גיור: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
גיור הוא תהליך שבן אדם אינו יהודי עובר תהליך כדי להתקבל לעם היהודי
 
== לימודים לפני הגיור ==
* מפורש ב(מסכת) בבא קמא (דף) לח, ו(מסכת) סנהדרין (דף) נט שאסור ללמד תורה לעכו"ם ... ויש לצדד שלימוד שפת עברית אינו בכלל לימוד תורה, אבל יותר נכון שתלמד הכל אחר גירותה
:: שו"ת דברי מלכיאל, סי' כ
* ואם בית הדין מוצא שיש לו ידע סביר ולפי דעתו יש גם סיכוי שישמור מצוות – מגיירים.
:: ראשון לציון עובדיה יוסף, הליכות, תשכ"ט
* למה דווקא מצוות אלו? שאלה גדולה. אמנם אלו נושאים מאד מרכזיים אבל עדיין מה גורם להעדיף אותם? בעיניי, במציאות שלנו, גם שלושת הדרישות הללו אינן תורה מסיני, ועל כך קיבלתי אישור מאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורנו
:: רב [[w:יהודה_גלעד|יהודה גלעד]]
* [לפני הגיור שהגר] שילמד חודש ימים את עיקרי היהדות והדינים
:: רב [[w:ראובן_כץ|ראובן כץ]], בכנס דיינים משנת תשי"ד
* ודאי דאסור ללמדו מקודם (שיתגייר) ... ואין בכחי להתיר.
:: רב [[w:עקיבא_איגר|עקיבא איגר]], שו"ת רבי עקיבא איגר, מהדורה קמא, סי' מא
 
==זרע ישראל==
* ואף על פי שעל פי הדין אינו נחשב לאביה (כלומר בת שנולדה לאב יהודי ואם נוכרייה, אין אביה הביולוגי נחשב לאביה על פי ההלכה), שהוולד הולך אחר האם, מכל מקום אינו דומה גויה הנולדה מאב ואם גוים לנולדה מאם נכריה ואב ישראל, שבודאי קיבלה פחות או יותר השפעה יהודית, ולבה יותר קרוב לישראל וליהדות, ויותר קל להאמין שהיא תחת השפעה יהודית, ואחרי קריאה ועיון בספרים שנכתבו ע"י סופרים נאמנים לתורתנו הקדושה על מהות היהדות, כשתתגייר תהא גרותה מושרשת בלב
:: רב הראשי [[w:יצחק_אייזיק_הלוי_הרצוג|יצחק אייזק הלוי הרצוג]], ספר מזכרת, עמ' 56
* כל מי שמוגדר כזרע ישראל יש להקל בהליכי גיורו ולחייבו רק באותם חלקים של הגיור שמעכבים גם בדיעבד
:: רב יוסף כרמל, פרשת ואתחנן, תש"ע
* לגיירו [ילד מזרע ישראל] על פי בקשת אמו הנכרית, אף על פי שאינה מתגיירת עמו, שפיר דמי
:: רב [[w:מצליח_מאזוז|מצליח מאזוז]], שו"ת איש מצליח, כרך ג', חלק יו"ד, סי' מא
 
== מהות הבית דין ==
שורה 84 ⟵ 104:
* אמר ר"י דהיינו היכא (היכן) שמשיאין (משדלים) אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד. אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם
:: תוס', יבמות קט:ב, ד"ה רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים
 
== לימודים לפני הגיור ==
* מפורש ב(מסכת) בבא קמא (דף) לח, ו(מסכת) סנהדרין (דף) נט שאסור ללמד תורה לעכו"ם ... ויש לצדד שלימוד שפת עברית אינו בכלל לימוד תורה, אבל יותר נכון שתלמד הכל אחר גירותה
:: שו"ת דברי מלכיאל, סי' כ
* ואם בית הדין מוצא שיש לו ידע סביר ולפי דעתו יש גם סיכוי שישמור מצוות – מגיירים.
:: ראשון לציון עובדיה יוסף, הליכות, תשכ"ט
* למה דווקא מצוות אלו? שאלה גדולה. אמנם אלו נושאים מאד מרכזיים אבל עדיין מה גורם להעדיף אותם? בעיניי, במציאות שלנו, גם שלושת הדרישות הללו אינן תורה מסיני, ועל כך קיבלתי אישור מאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורנו
:: רב [[w:יהודה_גלעד|יהודה גלעד]]
* [לפני הגיור שהגר] שילמד חודש ימים את עיקרי היהדות והדינים
:: רב [[w:ראובן_כץ|ראובן כץ]], בכנס דיינים משנת תשי"ד
* ודאי דאסור ללמדו מקודם (שיתגייר) ... ואין בכחי להתיר.
:: רב [[w:עקיבא_איגר|עקיבא איגר]], שו"ת רבי עקיבא איגר, מהדורה קמא, סי' מא
 
== ביטול הגיור ==
* גר שהתגייר בפני בית דין כשר, אין לבטל הגרות, אפילו כשמיד אחרי הגרות חזר לסורו.
:: [[w:בצלאל_ז'ולטי|בצלאל ז'ולטי]], חוות דעת לבית המשפט העליון
 
==שונות==
* ואמר ר"א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים
:: פסחים, מז:ב
* אם מגמת בית הדין בגיור היא למנוע איסור נישואי תערובת, הרי בכך בית הדין מנסה למנוע מכשול וממילא אין במעשה הגיור משום (איסור) 'לפני עיוור'.
:: [[w:זאב_וייטמן|רב זאב וייטמן]], חוברת צהר, כבת עת תורני, לז
* רק כשיש ספק גדול שמא האיש הזה יהיה לרועץ או לספחת – רק אז אנו דוחים.
:: ראשון לציון [[עובדיה יוסף]], מפרוטוקול ועדת הפנים של הכנסת, תשל"ז
*בעינן (צריכים) עוד תנאי (כדי שלא יתפוס הגיור אפילו בדיעבד), שעושה את הגרות לפנים ולבו בל עמו, דהיינו שאינו חפץ באמת להתגייר.
:: רב [[w:חיים_אמסלם|חיים אמשלם]], זרע ישראל, עמ' רל"ט
* אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע הצרעת שרובין חוזרין בשביל דבר (כלומר שרוב הגרים מתגיירים שלא לשם שמים) ומטעין את ישראל ... ועתה בעוונותינו הרבים שהפריצים פורצים בראש שהם מראשי אלפי ישראל (כלומר גם מנהיגי הקהילות היהודיות אינם שומרים מצוות כהלכה) מה יש לפחוד שילמדו ישראל מהגרים?!
:: שו"ת ר"א גוטמאכר, יו"ד, סי' פז
* גם לע"ד מצותה חלה כבר על כל מי שבא להתגייר
:: רב [[w:שאר_ישוב_כהן|שאר ישוב כהן]], מתוך הסכמתו לספר מזרע ישראל, עמ' 14
* נראה להביא ראיה מפירוש רש"י והתוספות ... שיודעים אנו שרוב הנכרים המתגיירים לא ישמרו מצוות שקיבלו עליהם
:: קובץ אור המזרח, ל"ח, עמ' 258
* מפני זה אמרו חכמים: 'קשים גרים לישראל כנגע צרעת', שרובם חוזרין (מתגיירים) בשביל דבר (כלומר משום שמתאהבים ביהודי/יה או להפך, וכדומה) ומטעין את ישראל
:: רמב"ם, איסורי ביאה, יג:יט
 
==זרע ישראל==
* ואף על פי שעל פי הדין אינו נחשב לאביה (כלומר בת שנולדה לאב יהודי ואם נוכרייה, אין אביה הביולוגי נחשב לאביה על פי ההלכה), שהוולד הולך אחר האם, מכל מקום אינו דומה גויה הנולדה מאב ואם גוים לנולדה מאם נכריה ואב ישראל, שבודאי קיבלה פחות או יותר השפעה יהודית, ולבה יותר קרוב לישראל וליהדות, ויותר קל להאמין שהיא תחת השפעה יהודית, ואחרי קריאה ועיון בספרים שנכתבו ע"י סופרים נאמנים לתורתנו הקדושה על מהות היהדות, כשתתגייר תהא גרותה מושרשת בלב
:: רב הראשי [[w:יצחק_אייזיק_הלוי_הרצוג|יצחק אייזק הלוי הרצוג]], ספר מזכרת, עמ' 56
* כל מי שמוגדר כזרע ישראל יש להקל בהליכי גיורו ולחייבו רק באותם חלקים של הגיור שמעכבים גם בדיעבד
:: רב יוסף כרמל, פרשת ואתחנן, תש"ע
* לגיירו [ילד מזרע ישראל] על פי בקשת אמו הנכרית, אף על פי שאינה מתגיירת עמו, שפיר דמי
:: רב [[w:מצליח_מאזוז|מצליח מאזוז]], שו"ת איש מצליח, כרך ג', חלק יו"ד, סי' מא
 
==קבלת הגר אחרי הגיור==
שורה 138 ⟵ 116:
* להחזיקו לישראל כשר לנאמנות לעדות וכדומה – בזה חוששין לו עד שיתבאר צדקותו או עד שתראה אחריתו, אם הוא שומר מצוה יש לו דין יהודי כשר ונאמן ואם לא הרי הוא כישראל מומר
:: רב [[w:אליהו_מרדכי_ולקובסקי|אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי]], ירחון התבונה, עמ' קו
* יש יותר אחריות בדחיה (של גר) ממה שיש בקבלה אם הוא שלא כדין ...  אם מטעה אותנו שאמר שהוא לשם שמים והוא שקר, ועל זה קבלנו אותו, מה הרעש הגדול, הא מבואר ביבמות כ"ד ובשו"ע סוף סימן רס"ח שגם אם ודאי היה שלא לשם שמים, וגם הבית דין ידעו ועברו וקבלו, הוא גר גמור ככל דיניו... ואמנם נשפטה לאידך צד, אם אין מאמינים אותו ודוחים אותו, ובאמת הוא גר צדק, ויש לו הארה קדושה באיזה זכות להיות גר גמור ולבנות בתים נאמנים בישראל, כמו עובדא דתמנע (מעשה תמנע) ... עד כמה מכשול הזה מגיע... ונענשו האבות על ידי חטא זה שנולד ממנה עמלק שהוא מקל מרדה לישראל עד עת הקץ. אם כן, האחריות שיבטל נפש טוב יותר סכנה, מסכנה זו לקבל אינו ראוי, לכן ודאי יש להקל
:: שו"ת [[w:אליהו_גוטמכר|ר"א גוטמאכר]], יו"ד, סי' פז
* ואם גם יזיד אחר הגירות מיד ולא ישמור כחוקי דת משה ויהודית דינו מעתה ככל איש יהודי מפושעי ישראל בעלי עבירה
שורה 155 ⟵ 133:
* מי שלא נתגייר אלא שעה אחת וחזר לסורו לאלתר ועבד עבודה זרה וחלל שבתות בפרהסיא כמנהגו קודם שנתגייר ... אפילו הכי חשבינן ליה ישראל משומד (אף על פי כן, הוא נחשב יהודי משומד) וקדושיו קדושין.
:: שו"ת הרשב"ץ ח"ג, סי' מז
 
=== ביטול הגיור ===
* גר שהתגייר בפני בית דין כשר, אין לבטל הגרות, אפילו כשמיד אחרי הגרות חזר לסורו.
:: [[w:בצלאל_ז'ולטי|בצלאל ז'ולטי]], חוות דעת לבית המשפט העליון
 
==שונות==
* ואמר ר"א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים
:: פסחים, מז:ב
* אם מגמת בית הדין בגיור היא למנוע איסור נישואי תערובת, הרי בכך בית הדין מנסה למנוע מכשול וממילא אין במעשה הגיור משום (איסור) 'לפני עיוור'.
:: [[w:זאב_וייטמן|רב זאב וייטמן]], חוברת צהר, כבת עת תורני, לז
* רק כשיש ספק גדול שמא האיש הזה יהיה לרועץ או לספחת – רק אז אנו דוחים.
:: ראשון לציון [[עובדיה יוסף]], מפרוטוקול ועדת הפנים של הכנסת, תשל"ז
*בעינן (צריכים) עוד תנאי (כדי שלא יתפוס הגיור אפילו בדיעבד), שעושה את הגרות לפנים ולבו בל עמו, דהיינו שאינו חפץ באמת להתגייר.
:: רב [[w:חיים_אמסלם|חיים אמשלם]], זרע ישראל, עמ' רל"ט
* אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע הצרעת שרובין חוזרין בשביל דבר (כלומר שרוב הגרים מתגיירים שלא לשם שמים) ומטעין את ישראל ... ועתה בעוונותינו הרבים שהפריצים פורצים בראש שהם מראשי אלפי ישראל (כלומר גם מנהיגי הקהילות היהודיות אינם שומרים מצוות כהלכה) מה יש לפחוד שילמדו ישראל מהגרים?!
:: שו"ת ר"א גוטמאכר, יו"ד, סי' פז
* גם לע"ד מצותה חלה כבר על כל מי שבא להתגייר
:: רב [[w:שאר_ישוב_כהן|שאר ישוב כהן]], מתוך הסכמתו לספר מזרע ישראל, עמ' 14
* נראה להביא ראיה מפירוש רש"י והתוספות ... שיודעים אנו שרוב הנכרים המתגיירים לא ישמרו מצוות שקיבלו עליהם
:: קובץ אור המזרח, ל"ח, עמ' 258
* מפני זה אמרו חכמים: 'קשים גרים לישראל כנגע צרעת', שרובם חוזרין (מתגיירים) בשביל דבר (כלומר משום שמתאהבים ביהודי/יה או להפך, וכדומה) ומטעין את ישראל
:: רמב"ם, איסורי ביאה, יג:יט