פנחס שדה: היומנים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ הגהה
 
שורה 1:
'''פנחס שדה: היומנים''' הוא ספר בעריכת אילת נגב ויהודה קורן המאגד יומנים שכתב [[פנחס שדה]] בין השנים 1954 ל־1994, הכוללים מחשבות על החיים וקטעים אוטוביוגרפיים. הספר יצא לאור ב־2013.
 
==שנות החמישים==
* "ה[[אושר]] אינו אלא [[זיכרון]] של הסבלה[[סבל]]."
* "ל[[זמן]] אין שום מידה. יש רגע שהוא כשנה. יש שנה שהיא כרגע."
* "אני זקוק להרבה [[חופש|חירות]], לתמורות, לניסיון, לחיים, לסבל וליצירה."
* "באנגליהב[[אנגליה]] הרגשתי גאולת הנפש... הייתי משוחרר מכל מה שאני שונא."
* "אני מחבק ומנשק כל מקום בגופך. זכרי או שיכחי אותי במידה הנכונה."
* "כדי לרחם באופן כללי יש להתאכזר באופן אישי. מי שגאל [[אישה]] אחת בגד בכל היתר."
* "מגיעים ל'כוח' רק כשאין כוח יותר לשאת את ה'חולשה' כלומר את האימה, הערגה, הכושר לסבול."
* "העיתוןה[[עיתון]] מבטא את הגישה הפוליטית לחיים... לנוס מן הנשמה, מהמאבק על הנשמה, כלומר, מן המשמעות של חייו."
 
==שנות השישים==
שורה 15:
* "הזמן אינו מטשטש, כי אם להיפך, מחייה אותך ב[[לב|ליבי]]."
* "הנני חי בגלות במלוא המשמעות. אין לי עוד עניין במקום ובזמן שאני חי."
* "רציתי לכתוב פרוזה, כי באופן כזה ביכולתי לברוא לי עולם משלי, לאכלס בו דמויות ולחוק בו חוקים."
 
==שנות השבעים==
* "ראיתי את פניי במראה כשהן מחייכות חיוך עצוב."
* "את החיים יש לחיות במלואם לבל יישארו בבחינת מילה אחת."
* "אחזה בי [[שמחה]]. התבוננתי דרך החלון אל השמייםה[[שמים]], ואמרתי תודה. ואז חשבתי פתאום על ה[[מוות]]."
* "[[שרלוק הולמס]] נוצר וקיבל חיוניות מתוך הצורך בשליטה איזושהי במחשך הגדול והמסובך של עיר עצומה."