גיור: הבדלים בין גרסאות בדף

* כלל ברזל קיים במשפטי התורה - הסוגיא במסכת בבא בתרא קובעת, ללא חולק: 'בית דינא בתר בית דינא לא דייקי'! כלומר, מקרה שנדון בבית דין אחד, אף בית דין אחר איננו רשאי לטפל בו ולהטיל דופי במעשהו של קודמו

:: רב [[w:יוסף_כרמל|יוסף כרמל]], חמדת ימים, סוכות תשע"א

 

== קבלת המצוות ==

* [על חוסר קבלת המצוות] וזה פשיטא (פשוט) דלשון אין מקבלין כו' אינו אלא שאסור לקבלו, אבל מכל מקום אם עברו וקיבלו (את הגר) הוי גר (הוא גר על פי ההלכה)

:: [[w:נפתלי_צבי_יהודה_ברלין|הנצי"ב]], שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו

* [בענין קבלת אשה לגיור כשידוע שהיא לא תהיה שומר מצוות] היה לנו להימנע מלקבלה לגרות, מכיוון שעיקר כוונתן בגירותן אך ורק למטרת אישות (נישואין) ... ומכל שכן כשיש לחוש שימשיכו בחילול שבתות ויום טוב, ולהתגאל במאכלות אסורות ... אמת כי עתה פשט המנהג לקבל גרים כאלה

:: ראשון לציון עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ב, אה"ע, סי' ג, ס"ק ו

* מה שכתב מר"ן (השולחן ערוך בסי' רסח, סע' ג') שמעכב, היינו כשלא הייתה הטבילה בפני ג' (כלומר בפני בית דין של שלשה אנשים) ... ומה שכתב בסעי' י"ב (שלכאורה סותר מה שכתב בסע' ג), שם מדובר שטבל בפני ג', ועל כן אף שלא קיבל המצוות בפני ג' מועיל בדיעבד, שהטבילה בפני ג' היא כקבלת מצוות.

:: שו"ת שערי עזרא, יו"ד סי' עד

* אולם היכא (היכן) דאינם עובדים לעבודה זרה ומכל מקום גם אינם שומרים תורה ומצוות, יש לומר דשפיר חשבינן להו לגרי אמת (הם נחשבים גרי אמת), דלא יהיו גרועים מהגרועים שבישראל שאינם עובדים עבודה זרה ומכל מקום אינם שומרים תורה ומצוות

:: רב משה חורב, ויען שמואל, ה, עמ' שכ"ד

* דענין קבלת עול מצוות אין הכוונה שיקבל עליו '''לקיים''' את כל המצוות אלא שיקבל עליו מצוות התורה ושאם יעבור על איזה מהם ענוש ייענש עונש המגיע לו ... אם לפי האומדנא שהוא מתגייר בלב שלם אלא שאנו יודעים בבירור שיעבור אח"כ על איסורי תורה כחילול שבת וכיוצא אין זה חסרון בקבלת המצוות.

:: שו"ת והשיב משה, סי' נא

* ועל גוף הגרות אחר התקשרותם בציווילעהנג (נישואין אזרחיים) אי מקרי לשם איש או לשם אשה (אם זה נחשב גיור לשם נישואין שלזה ההלכה מתנגדת) אני דן, כי מסתמא יישארו יחד גם אם לא נקבל אותו או אותה, ואם כן לא מפני תאוות אישות מתגיירים, אלא כדי לעשות רצון בעלה או להיפך רצון אשתו מתגיירים ... ובזה לפי עניות דעתי אין בו דין מתגייר לשם דבר, דהנה החשש דחיישינן (שאנו חוששים) בגרות לשם דבר, הוא שמפני האי דבר מתגייר לפנים, אבל בלבו עדיין אדוק הוא בגילוליו ... אמנם כל זאת אם האי דבר הוא דבר גדול ולבו של אדם מחמדתן ביותר, בזה יש מקום לדון דאע"פ (שאף עלי פי) שהוא עדיין אדוק בעבודה זרה, יצרו תקיף עליו להתגייר לפנים, אבל עבור ענין קל שאינו מתאווה עליה כל כך, אם בשביל זה מתגייר, הרי לפנינו דבגד עכ"פ באמונתו ולא חשובה בעיניו לכלום, וכל הכופר בעבודה זרה כאילו מודה בכל התורה כולה (חולין דף ה')

:: רב [[w:משה_שמואל_גלזנר|משה שמואל גלזנר]], חקור דבר, עמ' י

* גר שנתגייר בזמננו ורואה שרובם הגדול של עם ישראל אין שומרים מצוות, אף על גב שיודע שיש מיעוט של יהודים ששומרים מצוות, מכל מקום נראה לו שהאמת עם הרוב שאין חובה לשמור מצוות, ואף על גב שבית הדין אומרים לו שחייבים לשמור, אינו מאמין שזוהי חובה, אלא חושב שלכל היותר הוא כעין מידת חסידות. ולכן אם מקבל על עצמו את המצוות שרוב היהודים במקומו מקיימים אותן, חשיב (זה נחשב) קבלת מצוות, ודומה למי שנתגייר עם קבלת מצוות אבל בלי הודעת מצוות דהוי (שהוא) גר גמור

:: רב מרדכי יהודה קראוס, קונטרס מבית לוי, עמ' קצ"ז

* ובדיעבד מספיק בזה [שטובל מרצונו] שייחשב כקבלת המצוות על ידי זה ... שטובל עצמו להיות גר ולהיכנס בדת ישראל

:: רב [[w:אליעזר_יהודה_וולדנברג|אליאזר יהודה וולדברג]], שו"ת ציץ אליעזר, חלק טז, סי' סו

* קבלת מצוות אין הכוונה שיקבל עליו '''לקיים''' את המצוות, אלא הכוונה היא כניסה ליהדות שיש לה מצוות כאלו, והוא מסכים להיות יהודי ככל היהודים שמצווים במצוות כאלו אף שאינם מקיימם ... אבל אין הכוונה שמתחייב לקיים המצוות, ולכן גם אפילו הוא בעצמו יודע שלא יקיים וגם לנו ברור שלא יקיים ואין בדעתו מתחילה לקיים ... גם זה בכלל קבלת מצוות

:: רב [[w:ישראל_בארי|ישראל בארי]], נחלת צבי, עמ' קסב

 

== לימודים לפני הגיור ==

* למה דווקא מצוות אלו? שאלה גדולה. אמנם אלו נושאים מאד מרכזיים אבל עדיין מה גורם להעדיף אותם? בעיניי, במציאות שלנו, גם שלושת הדרישות הללו אינן תורה מסיני, ועל כך קיבלתי אישור מאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורנו

:: רב [[w:יהודה_גלעד|יהודה גלעד]]

 

== ביטול הגיור ==

 

==שונות==

* אם מגמת בית הדין בגיור היא למנוע איסור נישואי תערובת, הרי בכך בית הדין מנסה למנוע מכשול וממילא אין במעשה הגיור משום (איסור) 'לפני עיוור'.

:: [[w:זאב_וייטמן|רב זאב וייטמן]], חוברת צהר, כבת עת תורני, לז

* אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע הצרעת שרובין חוזרין בשביל דבר (כלומר שרוב הגרים מתגיירים שלא לשם שמים) ומטעין את ישראל ... ועתה בעוונותינו הרבים שהפריצים פורצים בראש שהם מראשי אלפי ישראל (כלומר גם מנהיגי הקהילות היהודיות אינם שומרים מצוות כהלכה) מה יש לפחוד שילמדו ישראל מהגרים?!

:: שו"ת ר"א גוטמאכר, יו"ד, סי' פז

 

==זרע ישראל==

* כל מי שמוגדר כזרע ישראל יש להקל בהליכי גיורו ולחייבו רק באותם חלקים של הגיור שמעכבים גם בדיעבד

:: רב יוסף כרמל, פרשת ואתחנן, תש"ע

 

==קבלת הגר אחרי הגיור==

* אף זו שנתגיירה לשם איש ולא קבלה עליה עול מצוות כלל, מכל מקום גיורת היא בלתי ספק.

:: רב יחזקאל בנט, המאסף כרך ב', חוברת ה, שנה ט"ז

* אי אפשר לבטל את גיורם של גרים שנתגיירו בבית-דין אורטודוקסי, אף על פי שלא היו כנים בבית-הדין ולא קיבלו על עצמם באמת לקיים את כל מצוות התורה, כל עוד שבאמת הם רוצים להיות יהודים, ורוצים להשתייך לעם ישראלדקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן

:: רב [[w:שאול_ישראלי|שאול ישראלי]], שו"ת במראה הבזק, חלק ג, סי פט

* ומה שהצריך הרמב"ם להמתין עד שתתברר צדקתם, יש לומר שזהו רק לעניין שיהיה נאמן על האיסורים כישראל (כלומר שניתן יהיה לסמוך על כשרות האוכל שהוא מגיש וכדומה)

:: רב הראשי אברהם יצחק קוק, שו"ת דעת כהן, סי' קנג

* מאי (מה) שיחלל את השבת ושאר עבירות, אין זה כמחאה על הגירות רק שעבר עבירה כישראל ובוודאי דהוי (שהוא) גר.

:: רב [[w:חיים_עוזר_גרודזנסקי|חיים עוזר גרודינסקי]], שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כח

* מי שלא נתגייר אלא שעה אחת וחזר לסורו לאלתר ועבד עבודה זרה וחלל שבתות בפרהסיא כמנהגו קודם שנתגייר ... אפילו הכי חשבינן ליה ישראל משומד (אף על פי כן, הוא נחשב יהודי משומד) וקדושיו קדושין.

:: שו"ת הרשב"ץ ח"ג, סי' מז