אלבר קאמי: הבדלים בין גרסאות בדף

 

== אמרותיו ==

* "חיי הם כפי שאני עיצבתי אותם."

* "הנדיבות האמיתית כלפי העתיד היא לתת הכל בהווה."

* "האדם האבסורדי אינו מבקש עוד להסביר ולפתור, אלא להרגיש ולתאר."

* "אני הופך לחוק החיים את ההזמנה למות, ואני מסרב להתאבד."

* "האבסורד הוא ההיגיון המפוכח המציב לעצמו את גבולותיו."

* "לדבר על דבר שאין אנו יודעים גורם לנו ללומדו."

* "אומללותם של בני אדם נובעת כולה מתקוותם."

* "רומן הוא פילוסופיה באמצעות דימויים."

* "יש אנשים שמעדיפים להסתכל לגורל בעיניים."

* "כל מהפכן מסיים את תפקידו כשהוא נהיה למדכא או לכופר."

* "שולל ערכים איינו מי שאינו מאמין בדבר, אלא מי שאינו מאמין במה שיש."

* "ה[[היסטוריה]] אינה אלא מאמץ נואש של בני אדם לתת דמות גוף לשנונים שבחלומותיהם."

* "אל תלך לפני כי אולי לא אצעד אחריך. אל תלך אחרי כי אולי לא אדע להוביל. לך פשוט לצדי והיה ידידי."

* "האבסורד נולד מן המאבק בין הזעקה האנושית לבין השתיקה הלא הגיונית של העולם."

* "המאמץ כשלעצמו להגיע למרום יש בו די כדי למלא לבו של אדם. צריך לחשוב על סיזיפוס כמאושר."

 

=== האדם המורד ===

* "ההרגל להתייאש גרוע יותר מן היאוש עצמו."

* "אנו מתעייפים מן הרחמים כאשר אין הם יעילים."

* "הדבר שאותו אנו יכולים לרצות תמיד ולהשיג לפעמים, זו האהבה האנושית."

* "אן ספק שהמלחמה היא דבר טיפשי מדי, אבל אין זה מונע בעדה מלהימשך זמן רב. הטיפשות לא מוותרת לעולם."

* "ואכן, שעה שהקשיב רייה לצהלות השמחה העולות מה[[עיר]], זכר שהשמחה הזאת עודנה בסכנה. שכן הוא ידע מה שלא ידע ההמון הצוהל הזה, מה שכתוב בספרים, שחיידק הדבר לא מת ולא נעלם לעולם, שיכול הוא להיות שקוע בשינה עשרות שנים ברהיטים ובמצעים, שמחכה הוא בסבלנות בחדרים, במרתפים, במזוודות, בממחטות ובין ניירות, ואפשר שביום מן הימים, לאסונם של בני-האדם וכדי ללמדם לקח, יעורר הדבר את חולדותיו וישלח אותן למות בעיר מאושרת."

* "מאחר שכל שופט סופו להתחרט ביום מן הימים, צריך להתחיל מהסוף, דהיינו קודם לעסוק בהתוודות, להיות בעל-תשובה, ורק אז להפוך לשופט."

 

 

{{מיון רגיל: קאמי, אלבר}}