מנחם בגין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 44:
==חברה==
'''צדק סוציאלי'''
* "אנו מאמינים כי צדק סוציאלי אינו עניין של כמות, אלא של איכות... אם לאדםל[[אדם]] אחד יש בביתו זוג נעליים, ואילו לחברו יש חמשה זוגות אזי יש כאן הבדל כמותי גדול. ברם, אם לאדם אחד יש זוג נעליים אחד, ואילו חברו מתהלך יחף, ואין לו נעליים כלל אזי ההבדל חדל להיות כמותי והופך הבדל איכותי... אנו קובעים, כי בשלב הראשון להשגת צדק סוציאלי יש צורך לבער את ההבדלים האיכותיים בין אדם לאדם ובין שכבות החברה השונות." ~ מתוך: העיתון חרות. 'מה הייתה עושה תנועת החרות'. מנחם בגין. עמ' 2. 18/01/1954.
* "הישגים סוציאליים תלויים לא רק בתיאוריות סוציאליות; הם תלויים בכלכלה, בעבודה קשה, בחריצות ובפיריון עבודה גבוה. וכל התנאים האלה תלויים בשיטה של יוזמה חופשית." ~ מתוך: העיתון חרות. 'מה הייתה עושה תנועת החרות'. מנחם בגין. עמ' 2. 18/01/1954.
* "יתכן ושוויון מלא בתחום הכלכלה בלתי אפשרי הוא, ממשם כשם שבלתי אפשרי שוויון מלא בתחום ההשכלה. אולם צדק סוציאלי זה יהי ככוכב המדריך אותנו בלילות אפלים, על פני ימים סוערים ועל פני יבשות עזובות; יקרב אותנו למטרתנו, ממש כשם שכוכבש[[כוכב]] מקרב את הנודד למטרתו". ~ מתוך: העיתון חרות. 'מה הייתה עושה תנועת החרות'. מנחם בגין. עמ' 2. 18/01/1954.
*"נכון הדבר שחלוקה שווה היא בדרך כלל חלוקה צודקת. אבל אם מחלקים את הרעב באופן צודק, עדיין אין זה משביע את הרעבים. אני מפקפק מאד אם צדק של רעב משביע את הרעב לצדק"." ~ מתוך: חרות. 'את המדינה שקמה בידי לוחמים מורדים ומגנים מביאה הממשלה הזו אל עברי - פי פחת. נאום מנחם בגין בכנסת בוויכוח על סקירתו של ראש-הממשלה'. 11/11/1949.
* "אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב." ~ מתוך: העיתון חרות. 'שביתת המשלמים'. מנחם בגין. עמ' 2. 03/12/1954.
 
'''עדות'''
* "יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את "חרות" שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה "בריונים תימנים משעריים". מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב - "איש אחד גנב" - נאמר. יהודי כי יפשע - "יהודי פשע" נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו "תימני". תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא? " ~ מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו'. 31/10/1954.
* "אין זו הפעם הראשונה שיש תופעת התנשאות בישראל כלפי יהודי מזרח, אלא שהמושג פושט צורה ולובש צורה. היו ימים בהם היה קיים המושג בלעז של יהודי מזרחי "אוֹסט־יוּדעאוֹסט־יוּדען". מי שזוכר את הימים ההם...יודע, כי היו ימים כאשר המושג הזה היה פשוטו כמשמעו, בפי אלה שהשתמשו בו, שלילי.מעל לכול, צריך בכל התקופות לעקור כל רגש של התנשאות וכל דיבור וכל כתב של התנשאות שאין לה כל הצדקה. כפי שנוכחנו לדעת מנסיוננו בימים ההם, גם באירופה בין ה"אוסט־יודען", בין היהודים המזרחיים, היו אנשי אינטליגנציה, נבונים, בונים, חוזים. הוא הדין ביחס ליהודי המזרח"." ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ"ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 98.}}
* "האם...קיימת אפליה שקוראים לה "עדתית" במדינה?... בשום פנים ואופן אנו, יריביה ההיסטוריים של מפא"י, לא נסכים להאשמה שהיא בכוונה גורסת, או מנהיגה, אפליה על רקע זה". ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ"ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100.}}
* "אני חייב לומר שאם מישהו יקראני 'אשכנזי', ארגיש עלבון עמוק בליבי מסיבה אחת: זו, במלה אחרת, התקשרות עם הגרמנים... אינני רוצה להיקרא 'גרמני'... הפרדוקס בתולדותינו בימים אלה הוא בזה שאנו מחלקים את עמנו מעיקרו לשני חלקים על־פי מוצא משתי ארצות אשר עשו לנו בתקופה מסוימת את העוול הגדול ביותר. מדוע אנו צריכים להוסיף ולשאת את המעמסה הזאת?" ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ"ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 101-100.}}