מארי אנטואנט: הבדלים בין גרסאות בדף

 

* "כאשר אנו רואים את האנשים שמתייחסים אלינו כה יפה, למרות שגורלם שלהם לא שפר עליהם, אנו מחויבים עוד יותר לעבוד קשה למען אושרם. נראה כי המלך מבין אמת זו, ואילו אני יודעת זאת כל חיי. אפילו אם אחיה מאה שנה, לעולם לא אשכח את יום ההכתרה." ~ מתוך מכתבה של מארי אנטואנט לאימה, מריה תרזה, לאחר הכתרת לואי ומארי למלך ומלכת צרפת, 1774.

* "אלוהים, רחם עלינו, אנו צעירים מכדי למשול!" ~ מארי אנטואנט ולואי ה־16 בעת שהגיעה אליהם הידיעה כי לואי ה־15 מת וכי הם כעת המלך והמלכה של צרפת.

* "אדוני, עליי להתלונן על אחד מנתינך שהיה כה חצוף עד כי בעט בי בבטני." ~ מארי אנטואנט בבדיחות דעת ללואי ה־16, לאחר הצגתו של בנה, יורש העצר, לראשונה לאחר היוולדו.

* "אם הוא מאבד את כל המטופלים שהינם חבריו, מה עולה בגורלם של אלה שאינם חבריו?" ~ נאמר על רופא המלך שנהג לדווח על מותו של אדם במשפט: "זה עתה איבדתי את אחד מחבריי הקרובים"{{הערה|1=זכרונותיה של מאדאם קמפיין , אומנת ילדי המלכה, על מארי אנטואנט}}

* "הרי לך. הוא שייך למדינה. ובכך אני מחזירה לרשותי בחזרה את בתי." ~ לאחר היוולדו של ילדה השני, בן זכר יורש העצר, לו המתין העם הצרפתי בשקיקה.

* "את יכולה להיות בטוחה שלא ייעשה שימוש ברעל נגדי. הימים של מאדאם ברינוויל{{הערה|מאדאם ברינוויל הייתה אריסטוקרטית צרפתייה מהמאה ה־17 אשר דמותה חקוקה בהיסטוריה של צרפת לאחר שהואשמה שהרעילה למוות שלושה אנשים. ראו ערך בוויקיפדיה האנגלית: [[w:en:Madame de Brinvilliers|Madame de Brinvilliers]]}} עברו מן העולם. כיום זהו נשק הרכילות שהוא אפקטיבי ביותר על מנת להרוג מישהו. והוא זה שיביא אותי אל מותי." ~ המלכה נהגה להחזיק על השידה מיכל עם סוכר כתוש, ולעתים קרובות, כאשר רצו לשתות, הייתה מוזגת בעצמה כוס מים ומוסיפה סוכר מבלי לקרוא למשרתת, בניגוד לטקסי מזיגת השתייה הנהוגים בחצר המלוכה. מחשש כי מישהו עלול להרעיל את המלכה, מאדאם קמפיין הייתה מחליפה את מיכל הסוכר 3 - 4 פעמים ביום בסוכר חדש מבלי שהמלכה ידעה על כך. יום אחד מארי אנטואנט תפסה את מאדאם קמפיין בעת ההחלפה, וזו הייתה תגובתה לטענה כי תורעל.

* "ראיתי הכול, שמעתי הכול, שכחתי הכול."

* "נקו את היציאות לפני שאכנס."

* "האם פגעתי במישהו?" ~ ב־8 בפברואר 1793, כאשר הועברה מהמצודה לכלא קונסיירז'רי למאסר ולמשפט, המלכה פגעה בראשה בעוצמה במפתן הדלת, עד כי מצחה דימם. בעקבות זאת היא שאלה את השומרים האם הם נפגעו.

* "רק בזמנים של צער עמוק ניתן לראות מי אתה באמת."

* "הטבע עצמו לא עונה להאשמה כה בלתי מתקבלת על הדעת." ~ תגובתה להאשמה (המופרכת) כי אנסה את בנה

* "כן, הייתי רוצה לקבל שלווה." ~ תשובתה לשומר בכלא קונסיירז', אשר שאל אותה האם ברצונה לבקש משאלה אחרונה לפני מותה.

* "היו לי חברים. הידיעה כי אתנתק מהם לנצח וההבנה של כאבם הם הסבל הגדול ביותר. זהו המוות שאני לוקחת עמי." ~ מתוך מכתב הפרידה של מארי אנטואנט לגיסתה, מאדאם אליזבת

* "סליחה אדוני, זה לא היה במכוון." ~ מילותיה האחרונות, שנאמרו לתליין לאחר שדרכה על רגלו.

 

 

==קישורים חיצוניים==