אינו אלא שאסור לקבלו, אבל מכל מקום אם עברו וקיבלו (את הגר) הוי גר (הוא גר על פי ההלכה)
:: [[w:נפתלי_צבי_יהודה_ברלין|הנצי"ב]], שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו
* יסוד קבלת המצוות הוא דמאחר דילפינן מקרא דאין מגיירין (שמכיוון שלומדים מפסוק שאין מגיירים) בעל כורחו וצריכין את דעתו על הגירות, לכן מודיעין לו על המצוות שיידע שבגירות שהוא עכשיו עומד לקבל ויחול עליו שם ישראל ודין ישראל, עיקרו הוא עניין חלות המצוות שעל ידי הגירות חלים עליו המצוות, לכן קבלת הגירות עצמו הוא קבלת המצוות
:: רב ברוך רקובסקי, ברכת אבות, סי' ז
* [בענין קבלת אשה לגיור כשידוע שהיא לא תהיה שומר מצוות] היה לנו להימנע מלקבלה לגרות, מכיוון שעיקר כוונתן בגירותן אך ורק למטרת אישות (נישואין) ... ומכל שכן כשיש לחוש שימשיכו בחילול שבתות ויום טוב, ולהתגאל במאכלות אסורות ... אמת כי עתה פשט המנהג לקבל גרים כאלה
:: ראשון לציון עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ב, אה"ע, סי' ג, ס"ק ו
שורה 30 ⟵ 38:
* מה שכתב מר"ן (השולחן ערוך בסי' רסח, סע' ג') שמעכב, היינו כשלא הייתה הטבילה בפני ג' (כלומר בפני בית דין של שלשה אנשים) ... ומה שכתב בסעי' י"ב (שלכאורה סותר מה שכתב בסע' ג), שם מדובר שטבל בפני ג', ועל כן אף שלא קיבל המצוות בפני ג' מועיל בדיעבד, שהטבילה בפני ג' היא כקבלת מצוות.
:: שו"ת שערי עזרא, יו"ד סי' עד
* אין מקבלין אותו, היינו במַתְנֶה (תנאי) שלא לקבל ושיהיה מותר לו דבר זה מן הדין, בזה אין מקבלים אותו.
:: רב חיים עוזר גרודינסקי, שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כו
* אולם היכא (היכן) דאינם עובדים לעבודה זרה ומכל מקום גם אינם שומרים תורה ומצוות, יש לומר דשפיר חשבינן להו לגרי אמת (הם נחשבים גרי אמת), דלא יהיו גרועים מהגרועים שבישראל שאינם עובדים עבודה זרה ומכל מקום אינם שומרים תורה ומצוות
:: רב משה חורב, ויען שמואל, ה, עמ' שכ"ד
שורה 36 ⟵ 46:
* דענין קבלת עול מצוות אין הכוונה שיקבל עליו '''לקיים''' את כל המצוות אלא שיקבל עליו מצוות התורה ושאם יעבור על איזה מהם ענוש ייענש עונש המגיע לו ... אם לפי האומדנא שהוא מתגייר בלב שלם אלא שאנו יודעים בבירור שיעבור אח"כ על איסורי תורה כחילול שבת וכיוצא אין זה חסרון בקבלת המצוות.
:: שו"ת והשיב משה, סי' נא
* גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר.
:: [[רמב"ם]], איסורי ביאה, יג:יז
* משיטת הרמב"ם שלא הביא את דין המחאה בהלכות איסורי ביאה (שם מרוכזים כל דיני הגיור) אלא רק בהלכות מלכים, נראה שהסיבה לבחירתו זו של הרמב"ם היא שאין הוא רואה את המחאה כקשורה לקבלת המצוות אלא לחוסר רצונו של הגר להשתייך לאומה הישראלית
:: רב [[w:ראובן_כץ|ראם הכהן]], שבת בשבתו, גיליון 1515, עמ' 5
* ועל גוף הגרות אחר התקשרותם בציווילעהנג (נישואין אזרחיים) אי מקרי לשם איש או לשם אשה (אם זה נחשב גיור לשם נישואין שלזה ההלכה מתנגדת) אני דן, כי מסתמא יישארו יחד גם אם לא נקבל אותו או אותה, ואם כן לא מפני תאוות אישות מתגיירים, אלא כדי לעשות רצון בעלה או להיפך רצון אשתו מתגיירים ... ובזה לפי עניות דעתי אין בו דין מתגייר לשם דבר, דהנה החשש דחיישינן (שאנו חוששים) בגרות לשם דבר, הוא שמפני האי דבר מתגייר לפנים, אבל בלבו עדיין אדוק הוא בגילוליו ... אמנם כל זאת אם האי דבר הוא דבר גדול ולבו של אדם מחמדתן ביותר, בזה יש מקום לדון דאע"פ (שאף עלי פי) שהוא עדיין אדוק בעבודה זרה, יצרו תקיף עליו להתגייר לפנים, אבל עבור ענין קל שאינו מתאווה עליה כל כך, אם בשביל זה מתגייר, הרי לפנינו דבגד עכ"פ באמונתו ולא חשובה בעיניו לכלום, וכל הכופר בעבודה זרה כאילו מודה בכל התורה כולה (חולין דף ה')
:: רב [[w:משה_שמואל_גלזנר|משה שמואל גלזנר]], חקור דבר, עמ' י
שורה 42 ⟵ 56:
* גר שנתגייר בזמננו ורואה שרובם הגדול של עם ישראל אין שומרים מצוות, אף על גב שיודע שיש מיעוט של יהודים ששומרים מצוות, מכל מקום נראה לו שהאמת עם הרוב שאין חובה לשמור מצוות, ואף על גב שבית הדין אומרים לו שחייבים לשמור, אינו מאמין שזוהי חובה, אלא חושב שלכל היותר הוא כעין מידת חסידות. ולכן אם מקבל על עצמו את המצוות שרוב היהודים במקומו מקיימים אותן, חשיב (זה נחשב) קבלת מצוות, ודומה למי שנתגייר עם קבלת מצוות אבל בלי הודעת מצוות דהוי (שהוא) גר גמור
:: רב מרדכי יהודה קראוס, קונטרס מבית לוי, עמ' קצ"ז
* דווקא אם לא טבל ומל בפני ג' (שלשה אנשים) הוא דקבלת המצוות מעכבת אם לא הייתה בפני ג', אבל אם מל וטבל בפני ג' אפילו אם הם הדיוטות דעל ידי זה הוא נכנס לגירות, וגם לא הודיעוהו המצוות בכלל אין זה מעכב ... מכיוון שמל וטבל לשם גירות היינו קבלת המצוות, שאם לא היה מקבל לא היה מל וטבל
:: רב [[w:יצחק_חזן|יצחק חזן]], שו"ת יחוה דעת, יו"ד סי' ז
* ובדיעבד מספיק בזה [שטובל מרצונו] שייחשב כקבלת המצוות על ידי זה ... שטובל עצמו להיות גר ולהיכנס בדת ישראל
:: רב [[w:אליעזר_יהודה_וולדנברג|אליאזר יהודה וולדברג]], שו"ת ציץ אליעזר, חלק טז, סי' סו
שורה 56 ⟵ 72:
* קבלת מצוות אין הכוונה שיקבל עליו '''לקיים''' את המצוות, אלא הכוונה היא כניסה ליהדות שיש לה מצוות כאלו, והוא מסכים להיות יהודי ככל היהודים שמצווים במצוות כאלו אף שאינם מקיימם ... אבל אין הכוונה שמתחייב לקיים המצוות, ולכן גם אפילו הוא בעצמו יודע שלא יקיים וגם לנו ברור שלא יקיים ואין בדעתו מתחילה לקיים ... גם זה בכלל קבלת מצוות
:: רב [[w:ישראל_בארי|ישראל בארי]], נחלת צבי, עמ' קסב
* [על כוונת הגרים לקבל מצוות] דברים שבלב אינם דברים ... בדיעבד הם גרים גמורים
:: רב [[w:שלמה_זלמן_אוירבך|שלמה זלמן אוירבך]], ספר 'טבילת כלים', מהדורת תשל"ה, עמ' רטו
* דלעיקר מעשה הגירות ודאי בעינן (צריכים) רצון להתגייר, ולהכי בגדול (ולכן כאשר מדובר במבוגר) שואלים אותו אם רוצה בגירות שזו קבלת המצוות
:: רב שלמה זלמן אוירבך, טוב משה, עמ' רנא
* דקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן
:: רב [[w:שלמה_קלוגר|שלמה קלוגר]], שו"ת טוב טעם ודעת, מהדורא ג', ח"ב, סי' קיא
* [אם הגר מקבל התורה חוץ מדבר אחד] רק אין מקבלים אמרו. ויש לומר דאם קבלוהו הוי גר (אם עבר בית הדין על האיסור לקבל אותו, בדיעבד הגר נחשב יהודי על פי ההלכה)
:: רב הראשי [[אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק קוק]], שו"ת דעת כהן, סי' קנב
* לדעת הרמב"ם אין קבלת המצוות מעכבות כלל
:: רב [[w:בנימין_רבינוביץ'_תאומים|בנימין רבינוביץ תאומים]], הפרדס, שנה לב, חוברת ה, עמ' 10
* אמר ר"י דהיינו היכא (היכן) שמשיאין (משדלים) אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד. אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם
:: תוס', יבמות קט:ב, ד"ה רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים
 
== לימודים לפני הגיור ==
שורה 64 ⟵ 92:
* למה דווקא מצוות אלו? שאלה גדולה. אמנם אלו נושאים מאד מרכזיים אבל עדיין מה גורם להעדיף אותם? בעיניי, במציאות שלנו, גם שלושת הדרישות הללו אינן תורה מסיני, ועל כך קיבלתי אישור מאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורנו
:: רב [[w:יהודה_גלעד|יהודה גלעד]]
* [לפני הגיור שהגר] שילמד חודש ימים את עיקרי היהדות והדינים
:: רב [[w:ראובן_כץ|ראובן כץ]], בכנס דיינים משנת תשי"ד
* ודאי דאסור ללמדו מקודם (שיתגייר) ... ואין בכחי להתיר.
:: רב [[w:עקיבא_איגר|עקיבא איגר]], שו"ת רבי עקיבא איגר, מהדורה קמא, סי' מא
 
== ביטול הגיור ==
שורה 70 ⟵ 102:
 
==שונות==
* ואמר ר"א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים
:: פסחים, מז:ב
* אם מגמת בית הדין בגיור היא למנוע איסור נישואי תערובת, הרי בכך בית הדין מנסה למנוע מכשול וממילא אין במעשה הגיור משום (איסור) 'לפני עיוור'.
:: [[w:זאב_וייטמן|רב זאב וייטמן]], חוברת צהר, כבת עת תורני, לז
שורה 78 ⟵ 112:
* אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע הצרעת שרובין חוזרין בשביל דבר (כלומר שרוב הגרים מתגיירים שלא לשם שמים) ומטעין את ישראל ... ועתה בעוונותינו הרבים שהפריצים פורצים בראש שהם מראשי אלפי ישראל (כלומר גם מנהיגי הקהילות היהודיות אינם שומרים מצוות כהלכה) מה יש לפחוד שילמדו ישראל מהגרים?!
:: שו"ת ר"א גוטמאכר, יו"ד, סי' פז
* גם לע"ד מצותה חלה כבר על כל מי שבא להתגייר
:: רב [[w:שאר_ישוב_כהן|שאר ישוב כהן]], מתוך הסכמתו לספר מזרע ישראל, עמ' 14
* נראה להביא ראיה מפירוש רש"י והתוספות (מגדולי רבני ימי הביניים) ... שיודעים אנו שרוב הנכרים המתגיירים לא ישמרו מצוות שקיבלו עליהם
:: קובץ אור המזרח, ל"ח, עמ' 258
* מפני זה אמרו חכמים: 'קשים גרים לישראל כנגע צרעת', שרובם חוזרין (מתגיירים) בשביל דבר (כלומר משום שמתאהבים ביהודי/יה או להפך, וכדומה) ומטעין את ישראל
:: רמב"ם, איסורי ביאה, יג:יט
 
==זרע ישראל==
שורה 84 ⟵ 124:
* כל מי שמוגדר כזרע ישראל יש להקל בהליכי גיורו ולחייבו רק באותם חלקים של הגיור שמעכבים גם בדיעבד
:: רב יוסף כרמל, פרשת ואתחנן, תש"ע
* לגיירו [ילד מזרע ישראל] על פי בקשת אמו הנכרית, אף על פי שאינה מתגיירת עמו, שפיר דמי
:: רב [[w:מצליח_מאזוז|מצליח מאזוז]], שו"ת איש מצליח, כרך ג', חלק יו"ד, סי' מא
 
==קבלת הגר אחרי הגיור==
שורה 105 ⟵ 147:
* אף זו שנתגיירה לשם איש ולא קבלה עליה עול מצוות כלל, מכל מקום גיורת היא בלתי ספק.
:: רב יחזקאל בנט, המאסף כרך ב', חוברת ה, שנה ט"ז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
* דווקא אם לא טבל ומל בפני ג' (שלשה אנשים) הוא דקבלת המצוות מעכבת אם לא הייתה בפני ג', אבל אם מל וטבל בפני ג' אפילו אם הם הדיוטות דעל ידי זה הוא נכנס לגירות, וגם לא הודיעוהו המצוות בכלל אין זה מעכב ... מכיוון שמל וטבל לשם גירות היינו קבלת המצוות, שאם לא היה מקבל לא היה מל וטבל
:: רב [[w:יצחק_חזן|יצחק חזן]], שו"ת יחוה דעת, יו"ד סי' ז
* אי אפשר לבטל את גיורם של גרים שנתגיירו בבית-דין אורטודוקסי, אף על פי שלא היו כנים בבית-הדין ולא קיבלו על עצמם באמת לקיים את כל מצוות התורה, כל עוד שבאמת הם רוצים להיות יהודים, ורוצים להשתייך לעם ישראלדקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן
:: רב [[w:שאול_ישראלי|שאול ישראלי]], שו"ת במראה הבזק, חלק ג, סי פט
* גם לע"ד מצותה חלה כבר על כל מי שבא להתגייר
:: רב [[w:שאר_ישוב_כהן|שאר ישוב כהן]], מתוך הסכמתו לספר מזרע ישראל, עמ' 14
* [על כוונת הגרים לקבל מצוות] דברים שבלב אינם דברים ... בדיעבד הם גרים גמורים
:: רב [[w:שלמה_זלמן_אוירבך|שלמה זלמן אוירבך]], ספר 'טבילת כלים', מהדורת תשל"ה, עמ' רטו
* דלעיקר מעשה הגירות ודאי בעינן (צריכים) רצון להתגייר, ולהכי בגדול (ולכן כאשר מדובר במבוגר) שואלים אותו אם רוצה בגירות שזו קבלת המצוות
:: רב שלמה זלמן אוירבך, טוב משה, עמ' רנא
* דקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן
:: רב [[w:שלמה_קלוגר|שלמה קלוגר]], שו"ת טוב טעם ודעת, מהדורא ג', ח"ב, סי' קיא
* [אם הגר מקבל התורה חוץ מדבר אחד] רק אין מקבלים אמרו. ויש לומר דאם קבלוהו הוי גר (אם עבר בית הדין על האיסור לקבל אותו, בדיעבד הגר נחשב יהודי על פי ההלכה)
:: רב הראשי [[אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק קוק]], שו"ת דעת כהן, סי' קנב
* ומה שהצריך הרמב"ם להמתין עד שתתברר צדקתם, יש לומר שזהו רק לעניין שיהיה נאמן על האיסורים כישראל (כלומר שניתן יהיה לסמוך על כשרות האוכל שהוא מגיש וכדומה)
:: רב הראשי אברהם יצחק קוק, שו"ת דעת כהן, סי' קנג
* לדעת הרמב"ם אין קבלת המצוות מעכבות כלל
:: רב [[w:בנימין_רבינוביץ'_תאומים|בנימין רבינוביץ תאומים]], הפרדס, שנה לב, חוברת ה, עמ' 10
* נראה להביא ראיה מפירוש רש"י והתוספות (מגדולי רבני ימי הביניים) ... שיודעים אנו שרוב הנכרים המתגיירים לא ישמרו מצוות שקיבלו עליהם
:: קובץ אור המזרח, ל"ח, עמ' 258
* יסוד קבלת המצוות הוא דמאחר דילפינן מקרא דאין מגיירין (שמכיוון שלומדים מפסוק שאין מגיירים) בעל כורחו וצריכין את דעתו על הגירות, לכן מודיעין לו על המצוות שיידע שבגירות שהוא עכשיו עומד לקבל ויחול עליו שם ישראל ודין ישראל, עיקרו הוא עניין חלות המצוות שעל ידי הגירות חלים עליו המצוות, לכן קבלת הגירות עצמו הוא קבלת המצוות
:: רב ברוך רקובסקי, ברכת אבות, סי' ז
* [לפני הגיור שהגר] שילמד חודש ימים את עיקרי היהדות והדינים
:: רב [[w:ראובן_כץ|ראובן כץ]], בכנס דיינים משנת תשי"ד
* משיטת הרמב"ם שלא הביא את דין המחאה בהלכות איסורי ביאה (שם מרוכזים כל דיני הגיור) אלא רק בהלכות מלכים, נראה שהסיבה לבחירתו זו של הרמב"ם היא שאין הוא רואה את המחאה כקשורה לקבלת המצוות אלא לחוסר רצונו של הגר להשתייך לאומה הישראלית
:: רב [[w:ראובן_כץ|ראם הכהן]], שבת בשבתו, גיליון 1515, עמ' 5
* לאחרונה עלתה לדיון ציבורי השאלה אם יש צורך שכל הגיורים יהיו כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת, או שניתן לאפשר הקמת בתי דין שיש להם סמכות הלכתית אוטונומית. ברור שאין מקום לחוקק חוק או לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת. מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות. אם יכפפו את כל הגיורים לאישורה של סמכות הלכתית אחת עלול להיווצר מצב שיש בו נעילת דלת לקבלת גרים. אדרבה, לאורך הדורות כל בית דין היה רשאי לגייר, והרי אפילו בימי הסנהדרין בתקופת הלל ושמאי ראינו ששמאי דחה כמה גרים ואילו הלל גייר את אותם גרים (שבת לא, א) – ומוכח שיש מקום לכך שיהיו הבדלים וגישות שונות בין בתי הדין. דווקא השמירה על גיוון בין בתי הדין היא היא שמאפשרת את קבלת הגרים
:: רב [[w:נחום_אליעזר_רבינוביץ'|נחום אליעזר רבינוביץ]], מקור ראשון, מוסף שבת, 25.4.14
* מאי (מה) שיחלל את השבת ושאר עבירות, אין זה כמחאה על הגירות רק שעבר עבירה כישראל ובוודאי דהוי (שהוא) גר.
:: רב [[w:חיים_עוזר_גרודזנסקי|חיים עוזר גרודינסקי]], שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כח
* אין מקבלין אותו, היינו במַתְנֶה (תנאי) שלא לקבל ושיהיה מותר לו דבר זה מן הדין, בזה אין מקבלים אותו.
:: רב חיים עוזר גרודינסקי, שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כו
* לגיירו [ילד מזרע ישראל] על פי בקשת אמו הנכרית, אף על פי שאינה מתגיירת עמו, שפיר דמי
:: רב [[w:מצליח_מאזוז|מצליח מאזוז]], שו"ת איש מצליח, כרך ג', חלק יו"ד, סי' מא
* אמר ר"י דהיינו היכא (היכן) שמשיאין (משדלים) אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד. אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם
:: תוס', יבמות קט:ב, ד"ה רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים
* וכשהיו ג' (כלומר שלשה גברים שומרי תורה ומצוות) בטבילה ... כתב הרב רבינו משה בר מיימוני דכשר אף על פי שלא היה לְשַָם קבלת מצוות כל עיקר
:: ב"ח, יו"ד, סי' רסח
* גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר.
:: [[רמב"ם]], איסורי ביאה, יג:יז
* מפני זה אמרו חכמים: 'קשים גרים לישראל כנגע צרעת', שרובם חוזרין (מתגיירים) בשביל דבר (כלומר משום שמתאהבים ביהודי/יה או להפך, וכדומה) ומטעין את ישראל
:: רמב"ם, איסורי ביאה, יג:יט
* אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא ידידיה, נשאו נשים נוכרייות בגיותן אלא ... היו גרים הרבה מתגיירים בימי דויד ושלמה, בפני הדיוטות ... ולא על פי בית דין גיירום ... ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום--חשבן הכתוב כאילו הן גויות, ובאיסורן עומדין.  ועוד שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ... מאחר שטבל (המתגייר) נעשה כישראל ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שנגלה סודן
:: רמב"ם, איסורי ביאה, יג
* מי שלא נתגייר אלא שעה אחת וחזר לסורו לאלתר ועבד עבודה זרה וחלל שבתות בפרהסיא כמנהגו קודם שנתגייר ... אפילו הכי חשבינן ליה ישראל משומד (אף על פי כן, הוא נחשב יהודי משומד) וקדושיו קדושין.
:: שו"ת הרשב"ץ ח"ג, סי' מז
* ודאי דאסור ללמדו מקודם (שיתגייר) ... ואין בכחי להתיר.
:: רב [[w:עקיבא_איגר|עקיבא איגר]], שו"ת רבי עקיבא איגר, מהדורה קמא, סי' מא
* ואמר ר"א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים
:: פסחים, מז:ב