לקרוא מחדש את התנ"ך: הבדלים בין גרסאות בדף

 

==מתוך הספר==

* "התנ"ך מלא בתובנות שאינן דתיות בעליל. בתוך סיפורי התנ"ך לא קשה למצוא מחשבות ואמירות בתחומי הפילוסופיה והפסיכולוגיה, מדעי הרוח והחברה, ואפילו את רעיון האתאיזם, צריך רק לדעת לאתר אותם."

* "אנחנו מכירים היטב את התופעה, ורבים חשים אותה על עצמם, ששביבי מחשבה וקטעי רעיונות יכולים למצוא ביטוי בעל־פה או בכתב, גם ללא השתתפות מלאה של הכרתו הברורה של מי שמבטא אותם. לכן, לא מן הנמנע שטקסטים כתובים מבטאים רעיונות שבעל הטקסט לא בהכרח חשב אותם במודע."

* "סיפור הרכישה של חוות נבות היזרעאלי שביצעה איזבל בעבור בעלה המלך, ומה שהיה לאליהו להגיד בעניין זה, הוא אחד הסיפורים החברתיים־מוסריים הנוקבים ביותר בתנ"ך. זהו ביטוי ספרותי דרמטי לאמת אוניברסלית שרק בעת החדשה ניתן לה הנוסח הידוע, המיוחס לכמה אישים באירופה: כוח השלטון משחית."

* "משימה זו, כאמור, קשה במיוחד אם פער הדורות בין הכותב לקורא גדול. היא אף קשה שבעתיים אם בזמן הרב שחלף בין עידן הכתיבה לעידן הקריאה, היו דורות רבים, וכל אחד מהם הכניס את ההבנות הלשוניות של דורו ושל תפיסת עולמו למשמעויות של השפה."

* "הדיבר השלישי (לא תישא את שם אלוהיך לשווא) הוא אמירה בוטה, חדה ופסקנית נגד מי... שמתיימר להשתמש בשמו של אלוהי ישראל כבדגל, כבסיסמה או כמצע של מפלגה, ולדבר בשם הזהות היהודית."

* "הסופר התנ"כי יוצר סימטריה בין משה רבנו לבין בלעם הרשע, בין היחס אלוהים־אדם שמתקיים אצל משה, לבין יחס דומה שמתקיים אצל בלעם... פרשת בלעם באה לספר בצורה הספרותית, בשפה ובמונחים של הדור שבו נכתבה, שהתגלות אלוהים אינה תכונה או יכולת של בני דת משה. דיאלוג עם אלוהים היא תופעה כלל־אנושית."

* "שום פרשנות של ספרות אינה יכולה להיחשב כפרשנות 'הנכונה' של טקסט נתון, שקבלתה מוציאה מכלל אפשרות פרשנות שונה ואולי אפילו הפוכה. בפרט הדבר נכון לגבי טקסט שהוא ספרות גדולה, דהיינו שנכתב בידי מחבר עמוק מחשבה, בעל עין בוחנת של צדדים רבים של המציאות ושל נפש האדם."

* "המחבר הוא האדם שברא את הטקסט. הוא זה שבחר את הנושא ואת הדרך שבה הוא החליט להביע אותו. המחבר החליט באיזו שפה ישתמש, אילו ביטויים ייכנסו לחיבורו ומהו המבנה הלוגי, האמנותי והתחבירי של יצירתו. ההצגה הטקסטואלית של הקטע, על כל פרטיה, היא מהות היצירה הספרותית עצמה. לכן, לכאורה, אין בעולם מי שיותר מוסמך מהמחבר להסביר מה הייתה כוונתו, מה הוא ביקש להטמין בטקסט ומה מייצג המבנה הייחודי שהוא בחר לתת לו... אולם אין בכוחו של המחבר לקבוע מה תהיה התגובה המחשבתית, הרגשית או האסוציאטיבית של מי שקורא את דבריו."

* "מה שנכון ביחס לספרות בכלל, לטקסטים כלשהם, נכון גם לגבי היצירה הספרותית של התנ"ך. התורה היא ספר רלוונטי לדורות, אם לא מפחדים לקרוא בה מסרים המתאימים לדורות השונים. מהו המסר שכל דור מוצא בפסוקים, תלוי ברקע ובמציאות הקיימת באותו דור. טיב המסר תלוי כמובן גם בדעה ובעמדה שיש למי שקורא את הטקסט."

* "כאמור, הפרשנות שאדם נותן לטקסט תלויה בהשקפת עולמו. עם זאת, השקפות העולם שיש לבן אדם נוצרות בין השאר על ידי טקסטים שהוא קרא וקורא, בפרט קטעי ספרות גדולים ויצירות מונומנטליות."

* "גם מי שניגש אל ספר התורה כאל מסמך מקודש בעל תפקיד פולחני ממדרגה ראשונה במסורת היהודית, כפי שמתחייב בעצם מן ההלכה, אינו יכול שלא להשתאות ואף להיות נדהם ממש מהעוצמה הסיפורית של הטקסט הזה."

* "הצל הכבד שמטילה המסורת הדתית היהודית על דפי התנ"ך, בא לידי ביטוי ביחס המסורתי של עולם הישיבות ותלמודי התורה האורתודוקסיים לספר הזה. במוסדות אלה יש כמובן עיסוק בתנ"ך על פי מה שמתחייב מן ההלכה. בפרט כמובן קוראים בתורה בכל שבוע על פי המצוות המקובלות. עם זאת, העיסוק בתנ"ך במוסדות אלה חורג אך במעט מן הרוטינות המתחייבות מן ההלכה. לימוד מקרא כתכלית בפני עצמה כמעט שלא קיים בישיבה הקלסית."

 

==המחבר על הספר==