שמעון אדף: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
עריכה, הרחבה
שורה 1:
[[קובץ:Baksidan - Skoklosters slott - 99046.tif|ממוזער|156 פיקסלים|"גדולה אימת הדף הריק, אבל גדולה ממנה אימת השתיקה."]]
'''[[W:שמעון אדף|שמעון אדף]]''' (נולד ב־1972) הוא סופר ומשורר עברי.
 
שורה 7 ⟵ 8:
 
==מתוך ספריו==
* "גדולה [[אימה|אימת]] הדף הריק, אבל גדולה ממנה אימת השתיקהה[[שתיקה]]."
* "אתה רוצה שאלך, שאל שוב. התעוררתי בטרם הספקתי לענות."
* "חריפות עמדה באוויר, אולי שעות קודם נשטפה החורשה גשם."
שורה 21 ⟵ 22:
* "התהליכים שעוברים על תפיסות האני והעצמי בספרות בת ימינו."
* "שום [[כתיבה]] שעוסקת באני לא יכולה שלא להכיל מניה וביה את הבירור של תנאי ההופעה של האני."
* "במבט כולל נדמה שכתיבה בזהותיתב'זהותית מדוברת' היא כתיבה במרחב הטקסי של ביצור זהות. תחבול של העונג שבאמירת אני."
* "האתוס של פוליטיקת הזהויות חרג מהרחם הליברלי שבו התרקם ובלע אליו גם את צורת השיח המנוגדת לו מטיבה, השיח הדתי־שמרני."
 
שורה 27 ⟵ 28:
* "לכתוב [[ספר]] זו אפשרות לבדוק איך העולם עובר דרכי או איך אני עובר בעולם."
* "הרגעים של ה[[ספק]] הם בעיניי הרגעים המכוננים של ה[[יהדות]]."
* "החרדהה[[חרדה]] היחידה שאני יכול לחוש היא כלפי מה שאני כותב כרגע, לא כלפי מה שכתבתי לפני שנתיים ועכשיו רואה אור. אני כבר נמצא בספר הבא."
* "אני מרגיש שאני נמצא בנקודת האפס שלי, בהתחלה של הדברים – ובו־זמנית אני מרגיש שהכל כבר קרה, שאני ממש עייף ושאני בן מיליון שנה."
* "במשך הרבה שנים בספרות העברית והעולמית, שולטת פרדיגמה ריאליסטית - איך אנחנו יכולים לשקף את המציאות באמצעות [[מילים]]. אני לא מצויד בפרדיגמה הזו, וצריך לכפות אותה על עצמי."