פרידריך ניטשה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הפניה לערך מורחב|אנושי, אנושי מדי}}

* "בכל מקום בו ראיתי יצור חי, ראיתי שאיפה לכוח."

* "ודאי שאתה רשאי לדחות בקשה, אך לעולם אל תהא דוחה תודה."

* "התשוקות נעשות מרושעות ונוכלות, אם מסתכלים עליהן ברשעות ונוכלות."

* "מן הראוי לסלק את מקבצי הנדבות, כי אתה מצטער בתתך, ומצטער בחדלך מלתת."

* "כל חכם גדול זקוק למסיכה. יתר על כן, על פני כל חכם צומחת מסיכה עקב הפירושים המסולפים לדבריו."

* "מן הראוי להתיר בפומבי את כל הנדרים שנדרו המאוהבים."

* "כדי לבנות מקדש צריך להרוס מקדש."

* "אתה הולך אל ה[[אישה]]? אל תשכח את השוט!"

* "כשאנו עוברים חוויה, צריך לשקוע בה ולעצום את העיניים, במקום להיעשות צופים מיד. כי זה מקלקל את העיכול הטוב של המאורע, ובמקום שנפיק ממנו חוכמה אנו יוצאים משם עם עיכול רע."

* "אדם חייב להישמר מלהיות חולה זמן רב מדי. שכן, במהרה העדים למחלתו יכעסו על מצווה זו הכרוכה בהתחייבות המכוונת לרחמיהם. הם יהיו בקושי רב מסוגלים להחזיק מעמד במצב רוח שכזה, ומיד יחשדו באופייך ויאמרו: מגיע לך להיות חולה ואין אנו צריכים עוד להתאמץ ולהשתתף בצערך."

* "לחולה, הטובה שבתרופות היא קצת [[בריאות]] פה ושם."

* "להישאר שוכב מבלי נוע וקצת להרהר, זו התרופה הטובה ביותר לכל מחלות הנפש. ועם קצת רצון טוב השימוש בה נעשה משעה לשעה נעים יותר."

* "מי שמתכחש לגאוותו הוא גאה בדרך כלל באופן כה גס, שכדי לא להתבזות הוא עוצם את העיניים בנוכחותה."

* "מיד לאחר שאתה מתרומם גבוה יותר מן האנשים המתייחסים אליך בהערצה, הם חושבים שנפלת וירדת מגדולתך. הייתה להם הרגשה בכל הנסיבות שהם ברמתך. (והיה זה בזכותך)."

* "מוטב שלא נייסד את חיינו על בסיס מוגבל מדי של רצונות. מפני שאם נתכחש לשמחות המתאפשרות על ידי הכיבודים, קשרי החברה הגבוהה, האמנות, הרווחה והתאוות, עוד יגיע יום שבו נחוש לפתע שבמקום להשיג את החוכמה כידידתנו, ההתכחשות תוביל אותנו לנקודת רוויה ושאט נפש מחיינו."

* "העושר חייב להיות בנמצא אצל אנשי רוח בלבד. אחרת הוא מהווה סכנה לציבור. כי העשיר אינו עושה שימוש בזמנו הפנוי כפי שעושרו מרשה לו, אלא ממשיך להשתוקק תמיד לעוד ועוד. שאיפה זו הופכת לשעשוע עבורו ולתחבולתו העיקרית נגד השעמום."

* "הרצון הוא האיש החזק והעיוור, שנושא על גבו את האיש הצולע שעיניו פקוחות."

* "יש מי שבשבילו ה[[בדידות]] היא בדידותו של המוגבל, ויש מי שבשבילו הבדידות היא בריחה מהמוגבל."

* "האדם הוא החיה האכזרית ביותר."

* "על הר האמת אתה אף פעם לא מטפס לשוא; או שתגיע לנקודה גבוהה יותר היום, או שתאמן את עצמך להגיע יותר גבוה מחר."

* "איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? האין אנו צונחים מטה מטה ואחורה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן - עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהרים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! אלוהים מת! אלוהים יישאר מת! ואנחנו הרגנו אותו!"

 

* "הוא אשר נלחם עם מפלצות - שיזַהר, פן יהפוך הוא עצמו למפלצת."

* "לא זה שרימיתני זעזע אותי, כי אם שהינני מוסיף להאמין לך!"

* "אהבה לאישה אחת זו ברבריות, משום שזה נעשה על חשבון הנשים האחרות."

* "אי שפיות ביחיד היא נדירה, אבל בקבוצות, ארגונים, מדינות ותקופות, היא החוק."

* "מת האלוהים! לא יחיה עוד! ואנו רוצחיו!"

* "האנוכיות שייכת למהותה של הנפש האצילה, וכוונתי לאמונה בל־תימוט, שיצורים שונים ממנו חייבים מטבע הדברים להיות משועבדים ליצורים ש'כמונו', ועליהם להקריב עצמם למענם."

* "וכי מי לא הקריב אי־פעם למען שמו הטוב – את עצמו?"

* "הצמדת 'הברית החדשה', שהיא מכל הבחינות מין רוקוקו של הטעם, ל'ברית הישנה', להיותם ספר אחד, 'ביבליה', 'ספר הספרים', ייתכן וזהו מעשה החוצפה הגדול ביותר ו'חטא כלפי הרוח' הכבד ביותר מכל מה שמעיק על מצפונה של אירופה הספרותית."

 

== לגנאולוגיה של המוסר (1887) ==