דת: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: ביטול |
מ שוחזר מעריכה של 141.226.89.129 (שיחה) לעריכה האחרונה של דולב תגית: שחזור |
||
שורה 1:
[[קובץ:Wierni podczas uroczystej mszy św. (9528524213).jpg|ממוזער|195 פיקסלים|"אדם העובד את אלוהיו עבודה לשמה."]]
'''[[w:דת|דת]]''' היא מערכת של אמונות רוחניות שעיקרן: [[אמונה]] ב[[אלוהים|כוח עליון]] או כוחות עליונים אשר אחראים ליקום, ואשר שוכן בעולם רוחני נסתר (עולם הנשמות) או עולם גשמי במקום גאוגרפי ידוע כמו אלים יוונים. בנוסף, על המאמין באותה דת לנהוג לפי ציוויים של אותם כוחות עליונים, ולעסוק בפולחן הדת.
==כללי==
שורה 11 ⟵ 12:
* "כמה מתחשב מצד אלוהים לארגן את העניינים כך שבכל מקום שיצא לך להיוולד הדת המקומית תמיד מתבררת להיות האחת האמיתית." ~ [[ריצ'רד דוקינס]]
* "דת במינונים קיצוניים מוציאה את הרע מהאדם... אני מאמין בדת במנות קטנות. באפשרות לא להוציא את המפלצת מהאדם ובעת ובעונה אחת לעדן אותו, ללטש אותו, להוציא ממנו את הטוב שבו." ~ [[מיכה גודמן]]
==אמירות בעד הדת==
* "הדת שלי היא פשוטה: הדת שלי היא טוב לב." ~ [[דלאי לאמה]]
* "דת פירושה ניסיון מתחדש שוב ושוב לבוא במגע עם החיים, מהותם ומשמעותם." ~ [[פנחס שדה]]
* "המצפון הוא קולו של אלוהים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]]
* "בני אדם הם מטבעם יצורים דתיים." ~ [[w:אדמונד ברק|אדמונד ברק]]
* "אין לך דת טובה כסובלנות." ~ [[ויקטור הוגו]]
* "אמר נבל בלבו אין אלוהים." ~ {{פסוק|תהלים|יד| א}}
* "הגיע הזמן לייסד את דת ה[[אהבה]]." ~ [[לואי אראגון]]
* "מי שיש לו מדע ואמנות, יש לו גם דת; מי שחסר אותם, הבו לו דת." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]]
* "היותי דתי פירושו לשאול בהשתוקקות את השאלה על משמעות קיומנו." ~ [[W:פאול טיליך|פאול טיליך]]
* "להאמין ב[[אלוהים]] משמע להבין שיש משמעות לחיים." ~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]]
* "מה אני יודע על אלוהים ועל מטרת החיים? אני יודע כי העולם קיים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]]
* "את משמעות החיים, כלומר את משמעותו של העולם, אנו יכולים למצוא באלוהים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]]
* "להתפלל פירושו להרהר במשמעותם של החיים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]]
* "כל הדתות העיקריות נושאות את אותו המסר, שה[[אהבה]], הרחמים והסליחה, צריכים להיות חלק בלתי נפרד מחיי כל אחד מאתנו." ~ [[טנזין גיאטסו]]
* "הדתות כמוהן כדרכים שונות המצטלבות באותה נקודה. מה חשיבות לכך אם אנו משתמשים במסלולים שונים כדי להגיע אל אותה מטרה?" ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]]
* "הדת מלמדת את ה[[אדם]] כי ה[[אהבה]] שווה יותר מן הבינה." ~ ז'אק מאריטן
* "עמים עוברים מן העולם, כתרי מלכות מתמוטטים, הכנסייה נשארת לתמיד." ~ [[נפוליאון בונפרטה]]
[[קובץ:ReligionSymbol.svg|ממוזער|200px|סמלי דתות שונות. מלמעלה נגד כיוון השעון: [[יהדות]], [[נצרות]], [[טאואיזם]], [[הינדואיזם]], [[בודהיזם]] ו[[אסלאם]]]]
* "ג'נטלמנים מאז ולעולם מתונים הם בדתם יותר מפשוטי העם שכן תבונתם רבה יותר." ~ ג'ון סלדן
* "אין בנמצא דת ללא מסתורין." ~ [[פרנסואה רנה דה שאטובריאן]]
* "הדת היא הכוח היחיד שבפניו אנו יכולים להתכופף מבלי להתבזות." ~ [[פרנסואה רנה דה שאטובריאן]]
* "הרשו נא לי לתת לכם הגדרה של המוסר: [[טוב]] לקיים ולקדם את ה[[חיים]], ורע להשחיתם ולהרוס אותם. זהו מוסר עמוק ואוניברסלי בעל משמעות דתית. המוסר הוא דת." ~ [[אלברט שווייצר]]
* "אמת ו[[אהבה]] הן בחינת גוף ונשמה של הדת." ~ [[רבינדרנת טאגור]]
* "יש דברים שאנו מקבלים אותם מבחוץ ומסגלים אותם לעצמנו בתורת בעלות, אולם בהתבוננות הדתית נהפוך הוא – כאן נכנסים אנו לתוך תוכה של אמת גדולה, התובעת בעלות עלינו." ~ [[רבינדרנת טאגור]]
* "האמנות היא ביטוי הכלליות באישיות, אבל הדת בגילוייה החיצוניים היא אמנות נשמת האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]]
==אמירות נגד הדת==
שורה 135 ⟵ 163:
* "הרעיון של אלוהים אישי נראה לי כמו מושג אנתרופומורפי [מאניש] שאיני יכול להתייחס אליו ברצינות. בנוסף איני יכול להעלות בדעתי רצון או יעד המצויים מחוץ למעגל הקיום האנושי. השקפותיי קרובות לאלו של שפינוזה: התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה, שאנו יכולים לקלוט בצניעות הראויה ורק באופן בלתי מושלם."
===[[ישעיהו ליבוביץ]]===
[[קובץ:Yeshayahu Leibowitz.jpg|ממוזער|170 פיקסלים|" 'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו."]]
* " 'בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ'. בכך התורה שוללת, כבר בפסוקה הראשון, את האלילוּת, את האתאיזם, ואת הפנתיאיזם."
* "האמונה הדתית איננה אומרת מאומה על המציאות, אלא היא הכרעה רצונית של האדם לקבל עליו בחייו מה שבסגנון המסורתי שלנו נקרא 'עול מלכות שמים' ו'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו."
* "קדושת המקרא אינה קטגוריה היסטורית או מדעית אלא קטגוריה דתית ; היא באה לו מן המקום שיוחד לו ביהדות שקידשה אותו. כיוצא בו, אף ערכו של המקרא אינו בערכים אנושיים או לאומיים הגלומים בו ולא בפירוטכניקה של תאורה לגויים; ערכו הוא בקדושתו."
* "קיימים שני טיפוסים בדתיות: דת שביסודה ערכים ואמונות שמהם מתחייבים גם מעשים, ודת שביסודה מצוות ומעשים שעל קיומם מושתתים גם ערכים ותכנים תודעתיים. 'דת של ערכים ואמונות' היא דת מעניקה – היא אמצעי־עזר לאדם לסיפוק צרכיו הרוחניים ולשיכוך לבטיו הנפשיים; תכליתה היא האדם, ואלוהים מציע בה את שירותו לאדם; המקבל עליו דת זו הוא אדם נגאל (לדוגמה הנצרות). 'דת של מצוות' היא דת תובעת – היא מטילה על האדם חובות ותפקידים ועושה אותו כלי־שרת להגשמת תכלית שאיננה מתגלמת באדם; הסיפוק שהיא נותנת אינו אלא הסיפוק שיש לאדם מעשיית חובתו; המקבל עליו דת זו הוא אדם העובד את אלוהיו עבודה לשמה – משום שאותו ראוי לעבוד (לדוגמה יהדות). מידות שונות של שני טיפוסי דתיות אלה מצויות, כנראה, בכל הדתות. אולם הדתות נבדלות זו מזו מבחינת עדיפות טיפוס אחד על משנהו."
* "ההבדל העמוק בין האדם־כפי־שהוא־מטבעו ובין האדם המאמין (במובן הדתי של 'אמונה') הוא בכך שהראשון נשאר תקוע במציאות הטבעית (גם טבעו של העולם וגם טבעו האנושי שלו־עצמו) שהיא חסרת טעם וערך – 'ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל' (נעילה של יום הכיפורים); ואילו המאמין מתאמץ להתעלות מעל למציאות זו ע"י קבלת 'עול תורה ומצוות', ז.א. – פרוגרמת־חיים שאיננה מתחייבת מטבע הבריאה ואינה מכוונת 'לתמוך בה', אלא דווקא להתגבר עליה מתוך הכוונה למה שמכונה בתהילים 'קרבת אלהים'."
* "ממהותו של המדע – הן מדע הטבע, הן "מדעי־האדם" ([[היסטוריה]], סוציולוגיה, פסיכולוגיה) – שאין הוא גורם מחנך ושאין בו משום עיצוב דמותו הנפשית והרוחנית של האדם. מן האמת שבתחום ההכרה המדעית לא ניתן לגזור שום חיוב (ושום איסור) בכל התחומים האחרים של הקיום האנושי, החומריים והרוחניים כאחד. קיים ויכוח נצחי בין הנענים לתביעה לעבוד את ה' ובין המסרבים להיענות לה. המדע אינו צד בוויכוח זה."
* "אין לכתבי־הקודש בשבילנו משמעות אחרת מאשר המשמעות שניתנה לה על ידי ההלכה."
* "עבודת השם, ותכליתה מנוסחת בסעיף הראשון של [[שולחן ערוך]]: 'יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'. מול הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא מעניקה לאדם, מוצגת הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא תובעת מן האדם, ואין לך ניגוד עמוק מזה."
* "מבחינת האדם היהודי, התופס את יהדותו כקבלת עול מלכות שמים, ואת הגשמתה – כמאמץ לקיים תורה ומצוות, אין בעיית העימות בין הדת והמדע קיימת."
* "הדת עניינה מעמדו של האדם לפני האל. מושג הקדושה אינו חל אלא על תכנים דתיים, וכל התכנים של הגות ומעש אנושיים – חולין הם."
* "ישראל ההיסטורי מעולם לא חי ולא נתכוון לחיות – ומבחינה דתית אף לא נועד לחיות – מפי המקרא, והוא חי בפועל מפי ההלכה של תורה שבעל־פה."
* "רק האל הוא קדוש ורק צוויו הוא מוחלט, ואילו כל ערכיו של האדם וכל החובות והתפקידים הנובעים מהם – חולין הם ואינם בעלי משמעות מוחלטת. מולדת, מדינה, עם – חובות ותפקידים נעלים הם, המחייבים לפרקים אף למעשים קשים מאד, אך לעולם אין הם נעשים קודש."
* "השאלות האקטואליות של מבנה החברה והמדינה ושל זכויותיו וחובותיו של האדם לא כלפי חברו, כי אם כלפי האנונימיים הגדולים – מדינה, חברה, עם, מולדת – אין להן תקדים בהלכה הפסוקה."
* "יש סיטואציות היסטוריות, שבהן מוטל עלינו לקבל על עצמנו את האחריות לחקיקה דתית, בהתאם להבנתנו את התורה הכתובה והמסורה, את ההלכה שהגיעה לידינו: חקיקת הלכה כפי שהיא צריכה להיות – על סמך הנתונים הללו – בתנאי המציאות החדשים."
* " 'הגאולה' אינה עניין מרכזי ביהדות (בניגוד לנצרות – שביטלה את המצוות), והעמדתה במרכז הדת היא ביטוי לרפיון הרצון לעבוד את ה' – להפיכת הדת מעבודת ה' כתכלית האדם לרדיפה אחרי סיפוק צרכי האדם על ידי אל שנתפס כאמצעי לסיפוק צרכים אלה."
* "משמעותם הדתית של המושג והמונח 'גאולה' היא שלמות קיום התורה והשלטתה בעם ישראל, ובסופו של דבר – בעולם כולו; זוהי תכלית הנמצאת במרחק אין־סופי, ולכן החתירה לקראתה נצחית."
* "מדינת ישראל קמה בעקבות התעוררות פטריוטית של יהודים, שומרי תורה ופורקי עול־תורה גם יחד; היא לא קמה מתוך דחף שנבע מן התורה ולא הוקמה לשם קיום התורה. והוא־הדין ב[[מלחמת ששת הימים]] והניצחון בה."
* "רק מה שנעשה מלכתחילה מתוך דחף דתי – ז.א. לשם עבודת ה' וקיום התורה, ולא לשם סיפוק אינטרס אנושי – יש לו משמעות דתית. את 'הגאולה' יש להביא על ידי המאמץ הנצחי המכוון לכך; היא איננה באה בעקבות כל מאורע היסטורי שמניעיו לא היו מכוונים לכך."
* "זה אולי מגדולתה של היהדות. בכל גלגוליה, מתקופת המקרא ועד לתקופה האחרונה שבה היא עדיין קיימת כגורם חי, היא סרבה לראות בארציות ובממלכתיות את מהותה."
==ראו גם==
| |||