ברל כצנלסון (דברים לזכרו): הבדלים בין גרסאות בדף

* "החינוך היה לדידו הכשרת הנוער למחשבה עצמאית – להתאמצות חופשית לחתור לאמת על דעתו הוא. חופש הוויכוח, זכותה של כל דעה יוצאת־דופן להיות נשמעת, הגירוי המתמיד של ספקות וחקרי לב היה בעיניו כור־המצרף היחיד בו תוכל להתגבש ההכרה המוצקה."

* "אחד מנאומיו האחרונים אל הנוער נשא את השם המשונה לכאורה 'בזכות המבוכה ובגנות הטיח' – מחאה נגד השיטה השטחית של חיסול ספקות על ידי מתן תשובות פסוקות ומוכנות מראש לכל השאלות המתעוררות, בחינת מצוות אנשים מלומדה, והלעטת הנוער בסיסמאות פשטניות נוחות לעיכול הסותמות את מקורות המחשבה העצמית במקום לפתחם."

* "מנוי וגמור היה עמו לאזור את כל הכוחות להבטחת ניצחון האחדות על הפירוד, הליכוד על ההתפוררות. מעולם לא נכנס למערכה בלב קל. אבל מעולם לא נרתע מקרב כאשר סכנה נשקפה ליסודות התנועה, לשורשי המפעל. תוקף הכרתו ועוז־רוחו הם קריאת אזעקה לכל אלה שעמדו לימינו בעודו בחיים."

 

[[קטגוריה:היסטוריה]]