ויקטור פראנקל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ +de |
מ לעיתים --> לעתים |
||
שורה 12:
* "התפתחות מאוחרת יותר גרמה לאדם עוד אבדה אחת: המסורות שעליהן נשענה התנהגותו מתרופפות והולכות במהירות. שום יצר אינו מורה לו מה יעשה, ושום מסורת אינה אומרת לו איך ינהג, לא יארכו הימים ולא יידע עוד מה הוא רוצה לעשות במידה מוסיפה והולכת ישלוט בו רצונם של אחרים וכן ישועבד יותר ויותר לקונפורמיזם".
* "רואים אנו אפוא נטייה בבנ"א לחיות חיי מין שאינם מכוללים בחייו האישיים של האדם אלא מוקדשים לתענוג בלבד, מין כזה המעורטל מן האשיות הוא סימפטום של תסכול קיומי - היינו תסכול בחיפוש האדם אחר משמעות." (פראנקל, 1982)
* "אולם בדברנו על האקזיסטנציאליזם שומה עלינו לזכור כי כמספר התורות האקזיסטנציאליות כמספר הוגי הדיעות האקזיסטנציאליסטים. יתר ע"כ לא זו בלבד שכל הוגה דעות אקזיסטנציאליסט עיצב לו את גרסתו הפילוסופית שלו אלא שכל אחד מהם גם משתמש במכלול המונחים באופן שונה מן האחרים. לדוגמא למונחים "קיום" ו -"DASEIN" (קיום, הויה, חיים) מובנים שונים זה מזה בכתביהם של יספרס והיידגר... לא קשה להבין מדוע מתגלות אי הבנות בתחום האקזיסטנציאליזם, הטרמינולוגיה מוגבלת
* "...אהבה ומצפון, שתי התופעות הללו הן גילוייה הבולטים ביותר של עוד סגולה יחודית לאדם - סגולת ההתעלות מעל עצמו האדם מתעלה מעל עצמו אם למען אדם אחר אם בעבור משמעות. האהבה ההיתי אומר היא הסגולה המאפשרת לו להבין את האדם האחר במלוא יחודיותו...כל אדם ביסודו הוא יחיד ומיוחד ואם לא בעיני כל אתם הרי בעיני האדם שאוהב אותו". (פראנקל, 1985).
* "לאמיתו של דבר האהבה היא פן אחד של תופעה אנושית מקיפה יותר שאני החלטתי לכנותה בשם התעלות מעבר לעצמו בניגוד למה שתיאוריות ההניעה הרווחות מבקשות שנאמין עיקר עניינו של האדם אינו לספק את צרכיו ולהשביע את דחפיו ויצריו... נכון יותר לומר שבתוקף התכונה של ההתעלות מעבר לעצמה של הממשות האנשית עיקר מעייניו של האדם מכוונים להינשא לא מעבר לעצמו, אם לקראת מימושה של איזו משמעות ואם לקראת עימות אוהב עם אדם אחר." (פראנקל, 1985).
| |||