שמעון פרס: הבדלים בין גרסאות בדף

'''[[w:שמעון פרס|שמעון פרס]]''' (במקור: '''פרסקי''') (2 באוגוסט 1923 - 28 בספטמבר 2016), נשיאה התשיעי של [[מדינת ישראל]], ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר [[הכנסת]] במשך 48 שנים.

 

 

===לאחר סיום תפקידו כנשיא המדינה===

*"חוק הלאום עלול לזעזע את העם ולפרק את מעמדה הדמוקרטי של ישראל מבית ומחוץ. קולו של [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות - מדינת מופת שפויה ונאורה השוחרת צדק, שוויון ושלום." ~ שמעון פרס מתבטא בעניין הצעת חוק הלאום של בנימין נתניהו (סיידלר ש., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2498094 "פרס: חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים"], אתר הארץ, תאריך 27.11.2014)

* "שלא יספרו לך סיפורים, כל אדם רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." ~ שמעון פרס בסרט 'להיות שמעון פרס' (שילוני ס., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592568,00.html "להיות שמעון פרס: ממלכתי. ממלכתי מדי"], אתר YNET, תאריך 17.11.2014)

 

==נאמר עליו==

====מתוך ספרים====

* "חבלנות וחוצפה יתרות מאלו קשה לתאר... אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר - אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל." ~ [[משה שרת]] ביומניו על פרס, ציטוט שרבים ממתנגדיו של פרס השתמשו בו כדי לנגח אותו.

 

* "מאז פרישתו מבית הנשיא, נעלם שמעון פרס מעין הציבור, אך לא הפסיק בעשייה. אשפוזו עורר מרבצם את הרי הגעש התקשורתיים העמוסים עד להתפקע ממעשי ידיו של האיש, שלא רק חי שנים רבות, אלא שכל יום בחייו הוא מלא בעשייה... יצחק חמוי, גבר חרדי מבני ברק שמאושפז במחלקה הנוירולוגית. בפיג'מה של בית החולים ועל כיסא גלגלים הוא התקרב לעמדת התקשורת וביקש להרגיש קרוב להתרחשות. 'שמעון פרס מלווה אותי מאז שאני תינוק', הוא אומר, 'הוא אחת הדמויות הגדולות שקמו למדינה. יש בו אהבת ישראל בצורה מופרזת... הרב עובדיה יוסף העריך אותו מאוד, וכל הזמן מדברים עליו טובות בקהילות החרדיות. זה לא קשור לעמדות פוליטיות, הוא נתפס כרגיש למיעוטים בכלל ולצרכים של החרדים במיוחד. אצלנו אומרים שצריך להתייעץ עם הזקנים, ושמעון פרס הוא זקן חכם. הוא הזקן של השבט... חבל. הוא מהאנשים שמורמים מהעם, כמו מנחם בגין ויצחק רבין, שהשליחות שלהם למען ישראל היא גדולה. אנחנו נמצאים בימי התשובה של חודש אלול, והלוואי שהמקרה הזה של פרס נועד כדי להגביר אחדות בישראל. הלוואי שיישאר בחיים כי יש לו עוצמה לתרום. אנחנו, כיהודים מאמינים, מבקשים תמיד שאם זה הסוף של האדם, אז שלא יהיה כרוך בסבל" ~ גבר חרדי על תרומתו של שמעון פרס למדינת ישראל (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], אתר מעריב, תאריך 16.9.2016)

* "הוא מצטייר כאדם בעל רטוריקה שונה מהרטוריקה הישראלית השכיחה, שנחשבת בדרך כלל בוטה. גישה ישירה נתפסת בתקשורת הבינלאומית כאגרסיבית, ופרס תמיד ידע לדבר עם התקשורת הבינלאומית בשפתה. אצל פרס תמיד קיימת הנחה שניתן לתקן, שניתן לדבר, שניתן לשנות. הקריאה לשלום לא יורדת לו מהפה, והספרדים מוקירים אותו על כך...הספרדים רואים בפרס גשר מהותי, שמאפשר את היחסים עם ישראל. גם אם חלקם כועסים עליו בשל מפעל ההתנחלויות, הרי שהם תמיד האמינו להצעות השלום שלו, אל תשכחי שהספרדים רואים עצמם מחויבים לפיוס בין הפלסטינים לבין ישראל, ורואים בוועידת מדריד שהתקיימה ב-1991 את נקודת ההתחלה שהובילה להסכמי אוסלו... נגמרו הימים שבהם ישראל נראתה כמדינה קטנה מוקפת אויבים. ישראל כיום לא נתפסת כקורבן, ומצפים ממנה לעשות מאמץ לשלום. פרס הוא היחיד שנראה כמי שניסה בכל כוחו לפעול למען השלום, ובניגוד למנהיגים ישראלים אחרים מידת האמון בו רבה" ~ אליאס לוי, סגן ראש סוכנות הידיעות הספרדית בישראל, על ייחודו של שמעון פרס בנוף הישראלי (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], אתר מעריב, תאריך 16.9.2016)

* "בעוד זמן לא רב, כשנה וחצי שיחלפו כהרף עין, תחגוג ישראל את שנת ה-70 להקמתה, ושמעון פרס אותת לה בימים האחרונים שכבר אינה צעירה. הוא קיווה להיות מי שיזכה לשרטט לה גבולות סופיים, ובכך לסגור מעגל אחד בחייה - אך התקווה הזאת חמקה ממנו. חמקה מזמן. ישראל כבר אינה צעירה, אך אפילו דמותה הפיזית טרם גובשה לכדי מציאות של קבע. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון לא קבעה את גבולותיה הסופיים בימיו, אלא רק כמה עשרות שנים לאחר מכן. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון עוד לא בדיוק ידעה מי היא, ומה תהיה בהמשך, ועוד עמדו לפניה אתגרים קשים מנשוא של התמודדות עם בעיות של זהות ומהות. מה קורה למדינה כאשר אינה צעירה עוד? היא משתחררת מכמה קיבעונות שליוו אותה כל עוד דור המייסדים השגיח, גם אם בעין חצי עצומה. היא גם מאבדת לא מעט. בעיקר היא מאבדת פרספקטיבה. זה ניכר בישראל של היום, שכבר מתקשה להיזכר מאין באה רק לפני זמן קצר, מתקשה להרגיש ברמת היומיום את גודל ההישגים שהשיגה, מתקשה להתרגש ממציאות חיים שלא היה אפשר אפילו לדמיין כשפרס עמד כאיש צעיר לצדו של בן-גוריון. ובעצם, נראה שהיה אפשר לדמיין: עובדה, פרס הצליח לעשות זאת. הוא בעל החלומות - לעתים מופלאים, לעתים הזויים - המלווה אותנו מיום לידתנו. ואין קושי מורכב יותר, כואב יותר, מלראות את חלומותינו שרועים על מיטת בית החולים, מורדמים, מונשמים" ~ על הייחודיות של שמעון פרס בנוף של מדינת ישראל (רוזנר מ. [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557231 '''"שמעון פרס - אחרון הנפילים מדור המייסדים של ישראל"'''], אתר מעריב, תאריך 15.9.2016)

* "בואו נזכור, לפחות במותו, את מהותו האמיתית כעריץ וכאחראי ישיר על פשעים ופשעי מלחמה שבוצעו נגדנו, על כן הדם שלנו מכסה אותו מכף רגל ועד ראש .האם סופו הבלתי נמנע של שמעון פרס מתקרב? אנחנו לא יודעים. לאיש יש שבע נשמות. אבל ללא ספק הוא נמצא בדרכו האחרונה. עלינו לזכור שהוא אחד מעמודי התווך היהירים של המפעל הציוני האימפריאליסטי ומפעל ההתנחלויות ואחד מהכי שפלים, אכזריים, קיצוניים וּותיקים ביותר מבחינת גילו ומבחינת התוצאות, מי שהביא הכי הרבה נזק ושפע של אסונות לעם הפלסטיני ולעמים במדינות ערב. זהו שמעון פרס שהצליח למרות כל התכונות האלו לגרום לו להצטייר כיונת שלום ואפילו קיבל פרס נובל לשלום" ~ חבר הכנסת באסל גטאס בדף הפייסבוק שלו, שעות לאחר שפרס לקה בשבץ מוחי. 14 בספטמבר 2016

* "כל מי שמכיר אותו יודע שהוא כריש אנושי. קיומו תלוי באפשרותו להמשיך להתקדם קדימה. תמיד לחלום, תמיד לתכנן, תמיד לחשוב על האתגר הבא, לעולם לא להיכנע, לא להרים ידיים, לא להתייאש. כשתמה הקדנציה שלו כנשיא המדינה, החלה הירידה. פרס מכור לאקשן, זקוק לאדרנלין, לקונפליקטים, ליריבים, למאבקים. בגיל 93, כשמסביב קורס חלום השלום, החלה הספירה לאחור. מי שדיבר איתו באותם ימים שמע טקסטים קשים, מרירים, עמוסי דאגה עמוקה לגורלה של המדינה, לעתידה, לכיוון שאליו מוליכים אותה מנהיגיה. הייאוש החל לכרסם בו. אפילו הוא לא הצליח למצוא חריץ כלשהו שדרכו תחדור קרן אור. אפילו הוא איבד את התקווה, ויחד איתה את רצון החיים. ביום השנה ה-23 של הסכם אוסלו, קרס שמעון פרס. הוא אפילו לא יכול להתנחם בעובדה שאוסלו קרס הרבה לפניו" ~ על שמעון פרס שלקה באירוע מוחי חמור בספטמבר 2016 (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557121 '''"כששמעון פרס סיים את תפקידו כנשיא, החלה הירידה"'''], אתר מעריב, תאריך 14/9/2016)