קולם טובין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש
 
עריכה, הרחבה
שורה 1:
[[קובץ:Colm Tóibín 095523.jpg|ממוזער|178 פיקסלים|קולם טובין]]
'''קולם טובין (טויבין)''' (באנגלית: '''Colm Toibin'''), (נולד ב־1955) הוא סופר אירי.
==מתוך ספריו==
* "לא קראה כלום ואפילו לא הרהרה, הניחה ל[[זמן]] לחלוף בקלילות."
* "מעולם לא ראיתי [[ירח]] נמוך כל כך, מלא כל כך באורו העשיר, העמוק."
* "לא היה מה לומר, חשבה, ואף על פי כן לעולם לא תשרור אף לא דקה של [[שתיקה|דומייה]] ביניהן."
* "אמרה בשלווה וחייכה כמיטב יכולתה. היא ראתה שהוא מהסס והתחזקה בדעתה שעליה ללכת מיד."
* "זה היה החורף החשוך ביותר. אני שונאת את הגשם ואת הקור, אבל לא אכפת לי כשאין אור."
* "אמרה בשלווה וחייכה כמיטב יכולתה. היא ראתה שהוא מהסס והתחזקה בדעתה שעליה ללכת מיד."
* "אתה הרי יודע שאתה ה[[אדם]] היחיד שמניד את ראשו במורת רוח כשאני מתעקש להתבדח ולנהל שיחות סתמיות, כשאני מסרב לדבר ישירות. זה מעולם לא הפריע כל כך לאף אחד אחר. אתה היחיד שרוצה שכל מה שאגיד יהיה אמיתי."
 
===ברוקלין===
{{דף מורחב|ברוקלין (ספר)}}
שורה 14 ⟵ 17:
==אמרותיו==
* "כתיבת בדיון היא דרך לגילוי עצמי, אפילו העצמי הסודי ביותר. אפילו משפט פשוט יכול לעשות את זה. האני הפנימי יכול לבוא עם הרבה הסוואות ותחפושות, אבל גם בהן יש אספקטים אמיתיים של העצמי ושל המיניות."
* "אתה מבין עד כמה חלקים מהנפש שלך, סודות[[סוד]]ות כמוסים שלך, נכנסו לספר בלי שתשים לב."
* "אני לא חלק משום תנועה או ספרות לאומית. אני קורא [[ספרות]] מכל העולם וכך תמיד קראתי. החברה האירית היא מאוד פתוחה."
* "אהבתי את [[ישראל]] מאוד. את החופים ואת האנשים. היא ריתקה אותי. כולם מדברים כל הזמן. לכולם יש דעה. לא ברור איך מצליחים לעשות משהו, אבל איכשהו עושים."