שמעון אדף: הבדלים בין גרסאות בדף

* "השעות עוברות ואין מי שיאמר לי איך החורףה[[חורף]] מתאדה לתוך [[אביב]]."

* "את אומרת לי לבוא ובעולם אין שום מרחק ממך אליאליי שלא נמחק. אני עוזב בשביל לחזור."

* "חריפות עמדה באוויר, אולי שעות קודם נשטפה החורשה [[גשם]]."

* "עכשיו שחורף, והאורוה[[אור]] אצור בענניםב[[ענן|עננים]], קב של חסד נופל על העיר."

* "במקום ללכת מן המציאותה[[מציאות]] אל הדימוי, בתקווה למצוא הסבר, לנסח פשר, אולי כדאי שאלך מן הדימוי את המציאות."

* "מה יותר גרוע, להשלים עם הכישלוןה[[כישלון]] או לחיות מ[[תקווה]] זעירה אחת לתקווה זעירה שנייה."

* "התהליכים שעוברים על תפיסות האני והעצמי בספרותב[[ספרות]] בת ימינו."

* "שום [[כתיבה]] שעוסקת באני לא יכולה שלא להכיל מניה וביה את הבירור של תנאי ההופעה של האני."

* "במבט כולל נדמה שכתיבהש[[כתיבה]] ב'זהותית מדוברת' היא כתיבה במרחב הטקסי של ביצור זהות. תחבול של העונג שבאמירת אני."

* "אני מרגיש שאני נמצא בנקודת האפס שלי, בהתחלה של הדברים – ובו־זמנית אני מרגיש שהכלשהכול כבר קרה, שאני ממש עייף ושאני בן מיליון שנה."

* "במשך הרבה שנים בספרות העברית והעולמית, שולטת פרדיגמה ריאליסטית -– איך אנחנו יכולים לשקף את המציאות באמצעות [[מילה|מילים]]. אני לא מצויד בפרדיגמה הזו, וצריך לכפות אותה על עצמי."

* "הסוגיה של ה[[זמן]], המעבר שלו, התוצאות שלו, הצורה שבהןשבה הוא נקלט בתודעה -– אלו שאלות שהעסיקו את הספרות מאז ומעולם. אך ספרות המדע בדיוני אפשרה לחשוב על זמן [[עתיד]], בעוד שהספרות היפה קשורה לעברל[[עבר]] ולהווהול[[הווה]]."