זיגמונד פרויד: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת ציטוט
הו
שורה 62:
* "על הרוב חשתי כאילו נחלתי את כל ההתלהבות של אבותינו בהגינם על בית מקדשם, כאילו הייתי משליך ב[[שמחה]] את נפשי מנגד במפעל גדול." ~ 'כל כתבי פרויד', א, 187.
* "איש מקוראי ספר זה לא יוכל להעמיד את עצמו בנקל במצבו הנפשי של המחבר, שאיננו מבין את לשון הקודש, שמנוכר לחלוטין לדת אבותיו - כמו לכל דת אחרת - שאיננו יכול לקחת חלק באידיאלים לאומניים, אך בכל זאת לא הכחיש מעולם את השתייכותו לעמו, אשר חש את עצמיותו כיהודית ואיננו מבקש שתהיה אחרת. אילו שאלוהו: מה עוד יהודי בכך, אם ויתרת על כל השותפויות האלה עם בני עמך? היה משיב: עוד הרבה מאוד, מן הסתם - העיקר. אך את הדבר המהותי הזה לא יכול היה היום לנסח בבהירות. הדבר יהיה ודאי נגיש להכרה המדעית ביום מן הימים." ~ מתוך ההקדמה שכתב פרויד למהדורה העברית של 'טוטם וטאבו', 1930
* "בעתיד הרוח היהודי לא אפקפק אף לרגע קל'. 'אנו היהודים תמיד ידענו להעריך נכסי רוח. רעיונות לכדונו. בכוחם הגענו עד הלום. תמיד שיוויתי לנגד עיניי את המאורע ההוא בתולדותינו, כשמיד לאחר חורבן בית-המקדש ביקש ריב"ז מאת הכובש, שירשה לו לפתוח ביבנה את ביהמ"ד הגבוה לחכמת ישראל" ['כל כתבי פרויד', א, עמ' 380].
 
== מתוך כתביו==