גיור: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AndyTheLevite (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
AndyTheLevite (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
== לימודים לפני הגיור ==
* [לפני הגיור שהגר] שילמד חודש ימים את עיקרי היהדות והדינים▼
* מפורש ב(מסכת) בבא קמא (דף) לח, ו(מסכת) סנהדרין (דף) נט שאסור ללמד תורה לעכו"ם ... ויש לצדד שלימוד שפת עברית אינו בכלל לימוד תורה, אבל יותר נכון שתלמד הכל אחר גירותה▼
:: רב [[w:ראובן_כץ|ראובן כץ]], בכנס דיינים משנת תשי"ד▼
:: שו"ת דברי מלכיאל, סי' כ▼
* ואם בית הדין מוצא שיש לו ידע סביר ולפי דעתו יש גם סיכוי שישמור מצוות – מגיירים.
:: ראשון לציון עובדיה יוסף, הליכות, תשכ"ט
▲* מפורש ב(מסכת) בבא קמא (דף) לח, ו(מסכת) סנהדרין (דף) נט שאסור ללמד תורה לעכו"ם ... ויש לצדד שלימוד שפת עברית אינו בכלל לימוד תורה, אבל יותר נכון שתלמד הכל אחר גירותה
▲:: שו"ת דברי מלכיאל, סי' כ
* למה דווקא מצוות אלו? שאלה גדולה. אמנם אלו נושאים מאד מרכזיים אבל עדיין מה גורם להעדיף אותם? בעיניי, במציאות שלנו, גם שלושת הדרישות הללו אינן תורה מסיני, ועל כך קיבלתי אישור מאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורנו
:: רב [[w:יהודה_גלעד|יהודה גלעד]]
▲* [לפני הגיור שהגר] שילמד חודש ימים את עיקרי היהדות והדינים
▲:: רב [[w:ראובן_כץ|ראובן כץ]], בכנס דיינים משנת תשי"ד
* ודאי דאסור ללמדו מקודם (שיתגייר) ... ואין בכחי להתיר.
:: רב [[w:עקיבא_איגר|עקיבא איגר]], שו"ת רבי עקיבא איגר, מהדורה קמא, סי' מא
שורה 22:
== מהות הבית דין ==
* יש לחתור לכך שכל גיור המתבצע על פי ההלכה יוכר על ידי ארגון רבנים מרכזי. יחד עם זאת, כל המתגייר בבית דין כשר (כלומר אורתודוקסי) הרי הוא יהודי על פי ההלכה, גם אם לא יוכר גיורו על ידי ארגון רבנים מרכזי. כי בגיור, הכל לפי ראות עיני אותו בית הדין המגייר.▼
:: רב אורן דובדובני''',''' מכתב גילוי דעת משנת תשע"ה▼
* הא דבעינן ג’, סגי אפילו בהדיוטות (זה שצריכים בית דין של שלשה אנשים, די אפילו במי שאינם תלמידי חכמים), רק שבעינן (שצריכים) שיוכלו להודיע מקצת מצוות קלות וחמורות, וכשהודיעוהו כבר או ידע, טובל אפילו בפני ג’ הדיוטות לכתחילה
:: ים של שלמה, יבמות, כד:ב
שורה 30 ⟵ 28:
* כלל ברזל קיים במשפטי התורה - הסוגיא במסכת בבא בתרא קובעת, ללא חולק: 'בית דינא בתר בית דינא לא דייקי'! כלומר, מקרה שנדון בבית דין אחד, אף בית דין אחר איננו רשאי לטפל בו ולהטיל דופי במעשהו של קודמו
:: רב [[w:יוסף_כרמל|יוסף כרמל]], חמדת ימים, סוכות תשע"א
* לאחרונה עלתה לדיון ציבורי השאלה אם יש צורך שכל הגיורים יהיו כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת, או שניתן לאפשר הקמת בתי דין שיש להם סמכות הלכתית אוטונומית. ברור שאין מקום לחוקק חוק או לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת. מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות. אם יכפפו את כל הגיורים לאישורה של סמכות הלכתית אחת עלול להיווצר מצב שיש בו נעילת דלת לקבלת גרים. אדרבה, לאורך הדורות כל בית דין היה רשאי לגייר, והרי אפילו בימי הסנהדרין בתקופת הלל ושמאי ראינו ששמאי דחה כמה גרים ואילו הלל גייר את אותם גרים (שבת לא, א) – ומוכח שיש מקום לכך שיהיו הבדלים וגישות שונות בין בתי הדין. דווקא השמירה על גיוון בין בתי הדין היא היא שמאפשרת את קבלת הגרים▼
:: רב [[w:נחום_אליעזר_רבינוביץ'|נחום אליעזר רבינוביץ]], מקור ראשון, מוסף שבת, 25.4.14▼
* וכשהיו ג' (כלומר שלשה גברים שומרי תורה ומצוות) בטבילה ... כתב הרב רבינו משה בר מיימוני דכשר אף על פי שלא היה לְשַָם קבלת מצוות כל עיקר
:: ב"ח, יו"ד, סי' רסח
* אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא ידידיה, נשאו נשים נוכרייות בגיותן אלא ... היו גרים הרבה מתגיירים בימי דויד ושלמה, בפני הדיוטות ... ולא על פי בית דין גיירום ... ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום--חשבן הכתוב כאילו הן גויות, ובאיסורן עומדין. ועוד שהוכיח סופן על תחילתן, שהן עובדות עבודה זרה שלהן ... מאחר שטבל (המתגייר) נעשה כישראל ולפיכך קיים שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שנגלה סודן
:: רמב"ם, איסורי ביאה, יג
===ארגוני רבנים מרכזיים===
▲* יש לחתור לכך שכל גיור המתבצע על פי ההלכה יוכר על ידי ארגון רבנים מרכזי. יחד עם זאת, כל המתגייר בבית דין כשר (כלומר אורתודוקסי) הרי הוא יהודי על פי ההלכה, גם אם לא יוכר גיורו על ידי ארגון רבנים מרכזי. כי בגיור, הכל לפי ראות עיני אותו בית הדין המגייר.
▲* לאחרונה עלתה לדיון ציבורי השאלה אם יש צורך שכל הגיורים יהיו כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת, או שניתן לאפשר הקמת בתי דין שיש להם סמכות הלכתית אוטונומית. ברור שאין מקום לחוקק חוק או לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת. מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות. אם יכפפו את כל הגיורים לאישורה של סמכות הלכתית אחת עלול להיווצר מצב שיש בו נעילת דלת לקבלת גרים. אדרבה, לאורך הדורות כל בית דין היה רשאי לגייר, והרי אפילו בימי הסנהדרין בתקופת הלל ושמאי ראינו ששמאי דחה כמה גרים ואילו הלל גייר את אותם גרים (שבת לא, א) – ומוכח שיש מקום לכך שיהיו הבדלים וגישות שונות בין בתי הדין. דווקא השמירה על גיוון בין בתי הדין היא היא שמאפשרת את קבלת הגרים
▲:: רב [[w:נחום_אליעזר_רבינוביץ'|נחום אליעזר רבינוביץ]], מקור ראשון, מוסף שבת, 25.4.14
== קבלת המצוות ==
* קבלת עול תורה כלולה בהודעת עיקרי הדת ... ואין הודעה ללא קבלה דאל"ה לא פעלה כלום. עיקרי הדת הן יחוד השי"ת ואיסור ע"ז.▼
:: אשר למלך, איסורי ביאה, יג:א▼
* אחרי שהודיעוהו הדברים שביארנו (אחרי שבית הדין הודיע לגר קצת מן המצוות), אם קיבל עליו להתגייר אין משהין את המצווה (לגייר אותו) אלא מוהלין אותו מיד ומשהין אותו עד שיתרפא רפואה שלימה מפני הסכנה. נתרפא מטבילין אותו מיד, ושלשה (אנשים) עומדין על גביו ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות. טבל ועלה – הרי הוא כישראל לכל דבר
:: ספר מצוות גדול, ל"ת קטז
* יסוד קבלת המצוות הוא דמאחר דילפינן מקרא דאין מגיירין (שמכיוון שלומדים מפסוק שאין מגיירים) בעל כורחו וצריכין את דעתו על הגירות, לכן מודיעין לו על המצוות שיידע שבגירות שהוא עכשיו עומד לקבל ויחול עליו שם ישראל ודין ישראל, עיקרו הוא עניין חלות המצוות שעל ידי הגירות חלים עליו המצוות, לכן קבלת הגירות עצמו הוא קבלת המצוות▼
:: רב ברוך רקובסקי, ברכת אבות, סי' ז▼
* אין מקבלין אותו, היינו במַתְנֶה (תנאי) שלא לקבל ושיהיה מותר לו דבר זה מן הדין, בזה אין מקבלים אותו.▼
:: רב חיים עוזר גרודינסקי, שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כו▼
* דענין קבלת עול מצוות אין הכוונה שיקבל עליו '''לקיים''' את כל המצוות אלא שיקבל עליו מצוות התורה ושאם יעבור על איזה מהם ענוש ייענש עונש המגיע לו ... אם לפי האומדנא שהוא מתגייר בלב שלם אלא שאנו יודעים בבירור שיעבור אח"כ על איסורי תורה כחילול שבת וכיוצא אין זה חסרון בקבלת המצוות.▼
:: שו"ת והשיב משה, סי' נא▼
* גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר.▼
:: [[רמב"ם]], איסורי ביאה, יג:יז▼
* ועל גוף הגרות אחר התקשרותם בציווילעהנג (נישואין אזרחיים) אי מקרי לשם איש או לשם אשה (אם זה נחשב גיור לשם נישואין שלזה ההלכה מתנגדת) אני דן, כי מסתמא יישארו יחד גם אם לא נקבל אותו או אותה, ואם כן לא מפני תאוות אישות מתגיירים, אלא כדי לעשות רצון בעלה או להיפך רצון אשתו מתגיירים ... ובזה לפי עניות דעתי אין בו דין מתגייר לשם דבר, דהנה החשש דחיישינן (שאנו חוששים) בגרות לשם דבר, הוא שמפני האי דבר מתגייר לפנים, אבל בלבו עדיין אדוק הוא בגילוליו ... אמנם כל זאת אם האי דבר הוא דבר גדול ולבו של אדם מחמדתן ביותר, בזה יש מקום לדון דאע"פ (שאף עלי פי) שהוא עדיין אדוק בעבודה זרה, יצרו תקיף עליו להתגייר לפנים, אבל עבור ענין קל שאינו מתאווה עליה כל כך, אם בשביל זה מתגייר, הרי לפנינו דבגד עכ"פ באמונתו ולא חשובה בעיניו לכלום, וכל הכופר בעבודה זרה כאילו מודה בכל התורה כולה (חולין דף ה')▼
:: רב [[w:משה_שמואל_גלזנר|משה שמואל גלזנר]], חקור דבר, עמ' י▼
* [על כוונת הגרים לקבל מצוות] דברים שבלב אינם דברים ... בדיעבד הם גרים גמורים▼
:: רב [[w:שלמה_זלמן_אוירבך|שלמה זלמן אוירבך]], ספר 'טבילת כלים', מהדורת תשל"ה, עמ' רטו▼
* [אם הגר מקבל התורה חוץ מדבר אחד] רק אין מקבלים אמרו. ויש לומר דאם קבלוהו הוי גר (אם עבר בית הדין על האיסור לקבל אותו, בדיעבד הגר נחשב יהודי על פי ההלכה)▼
:: רב הראשי [[אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק קוק]], שו"ת דעת כהן, סי' קנב▼
* לדעת הרמב"ם אין קבלת המצוות מעכבות כלל▼
:: רב [[w:בנימין_רבינוביץ'_תאומים|בנימין רבינוביץ תאומים]], הפרדס, שנה לב, חוברת ה, עמ' 10▼
===גר שלא ישמר מצוות===
* הליך הגיור דורש קבלת מצוות, ולא התחייבות והבטחה או נדר לקיים ... קבלת מצוות היא ההבנה וההסכמה לכך שמרגע הגיור ואילך אני מחויב בכל המצוות כחלק מעם ישראל, וכל המצוות כולן חלות עלי במלואן.
:: רב זאב וייטמן, נייר עמדה, יוני 2013
שורה 46 ⟵ 68:
* [על חוסר קבלת המצוות] וזה פשיטא (פשוט) דלשון אין מקבלין כו' אינו אלא שאסור לקבלו, אבל מכל מקום אם עברו וקיבלו (את הגר) הוי גר (הוא גר על פי ההלכה)
:: [[w:נפתלי_צבי_יהודה_ברלין|הנצי"ב]], שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו
▲* יסוד קבלת המצוות הוא דמאחר דילפינן מקרא דאין מגיירין (שמכיוון שלומדים מפסוק שאין מגיירים) בעל כורחו וצריכין את דעתו על הגירות, לכן מודיעין לו על המצוות שיידע שבגירות שהוא עכשיו עומד לקבל ויחול עליו שם ישראל ודין ישראל, עיקרו הוא עניין חלות המצוות שעל ידי הגירות חלים עליו המצוות, לכן קבלת הגירות עצמו הוא קבלת המצוות
▲:: רב ברוך רקובסקי, ברכת אבות, סי' ז
* [בענין קבלת אשה לגיור כשידוע שהיא לא תהיה שומר מצוות] היה לנו להימנע מלקבלה לגרות, מכיוון שעיקר כוונתן בגירותן אך ורק למטרת אישות (נישואין) ... ומכל שכן כשיש לחוש שימשיכו בחילול שבתות ויום טוב, ולהתגאל במאכלות אסורות ... אמת כי עתה פשט המנהג לקבל גרים כאלה
:: ראשון לציון עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ב, אה"ע, סי' ג, ס"ק ו
* וזה נ״ל (נראה לי) דקדוק לשון רבנו (הרמב"ם) 'וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה', דלכאורה הול״ל (הוה ליה למימר = היה לו לומר) ולקבל עליו עול תורה (כמו להכנס ולהסתופף), אלא שבא ללמדנו שעצם הכניסה לברית דהיינו מילה וטבילה הם הם קבלת עול התורה.▼
:: רב [[w:מאיר_מאזוז|מאיר מאזוז]], מכתב המודפס בספר זרע ישראל▼
* אם קבלו איזה אנשים זה הבא להתגייר על פי זה האופן שלא לשמור דת יהדות, אף על פי שעשו שלא כדין מכל מקום הוי גר▼
:: הנצי"ב, שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו▼
* [בענין גר שאינו מקבל להיות שומר מצוות] אף שלכתחילה אין נוהגים בבתי הדין שלנו לקבל גיור כזה, הרי בדיעבד הגיור תקף". אמנם מנוגד לעמדת רוב הפוסקים, אבל אינו מנוגד למה שנהגו רבים בפועל בעבר
::רב דוד בס, ואוהב גר, עמ' 170
* מה שכתב מר"ן (השולחן ערוך בסי' רסח, סע' ג') שמעכב, היינו כשלא הייתה הטבילה בפני ג' (כלומר בפני בית דין של שלשה אנשים) ... ומה שכתב בסעי' י"ב (שלכאורה סותר מה שכתב בסע' ג), שם מדובר שטבל בפני ג', ועל כן אף שלא קיבל המצוות בפני ג' מועיל בדיעבד, שהטבילה בפני ג' היא כקבלת מצוות.▼
:: שו"ת שערי עזרא, יו"ד סי' עד▼
▲* אין מקבלין אותו, היינו במַתְנֶה (תנאי) שלא לקבל ושיהיה מותר לו דבר זה מן הדין, בזה אין מקבלים אותו.
▲:: רב חיים עוזר גרודינסקי, שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כו
* אולם היכא (היכן) דאינם עובדים לעבודה זרה ומכל מקום גם אינם שומרים תורה ומצוות, יש לומר דשפיר חשבינן להו לגרי אמת (הם נחשבים גרי אמת), דלא יהיו גרועים מהגרועים שבישראל שאינם עובדים עבודה זרה ומכל מקום אינם שומרים תורה ומצוות
:: רב משה חורב, ויען שמואל, ה, עמ' שכ"ד
* גירות אינה תלויה אם מקבל עליו (הגר) עול תורה ומצוות. אלא אם בא לסיבות חיצוניות גרידא (בלבד, כלומר שכל כוונתו היא לשם אינטרס בלבד ושלא לשם שמים כגון רק לנישואין), כל שבית דין גיירוהו, גיורו גיור▼
:: רב משה חורב, ויען שמואל, ה, עמ' שכ"ז▼
▲* דענין קבלת עול מצוות אין הכוונה שיקבל עליו '''לקיים''' את כל המצוות אלא שיקבל עליו מצוות התורה ושאם יעבור על איזה מהם ענוש ייענש עונש המגיע לו ... אם לפי האומדנא שהוא מתגייר בלב שלם אלא שאנו יודעים בבירור שיעבור אח"כ על איסורי תורה כחילול שבת וכיוצא אין זה חסרון בקבלת המצוות.
▲:: שו"ת והשיב משה, סי' נא
▲* גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר.
▲:: [[רמב"ם]], איסורי ביאה, יג:יז
* משיטת הרמב"ם שלא הביא את דין המחאה בהלכות איסורי ביאה (שם מרוכזים כל דיני הגיור) אלא רק בהלכות מלכים, נראה שהסיבה לבחירתו זו של הרמב"ם היא שאין הוא רואה את המחאה כקשורה לקבלת המצוות אלא לחוסר רצונו של הגר להשתייך לאומה הישראלית▼
:: רב [[w:ראובן_כץ|ראם הכהן]], שבת בשבתו, גיליון 1515, עמ' 5▼
▲* ועל גוף הגרות אחר התקשרותם בציווילעהנג (נישואין אזרחיים) אי מקרי לשם איש או לשם אשה (אם זה נחשב גיור לשם נישואין שלזה ההלכה מתנגדת) אני דן, כי מסתמא יישארו יחד גם אם לא נקבל אותו או אותה, ואם כן לא מפני תאוות אישות מתגיירים, אלא כדי לעשות רצון בעלה או להיפך רצון אשתו מתגיירים ... ובזה לפי עניות דעתי אין בו דין מתגייר לשם דבר, דהנה החשש דחיישינן (שאנו חוששים) בגרות לשם דבר, הוא שמפני האי דבר מתגייר לפנים, אבל בלבו עדיין אדוק הוא בגילוליו ... אמנם כל זאת אם האי דבר הוא דבר גדול ולבו של אדם מחמדתן ביותר, בזה יש מקום לדון דאע"פ (שאף עלי פי) שהוא עדיין אדוק בעבודה זרה, יצרו תקיף עליו להתגייר לפנים, אבל עבור ענין קל שאינו מתאווה עליה כל כך, אם בשביל זה מתגייר, הרי לפנינו דבגד עכ"פ באמונתו ולא חשובה בעיניו לכלום, וכל הכופר בעבודה זרה כאילו מודה בכל התורה כולה (חולין דף ה')
▲:: רב [[w:משה_שמואל_גלזנר|משה שמואל גלזנר]], חקור דבר, עמ' י
* מה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורין עושה שהיא סבורה שאין חיוב כל כך לשמור המצוות. ואם כן הוא כגר שנתגייר (כלומר היא כגיורת שנתגיירה) בין עובדי הכוכבים והמזלות (כלומר, בין הגויים) שמפורש בשבת דף ס"ח שהוי גר אף שעדיין עובד עבודה זרה. והטעם משום שקיבל עליו '''להיות ככל היהודים''' שנחשבה קבלה ... ולכן אף שבית הדין אמרו לה שצריך לשמור שבת, (היא) חושבת שהוא רק הידור בעלמא (בלבד) אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומה טועה לומר (כלומר אדם כזה חושב בטעות) שהוא יהודי כשר. נמצא שלטעותה קיבלה כל המצוות שיהודי מחוייב, שהוא גירות אף שמחמת זה לא תקיים על כל פנים המצוות (כלומר היא נחשבת גיורת למרות שהיא לא תקיים מצוות). וזהו טעם שיש בה ממש להחשיבה לגיורת, והוא לימוד זכות קצת על הרבנים המקבלים שלא ייחשבו עוד גרוע מהדיוטות.
:: רב [[משה פיינשטיין]], שו"ת אגרות משה, יו"ד חלק א', סי' ק"ס
* גר שנתגייר בזמננו ורואה שרובם הגדול של עם ישראל אין שומרים מצוות, אף על גב שיודע שיש מיעוט של יהודים ששומרים מצוות, מכל מקום נראה לו שהאמת עם הרוב שאין חובה לשמור מצוות, ואף על גב שבית הדין אומרים לו שחייבים לשמור, אינו מאמין שזוהי חובה, אלא חושב שלכל היותר הוא כעין מידת חסידות. ולכן אם מקבל על עצמו את המצוות שרוב היהודים במקומו מקיימים אותן, חשיב (זה נחשב) קבלת מצוות, ודומה למי שנתגייר עם קבלת מצוות אבל בלי הודעת מצוות דהוי (שהוא) גר גמור
:: רב מרדכי יהודה קראוס, קונטרס מבית לוי, עמ' קצ"ז
* אם היא סברה שסידורי החיים בקיבוץ לא יאפשרו לה (לשמור מצוות) ... הוי כעין אונס שעומד לבא עליה לפי דעתה ואינו חיסרון בקבלת המצוות▼
* לרמב"ם אין קבלת המצוות מעכבת כלל בדיעבד▼
:: רב [[w:יהודה_הרצל_הנקין|יהודה הנקין]], שו"ת בני בנים, ח"ב, סי' לו, ס"ק א▼
* אנו מגיירים נשים שבוודאות אנו יודעים שאינם מתכוונים לשמור על טהרת המשפחה▼
* קבלת מצוות אין הכוונה שיקבל עליו '''לקיים''' את המצוות, אלא הכוונה היא כניסה ליהדות שיש לה מצוות כאלו, והוא מסכים להיות יהודי ככל היהודים שמצווים במצוות כאלו אף שאינם מקיימם ... אבל אין הכוונה שמתחייב לקיים המצוות, ולכן גם אפילו הוא בעצמו יודע שלא יקיים וגם לנו ברור שלא יקיים ואין בדעתו מתחילה לקיים ... גם זה בכלל קבלת מצוות▼
:: רב [[w:ישראל_בארי|ישראל בארי]], נחלת צבי, עמ' קסב▼
===רצון לדבק בעם היהודי כקבלת המצוות===
▲* וזה נ״ל (נראה לי) דקדוק לשון רבנו (הרמב"ם) 'וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה', דלכאורה הול״ל (הוה ליה למימר = היה לו לומר) ולקבל עליו עול תורה (כמו להכנס ולהסתופף), אלא שבא ללמדנו שעצם הכניסה לברית דהיינו מילה וטבילה הם הם קבלת עול התורה.
▲:: רב [[w:מאיר_מאזוז|מאיר מאזוז]], מכתב המודפס בספר זרע ישראל
▲* גירות אינה תלויה אם מקבל עליו (הגר) עול תורה ומצוות. אלא אם בא לסיבות חיצוניות גרידא (בלבד, כלומר שכל כוונתו היא לשם אינטרס בלבד ושלא לשם שמים כגון רק לנישואין), כל שבית דין גיירוהו, גיורו גיור
▲:: רב משה חורב, ויען שמואל, ה, עמ' שכ"ז
▲* משיטת הרמב"ם שלא הביא את דין המחאה בהלכות איסורי ביאה (שם מרוכזים כל דיני הגיור) אלא רק בהלכות מלכים, נראה שהסיבה לבחירתו זו של הרמב"ם היא שאין הוא רואה את המחאה כקשורה לקבלת המצוות אלא לחוסר רצונו של הגר להשתייך לאומה הישראלית
▲:: רב [[w:ראובן_כץ|ראם הכהן]], שבת בשבתו, גיליון 1515, עמ' 5
* אמר ר"י דהיינו היכא (היכן) שמשיאין (משדלים) אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד. אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם▼
:: תוס', יבמות קט:ב, ד"ה רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים▼
===טבילה במקווה כקבלת המצוות===
▲* מה שכתב מר"ן (השולחן ערוך בסי' רסח, סע' ג') שמעכב, היינו כשלא הייתה הטבילה בפני ג' (כלומר בפני בית דין של שלשה אנשים) ... ומה שכתב בסעי' י"ב (שלכאורה סותר מה שכתב בסע' ג), שם מדובר שטבל בפני ג', ועל כן אף שלא קיבל המצוות בפני ג' מועיל בדיעבד, שהטבילה בפני ג' היא כקבלת מצוות.
▲:: שו"ת שערי עזרא, יו"ד סי' עד
* דווקא אם לא טבל ומל בפני ג' (שלשה אנשים) הוא דקבלת המצוות מעכבת אם לא הייתה בפני ג', אבל אם מל וטבל בפני ג' אפילו אם הם הדיוטות דעל ידי זה הוא נכנס לגירות, וגם לא הודיעוהו המצוות בכלל אין זה מעכב ... מכיוון שמל וטבל לשם גירות היינו קבלת המצוות, שאם לא היה מקבל לא היה מל וטבל
:: רב [[w:יצחק_חזן|יצחק חזן]], שו"ת יחוה דעת, יו"ד סי' ז
* ובדיעבד מספיק בזה [שטובל מרצונו] שייחשב כקבלת המצוות על ידי זה ... שטובל עצמו להיות גר ולהיכנס בדת ישראל
:: רב [[w:אליעזר_יהודה_וולדנברג|אליאזר יהודה וולדברג]], שו"ת ציץ אליעזר, חלק טז, סי' סו
▲* קבלת עול תורה כלולה בהודעת עיקרי הדת ... ואין הודעה ללא קבלה דאל"ה לא פעלה כלום. עיקרי הדת הן יחוד השי"ת ואיסור ע"ז.
▲:: אשר למלך, איסורי ביאה, יג:א
▲* אם היא סברה שסידורי החיים בקיבוץ לא יאפשרו לה (לשמור מצוות) ... הוי כעין אונס שעומד לבא עליה לפי דעתה ואינו חיסרון בקבלת המצוות
▲* לרמב"ם אין קבלת המצוות מעכבת כלל בדיעבד
▲:: רב [[w:יהודה_הרצל_הנקין|יהודה הנקין]], שו"ת בני בנים, ח"ב, סי' לו, ס"ק א
* שיקבל עליו הגירות וזהו כוונת הגמרא (יבמות ד' מ"ז ע"ב) 'קס"ד לקבל עליו עול מצות' רוצה לומר - שיתרצה בזה לקבל הגירות ולא בעל כרחו.
:: רב [[w:יוסף_רוזין|יוסף רוזין]], צפנת פענח, איסורי ביאה יג:ו
* הרבמ"ם ורש"י סברו דלא צריך להקדים קבלת מצוות לפני מילה וטבילה, ולא מעכב בכלל קבלת מצוות ... אם רק טבל לשם יהדות – הרי זה גר
:: רב [[w:יואל_קלופט|יואל קלופט]], דעת יואל, אה"ע, סי' קסא
▲* אנו מגיירים נשים שבוודאות אנו יודעים שאינם מתכוונים לשמור על טהרת המשפחה
▲* קבלת מצוות אין הכוונה שיקבל עליו '''לקיים''' את המצוות, אלא הכוונה היא כניסה ליהדות שיש לה מצוות כאלו, והוא מסכים להיות יהודי ככל היהודים שמצווים במצוות כאלו אף שאינם מקיימם ... אבל אין הכוונה שמתחייב לקיים המצוות, ולכן גם אפילו הוא בעצמו יודע שלא יקיים וגם לנו ברור שלא יקיים ואין בדעתו מתחילה לקיים ... גם זה בכלל קבלת מצוות
▲:: רב [[w:ישראל_בארי|ישראל בארי]], נחלת צבי, עמ' קסב
▲* [על כוונת הגרים לקבל מצוות] דברים שבלב אינם דברים ... בדיעבד הם גרים גמורים
▲:: רב [[w:שלמה_זלמן_אוירבך|שלמה זלמן אוירבך]], ספר 'טבילת כלים', מהדורת תשל"ה, עמ' רטו
* דלעיקר מעשה הגירות ודאי בעינן (צריכים) רצון להתגייר, ולהכי בגדול (ולכן כאשר מדובר במבוגר) שואלים אותו אם רוצה בגירות שזו קבלת המצוות
:: רב שלמה זלמן אוירבך, טוב משה, עמ' רנא
* דקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן
:: רב [[w:שלמה_קלוגר|שלמה קלוגר]], שו"ת טוב טעם ודעת, מהדורא ג', ח"ב, סי' קיא
▲* [אם הגר מקבל התורה חוץ מדבר אחד] רק אין מקבלים אמרו. ויש לומר דאם קבלוהו הוי גר (אם עבר בית הדין על האיסור לקבל אותו, בדיעבד הגר נחשב יהודי על פי ההלכה)
▲:: רב הראשי [[אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק קוק]], שו"ת דעת כהן, סי' קנב
▲* לדעת הרמב"ם אין קבלת המצוות מעכבות כלל
▲:: רב [[w:בנימין_רבינוביץ'_תאומים|בנימין רבינוביץ תאומים]], הפרדס, שנה לב, חוברת ה, עמ' 10
▲* אמר ר"י דהיינו היכא (היכן) שמשיאין (משדלים) אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד. אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם
▲:: תוס', יבמות קט:ב, ד"ה רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים
==קבלת הגר אחרי הגיור==
שורה 133 ⟵ 139:
* מי שלא נתגייר אלא שעה אחת וחזר לסורו לאלתר ועבד עבודה זרה וחלל שבתות בפרהסיא כמנהגו קודם שנתגייר ... אפילו הכי חשבינן ליה ישראל משומד (אף על פי כן, הוא נחשב יהודי משומד) וקדושיו קדושין.
:: שו"ת הרשב"ץ ח"ג, סי' מז
▲* אם קבלו איזה אנשים זה הבא להתגייר על פי זה האופן שלא לשמור דת יהדות, אף על פי שעשו שלא כדין מכל מקום הוי גר
▲:: הנצי"ב, שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו
=== ביטול הגיור ===
| |||