ברל כצנלסון (דברים לזכרו): הבדלים בין גרסאות בדף

'''ברל כצנלסון (דברים לזכרו)''' נאמרו על ידי [[משה שרת]] באזכרה שבוע לאחר מותו בשנת 1944 ב[[לונדון]]. שרת מעלה קווים לדמותו של כצנלסון האיש.

{{מפריד}}

* "תמיד שיחר לאנשים חדשים שיש בהם ברכה – עינו המבחנת ואוזנו הקשובה היו תמיד דרוכות לבשורתם. דומה היה כמחזיק בראשו רשימה מתמדת של מקומות בלתי־תפוסים ושל מועמדים פנויים – תפקידים שטרם נתמלאו או נתמלאו לא כהלכה מחוסר איש מתאים."

* "והנה בד־בבד עם עֵרותו החריפה ביותר לאדם־הפרט, עלתה אמונתו העמוקה בכוח הרעיון היוצר. תמיד חי בעולם־הרוח, בספֵרה של רעיונות."

* "הצירוף הזה, היחיד במינו, של יחסו הער לבני־אדם עם הלהט שהיה בו לכל רעיון יוצר, הוכפל על ידי יסוד הזמן – התעמקות בעבר, תהייה על כבשונה של המגמה ההיסטורית. גורם שלישי זה במכפלה היה הרקע של מחשבת ברל כצנלסון – רקע עמוק ורחב, יהודי ועולמי."

* "כששאלת בעצתו מצאת עצמך נמלך בדעת אדם אשר ירד לעומק הבעיה ולעומק יישותך אתה כאחד. העובדה כי הוא ידע אותך כאורים ותומים, אותך ואת יתר האנשים הכרוכים בך ובעניין, הייתה מקור אמונך הבלתי מוגבל."

* "מנוי וגמור היה עמו לאזור את כל הכוחות להבטחת ניצחון האחדות על הפירוד, הליכוד על ההתפוררות. מעולם לא נכנס למערכה בלב קל. אבל מעולם לא נרתע מקרב כאשר סכנה נשקפה ליסודות התנועה, לשורשי המפעל. תוקף הכרתו ועוז־רוחו הם קריאת אזעקה לכל אלה שעמדו לימינו בעודו בחיים."

 

[[קטגוריה:היסטוריה]]