פיטר רוט: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיזציה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
* "ברגע שקוראים לך 'אבא' ונותנים לך חיבוק, אין לזה תחליף. תמיד כשאני מתבאס ממשהו, אני מיד חושב על הילדים ונהיה לי טוב ברגע. זה שם דברים בפרספקטיבה, בצורה הכי ברורה ומדויקת, את מהות החיים."
* "אני מנגן בהרבה מקומות ונורא כיף לי עם זה, כי אני מרגיש שבכל מקום אני משאיר את טביעת האצבע שלי. כנראה שזה מוצא חן בעיני אנשים מה שאני מביא. קשה לי להגיד מה זה בדיוק, אני לא טוב בהגדרות כאלה. אני חושב שזה חום ואהבה, אפילו שזה נשמע פתטי. זה מה שאני מביא. בשנים האחרונות יצא לי לעבוד הרבה עם הדור שמעלי, אני לא יודע איך זה קרה, כנראה שיש לנו שפה משותפת. אין לי דרך להסביר איך זה קרה שאני עובד עם כל כך הרבה אנשים. מה שבטוח שאני לא קוסם, אני לא שולט במה שהוא אופנתי ומה שלא אופנתי. אני לא מחפש להיות שיא האופנה."
* "החיים שלי טובים, טוב לי, אני כותב שירים שמחים ורוב השירים שלי הם ידידותיים. זה אני. כשאני הולך לישון אני שם במערכת ג'ון לנון, אפרים שמיר, טום פטי ואלון אולארצ'יק. על זה גדלתי ואת זה אני אוהב."
* "אף פעם לא הייתי רוקר שיוצא לשתות עד הבוקר ומוריד שורות ועושה דברים אחרים בשירותים. זה לא אני כל כך. אולי זה גם בגלל שהייתי בזוגיות הרבה שנים."
* "אריק (איינשטיין) רצה שנעבוד באולפן בבית שלי, עד אז לא ידעתי לעשות את זה בכלל, להפעיל אולפן ביתי. הוא הרגיע אותי ואמר: 'לאט לאט, תלמד'. הוא היה מגיע, אני מיד הייתי מכין לו קפה. ישבנו, דיברנו קצת, שלפתי גיטרה, אריק היה מוציא טקסט של רוטבליט. היתה לנו רומנטיקה. רומנטיקה, זה מה שהיה."
* "ההנחה הבסיסית בענף היא שאין כסף. הכול מערופים. בגלל שמוזיקה כל-כך נגישה, לא תופסים אותה כמקצוע. אימא אמרה לי שזה תחביב, כי אבא שלי היה נגן שכיר ולא התפרנס אף פעם כמו שצריך. אני רציתי לעשות את זה אחרת."
* "...אני סוג של וורקוהוליק. יום שאני לא מקליט או מתעסק במוזיקה, זה יום מבוזבז."
{{פוטנציאל}}
| |||