דני סנדרסון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
הרחבה, עריכה
שורה 21:
* "היום תמצא שהנושא לכל ויכוח הוא מה בא קודם, הביצה או התפוח, אחד אומר שנגמרים לו השמים כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים."
* "לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא?" ~ מתוך השיר "זה הכול בשבילך", במקור מתוך הספר "[[התפסן בשדה השיפון]]" מאת [[ג'רום דייוויד סלינג'ר|ג'יי די סלינג'ר]]
 
==מתוך ספריו==
==מתוך ספרו: '=נחירה פומבית'===
{{דף מורחב|נחירה פומבית}}
* "גר בדירה שכורה ומרבה לדבר על בת-ים בשנתו."
* "דוד מיקו לא בדיוק גילה את האושר בפגשו את בן משפחתו."
* "את שנות נעוריו בילה בחיק הוריו ובמשך הזמן גם התיידד איתם."
* "עוצמתה הסוחפת של ה[[מוזיקה]] באולם הביאו אותו לידי החלטה נחושה שכשיגדל ברצונו להיות סדרן."
 
===עור התוף של קרדיף===
{{דף מורחב|עור התוף של קרדיף}}
* "לפעמים יש כיף בלשבור חוקים הרמוניים."
* "אני חייב לזוז כי הרמזור בפינה רוצה לשאול אותי משהו."
* "את בפרק הכי מרתק של חייך רק אל תנסי להעביר את הדפים מהר מדי."‬
* "בצהריים ובערב אכלנו בחדר האוכל מזון שהיה כמעט דומה ל[[אוכל]]."
 
==מערכונים של כוורת וגזוז==
שורה 31 ⟵ 46:
* "בזמנו השתמשנו ביוני דואר, אבל זה היה בעייתי, עד שהיונים הגיעו למקום הן היו שוכחות את ההודעה."
 
==מתוך התוכנית "סנדרסון" שהגיש בערוץ 1==
==כללי==
* "יש לי שני ילדים, אחד בן שנתיים ואחד בן 19."
: "למה חיכית כל כך הרבה זמן?"
: "לא חיכיתי, עניתי לך מיד."
* "לא כל אדם יכול לומר על עצמו שליווה את תולדות הקוממיות הציונית, מניצני הקדחת הראשונים ועד לפרחי הטיס של היום."
: "אז שלא יגיד..."
* "אבל הייתה לנו אידאולוגיה, אנחנו ידענו מה אנחנו רוצים."
: "מה רציתם?"
: "לעזוב את הארץ!"
* "שנים חשבתי לעשות התעמלות, אז הזמנתי מאמנת הביתה. היא באה והרימה לי את היד מאחורי הראש. אמרתי לה, תשמעי, אין לי את התנועה הזו בלקסיקון, אני לא רואה שימוש בדבר הזה. לחצנו ידיים ונפרדנו."
 
==מתוך התוכנית "סנדרסון" שהגיש בערוץ 1==
* "לכבוד החנוכה יצאו סופגניות לנרקומנים... (מראה סופגניה לצופים) הלבן הזה הוא לא סוכר, רבותיי."
* "ישראל וטורקיה משתפות פעולה בתחום המודיעין. התקשרתי ל-144 וענתה לי מזכירה עותומאנית."
שורה 66 ⟵ 70:
* "כשהייתי [[ילדות|ילד]] הייתי תמים, חשבתי שכשהשמש שוקעת בים היא הולכת לישון. היום אני כבר יודע שבעצם המים מכבים אותה."
 
==כללי==
==מתוך ספרו: 'נחירה פומבית'==
* "יש לי שני ילדים, אחד בן שנתיים ואחד בן 19."
{{דף מורחב|נחירה פומבית}}
: "למה חיכית כל כך הרבה זמן?"
* "גר בדירה שכורה ומרבה לדבר על בת-ים בשנתו."
: "לא חיכיתי, עניתי לך מיד."
* "דוד מיקו לא בדיוק גילה את האושר בפגשו את בן משפחתו."
* "לא כל אדם יכול לומר על עצמו שליווה את תולדות הקוממיות הציונית, מניצני הקדחת הראשונים ועד לפרחי הטיס של היום."
* "את שנות נעוריו בילה בחיק הוריו ובמשך הזמן גם התיידד איתם."
: "אז שלא יגיד..."
* "עוצמתה הסוחפת של ה[[מוזיקה]] באולם הביאו אותו לידי החלטה נחושה שכשיגדל ברצונו להיות סדרן."
* "אבל הייתה לנו אידאולוגיה, אנחנו ידענו מה אנחנו רוצים."
: "מה רציתם?"
: "לעזוב את הארץ!"
* "שנים חשבתי לעשות התעמלות, אז הזמנתי מאמנת הביתה. היא באה והרימה לי את היד מאחורי הראש. אמרתי לה, תשמעי, אין לי את התנועה הזו בלקסיקון, אני לא רואה שימוש בדבר הזה. לחצנו ידיים ונפרדנו."
 
==קישורים חיצוניים==