מנחם בגין: הבדלים בין גרסאות בדף

==חברה==

'''צדק סוציאלי'''

* "הישגים סוציאליים תלויים לא רק בתיאוריות סוציאליות; הם תלויים בכלכלה, בעבודה קשה, בחריצות ובפיריון עבודה גבוה. וכל התנאים האלה תלויים בשיטה של יוזמה חופשית." ~ מתוך: העיתון חרות. 'מה הייתה עושה תנועת החרות'. מנחם בגין. עמ' 2. 18/01/1954.

* "אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב." ~ מתוך: העיתון חרות. 'שביתת המשלמים'. מנחם בגין. עמ' 2. 03/12/1954.

 

'''עדות'''

* "יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את "חרות" שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה "בריונים תימנים משעריים". מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב - "איש אחד גנב" - נאמר. יהודי כי יפשע - "יהודי פשע" נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו "תימני". תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא? " ~ מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו'. 31/10/1954.

* "האם...קיימת אפליה שקוראים לה "עדתית" במדינה?... בשום פנים ואופן אנו, יריביה ההיסטוריים של מפא"י, לא נסכים להאשמה שהיא בכוונה גורסת, או מנהיגה, אפליה על רקע זה". ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ"ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100.}}

* "אני חייב לומר שאם מישהו יקראני 'אשכנזי', ארגיש עלבון עמוק בליבי מסיבה אחת: זו, במלה אחרת, התקשרות עם הגרמנים... אינני רוצה להיקרא 'גרמני'... הפרדוקס בתולדותינו בימים אלה הוא בזה שאנו מחלקים את עמנו מעיקרו לשני חלקים על־פי מוצא משתי ארצות אשר עשו לנו בתקופה מסוימת את העוול הגדול ביותר. מדוע אנו צריכים להוסיף ולשאת את המעמסה הזאת?" ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ"ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 101-100.}}