אלבר קאמי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה, הרחבה |
||
שורה 50:
* "מדוע יש צורך לאהוב לעתים רחוקות כדי לאהוב הרבה?"
* "למען האמת, הדרך איננה חשובה. הרצון להגיע יש בו די."
* "כדי להשתוות לאלים אין אלא דרך אחת: עלינו להיות אכזרים כמותם."▼
* "דרושה שנה שלמה כדי לכתוב [[ספר]] ורק חמש שורות כדי לעשותו לצחוק."▼
* "לא להיות אהוב זה ביש מזל בלבד, אך לא לאהוב כלל זו אומללות."▼
* "תמיד קל להיות הגיוני, אך כמעט לא אפשרי להיות הגיוני עד הסוף."
* "מה שאנו מכנים הצדקה לחיים הוא בעת ובעונה אחת הצדקה מצויינת למוות."
* "אין בנמצא אלא בעיה פילוסופית רצינית אחת: זו ההתאבדות. לשפוט אם החיים שווים את הייסורים זה לענות על השאלה הבסיסית של
* "מגיע תמיד רגע שבו אנו חייבים לבחור בין הרהורים לבין מעשים. זאת אנו מכנים להיות [[אדם]]."
* "האבסורד נולד מן המאבק בין הזעקה האנושית לבין השתיקה הלא הגיונית של העולם."
* "המאמץ כשלעצמו להגיע למרום יש בו די כדי למלא לבו של אדם. צריך לחשוב על סיזיפוס כמאושר."
===גלות ומלכות===▼
{{דף מורחב|גלות ומלכות}}▼
* "לא בעיה להחליף מקצוע, אבל לא קל לזנוח את מה שאתה יודע לעשות, את המומחיות שלך." ▼
* "בלבה של [[אישה]], שרק יד המקרה הביאה אותה למקום הזה, נפרם באותה שעה קשר שהידקו השנִים, ההרגל והשעמום."▼
* "אהבה להיות [[אהבה|נאהבת]], והוא השפיע עליה תשומת־לב. מרוב שגרם לה להרגיש כי היא קיימת בשבילו, גרם לה להתקיים באמת. לא, היא לא הייתה לבד."▼
* "עדיין נחשקת – היטב חשה זאת תחת מבטי הגברים – בפניה הילדותיות מעט, בעיניה הרעננות והבהירות; עיניים שהיו מנוגדות לגוף הגדול, המוּכּר לה כחמים ומרגיע."▼
=== האדם המורד ===
שורה 71 ⟵ 67:
* "מי הוא האדם המורד? אדם האומר לאו, אולם, אף שהוא מסרב, אינו מוותר."
* "אין המרד מתגשם בלי הרגשת המורד שהצדק עמו, במקום כלשהו ובדרך כלשהי."
▲===גלות ומלכות===
▲{{דף מורחב|גלות ומלכות}}
▲* "לא בעיה להחליף מקצוע, אבל לא קל לזנוח את מה שאתה יודע לעשות, את המומחיות שלך."
▲* "בלבה של [[אישה]], שרק יד המקרה הביאה אותה למקום הזה, נפרם באותה שעה קשר שהידקו השנִים, ההרגל והשעמום."
▲* "אהבה להיות [[אהבה|נאהבת]], והוא השפיע עליה תשומת־לב. מרוב שגרם לה להרגיש כי היא קיימת בשבילו, גרם לה להתקיים באמת. לא, היא לא הייתה לבד."
▲* "עדיין נחשקת – היטב חשה זאת תחת מבטי הגברים – בפניה הילדותיות מעט, בעיניה הרעננות והבהירות; עיניים שהיו מנוגדות לגוף הגדול, המוּכּר לה כחמים ומרגיע."
=== [[W:הדבר|הדבר]] ===
* "איש אינו מסוגל שלא לחשוב על איש."▼
* "הרוע בעולם נובע כמעט תמיד מן הבערות."▼
* "ההרגל להתייאש גרוע יותר מן היאוש עצמו."
▲* "הרוע בעולם נובע כמעט תמיד מן הבערות."
* "אנו מתעייפים מן הרחמים כאשר אין הם יעילים."
▲* "איש אינו מסוגל שלא לחשוב על איש."
* "ואכן, שעה שהקשיב רייה לצהלות השמחה העולות מהעיר, זכר שהשמחה הזאת עודנה בסכנה. שכן הוא ידע מה שלא ידע ההמון הצוהל הזה, מה שכתוב בספרים, שחיידק הדבר לא מת ולא נעלם לעולם, שיכול הוא להיות שקוע בשינה עשרות שנים ברהיטים ובמצעים, שמחכה הוא בסבלנות בחדרים, במרתפים, במזוודות, בממחטות ובין ניירות, ואפשר שביום מן הימים, לאסונם של בני-האדם וכדי ללמדם לקח, יעורר הדבר את חולדותיו וישלח אותן למות בעיר מאושרת."▼
* "אנו יכולים להיות קדושים ללא אלוהים. זו הבעיה הממשית היחידה שאני מכיר."
* "
* "אן ספק שהמלחמה היא דבר טיפשי מדי, אבל אין זה מונע בעדה מלהימשך זמן רב. הטיפשות לא מוותרת לעולם."
▲* "ואכן, שעה שהקשיב רייה לצהלות השמחה העולות
=== [[W:הנפילה_(קאמי)|הנפילה]] ===
* "אדם חסר אופי - ראוי שתהיה לו שיטה."
* "שקלתי את האפשרות לדחוף עיוורים באמצע הרחוב, והעליצות המשכרת והלא צפויה שגאתה בי, גילתה לי עד כמה חלק בנשמתי שנא אותם; תיכננתי לפוצץ את הצמיגים של עגלות הנכים הקטנות, לצעוק 'עניים מלוכלכים' לפועלים שעל הפיגומים, לתת סטירה לתינוקות במטרו."
* "החיות הגדולות זכו לשלוט
* "כשמרבים להרהר באדם, מתוך חובה מקצועית או ייעוד, מתגעגעים לפעמים לפרימאטים. להם אין לפחות כוונות נסתרות."
* "לעתים אני חושב על מה שיאמרו עלינו ההיסטוריונים של המחר. יספיק להם משפט אחד כדי לתאר את האדם המודרני: הוא זיין וקרא עיתונים."
שורה 122 ⟵ 126:
* "המוות נועד לכולם, אך לכל אחד יש את מותו."
* "החיים קצרים וזהו פשע לאבד זמן."
▲* "כדי להשתוות לאלים אין אלא דרך אחת: עלינו להיות אכזרים כמותם."
▲* "דרושה שנה שלמה כדי לכתוב ספר ורק חמש שורות כדי לעשותו לצחוק."
▲* "לא להיות אהוב זה ביש מזל בלבד, אך לא לאהוב כלל זו אומללות."
{{מיון רגיל: קאמי, אלבר}}
| |||