גיור: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AndyTheLevite (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
AndyTheLevite (שיחה | תרומות) |
||
שורה 112:
==קבלת הגר אחרי הגיור==
* אנו מעלימי עין, ואחר שתתגייר אנו משיאין אותם זה לזו בחופה וקידושין כדת משה וישראל▼
* אם קבלו איזה אנשים זה הבא להתגייר על פי זה האופן שלא לשמור דת יהדות, אף על פי שעשו שלא כדין מכל מקום הוי גר▼
:: רב [[w:חזקיה_שבתי|חזקיהו שבתי]], שו"ת דברי חזקיהו, ח"ב, יו"ד, סי' א▼
:: הנצי"ב, שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו▼
* אם נתגיירו כשמלו וטבלו, כבר יש להם דין גר
:: רב חזקיהו שבתאי, שו"ת דברי חזקיהו, ח"ב, יו"ד, סי' א
* ישראל הוי (כלומר, הוא נחשב יהודי על פי ההלכה) אם רק מל וטבל לשם יהדות גם כשכוונתו לחזור לעבודת כוכבים ומזלות.
:: רב [[w:חיים_דוב_אלטוסקי|חיים דב אלטוסקי]], חידושי בתרא, יבמות, סי' רס"ג
* יש לחתור לכך שכל גיור המתבצע על פי ההלכה יוכר על ידי ארגון רבנים מרכזי. יחד עם זאת, כל המתגייר בבית דין כשר (כלומר אורתודוקסי) הרי הוא יהודי על פי ההלכה, גם אם לא יוכר גיורו על ידי ארגון רבנים מרכזי. כי בגיור, הכל לפי ראות עיני אותו בית הדין המגייר▼
:: רב חיים אמשלם, מכתב גילוי דעת משנת תשע"ה▼
* להחזיקו לישראל כשר לנאמנות לעדות וכדומה – בזה חוששין לו עד שיתבאר צדקותו או עד שתראה אחריתו, אם הוא שומר מצוה יש לו דין יהודי כשר ונאמן ואם לא הרי הוא כישראל מומר▼
:: רב [[w:אליהו_מרדכי_ולקובסקי|אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי]], ירחון התבונה, עמ' קו▼
* יש יותר אחריות בדחיה (של גר) ממה שיש בקבלה אם הוא שלא כדין ... אם מטעה אותנו שאמר שהוא לשם שמים והוא שקר, ועל זה קבלנו אותו, מה הרעש הגדול, הא מבואר ביבמות כ"ד ובשו"ע סוף סימן רס"ח שגם אם ודאי היה שלא לשם שמים, וגם הבית דין ידעו ועברו וקבלו, הוא גר גמור ככל דיניו... ואמנם נשפטה לאידך צד, אם אין מאמינים אותו ודוחים אותו, ובאמת הוא גר צדק, ויש לו הארה קדושה באיזה זכות להיות גר גמור ולבנות בתים נאמנים בישראל, כמו עובדא דתמנע (מעשה תמנע) ... עד כמה מכשול הזה מגיע... ונענשו האבות על ידי חטא זה שנולד ממנה עמלק שהוא מקל מרדה לישראל עד עת הקץ. אם כן, האחריות שיבטל נפש טוב יותר סכנה, מסכנה זו לקבל אינו ראוי, לכן ודאי יש להקל
:: שו"ת [[w:אליהו_גוטמכר|ר"א גוטמאכר]], יו"ד, סי' פז
* ואם גם יזיד אחר הגירות מיד ולא ישמור כחוקי דת משה ויהודית דינו מעתה ככל איש יהודי מפושעי ישראל בעלי עבירה
:: רב [[w:יעקב_שור|יעקב שור]], המאסף שנה ט"ז, כרך ב, חוברת ו', סי' עב
* מאי (מה) שיחלל את השבת ושאר עבירות, אין זה כמחאה על הגירות רק שעבר עבירה כישראל ובוודאי דהוי (שהוא) גר.▼
:: רב [[w:חיים_עוזר_גרודזנסקי|חיים עוזר גרודינסקי]], שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כח▼
* מי שלא נתגייר אלא שעה אחת וחזר לסורו לאלתר ועבד עבודה זרה וחלל שבתות בפרהסיא כמנהגו קודם שנתגייר ... אפילו הכי חשבינן ליה ישראל משומד (אף על פי כן, הוא נחשב יהודי משומד) וקדושיו קדושין.▼
:: שו"ת הרשב"ץ ח"ג, סי' מז▼
▲* אנו מעלימי עין, ואחר שתתגייר אנו משיאין אותם זה לזו בחופה וקידושין כדת משה וישראל
▲:: רב [[w:חזקיה_שבתי|חזקיהו שבתי]], שו"ת דברי חזקיהו, ח"ב, יו"ד, סי' א
* האמת היא, שכל גיור מיסודו הוא הצטרפותו של המתגייר לעם היהודי ... חיוב המצוות של כל אחד מעם ישראל הוא תוצאה של שייכותנו לעם היהודי.
:: רב הראשי [[שלמה גורן]], שנה בשנה, תשמ"ג, עמ' 150
▲* יש לחתור לכך שכל גיור המתבצע על פי ההלכה יוכר על ידי ארגון רבנים מרכזי. יחד עם זאת, כל המתגייר בבית דין כשר (כלומר אורתודוקסי) הרי הוא יהודי על פי ההלכה, גם אם לא יוכר גיורו על ידי ארגון רבנים מרכזי. כי בגיור, הכל לפי ראות עיני אותו בית הדין המגייר
▲:: רב חיים אמשלם, מכתב גילוי דעת משנת תשע"ה
===נאמנות הגרים===
▲* להחזיקו לישראל כשר לנאמנות לעדות וכדומה – בזה חוששין לו עד שיתבאר צדקותו או עד שתראה אחריתו, אם הוא שומר מצוה יש לו דין יהודי כשר ונאמן ואם לא הרי הוא כישראל מומר
▲:: רב [[w:אליהו_מרדכי_ולקובסקי|אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי]], ירחון התבונה, עמ' קו
* לעניין לאכול משחיטתו ... ולשתות מיינו וכו', היינו לקולא (להקל) להאמין שיהיה יהודי כשר (כלומר יהודי שומר מצוות), לזה חוששין לו עד שיתבאר צדקותו, אבל ודאי ישראל הוא משנתגייר בלתי ספק
* אף זו שנתגיירה לשם איש ולא קבלה עליה עול מצוות כלל, מכל מקום גיורת היא בלתי ספק.
:: רב יחזקאל בנט, המאסף כרך ב', חוברת ה, שנה ט"ז
* אי אפשר לבטל את גיורם של גרים שנתגיירו בבית-דין אורטודוקסי, אף על פי שלא היו כנים בבית-הדין ולא קיבלו על עצמם באמת לקיים את כל מצוות התורה, כל עוד שבאמת הם רוצים להיות יהודים, ורוצים להשתייך לעם ישראלדקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן▼
:: רב [[w:שאול_ישראלי|שאול ישראלי]], שו"ת במראה הבזק, חלק ג, סי פט▼
* ומה שהצריך הרמב"ם להמתין עד שתתברר צדקתם, יש לומר שזהו רק לעניין שיהיה נאמן על האיסורים כישראל (כלומר שניתן יהיה לסמוך על כשרות האוכל שהוא מגיש וכדומה)
:: רב הראשי אברהם יצחק קוק, שו"ת דעת כהן, סי' קנג
▲* מאי (מה) שיחלל את השבת ושאר עבירות, אין זה כמחאה על הגירות רק שעבר עבירה כישראל ובוודאי דהוי (שהוא) גר.
▲:: רב [[w:חיים_עוזר_גרודזנסקי|חיים עוזר גרודינסקי]], שו"ת אחיעזר, חלק ג, סי' כח
▲* מי שלא נתגייר אלא שעה אחת וחזר לסורו לאלתר ועבד עבודה זרה וחלל שבתות בפרהסיא כמנהגו קודם שנתגייר ... אפילו הכי חשבינן ליה ישראל משומד (אף על פי כן, הוא נחשב יהודי משומד) וקדושיו קדושין.
▲:: שו"ת הרשב"ץ ח"ג, סי' מז
▲* אם קבלו איזה אנשים זה הבא להתגייר על פי זה האופן שלא לשמור דת יהדות, אף על פי שעשו שלא כדין מכל מקום הוי גר
▲:: הנצי"ב, שו"ת משיב דבר, חלק ה', סי' מ"ו
=== ביטול הגיור ===
* גר שהתגייר בפני בית דין כשר, אין לבטל הגרות, אפילו כשמיד אחרי הגרות חזר לסורו.
:: [[w:בצלאל_ז'ולטי|בצלאל ז'ולטי]], חוות דעת לבית המשפט העליון
▲* אי אפשר לבטל את גיורם של גרים שנתגיירו בבית-דין אורטודוקסי, אף על פי שלא היו כנים בבית-הדין ולא קיבלו על עצמם באמת לקיים את כל מצוות התורה, כל עוד שבאמת הם רוצים להיות יהודים, ורוצים להשתייך לעם ישראלדקבלת המצוות הוי רק מכשיר, ועיקר הגירות הוי מילה וטבילה וכו', ואם מל וטבל לשם גירות – אף דלא קיבל עול מצוות תחילה הוי גר מן התורה, דבודאי שקבלת עול מצוות תחילה הוי רק דרבנן
▲:: רב [[w:שאול_ישראלי|שאול ישראלי]], שו"ת במראה הבזק, חלק ג, סי פט
==שונות==
| |||